קטגוריה:דברים כג א
לא יקח איש את אשת אביו ולא יגלה כנף אביו.
לֹא יִקַּח אִישׁ אֶת אֵשֶׁת אָבִיו וְלֹא יְגַלֶּה כְּנַף אָבִיו.
לֹא־יִקַּ֥ח אִ֖ישׁ אֶת־אֵ֣שֶׁת אָבִ֑יו וְלֹ֥א יְגַלֶּ֖ה כְּנַ֥ף אָבִֽיו׃
לֹא לֹא - מילית, שלילה
צורת יסוד: 3808
מורפ': HTn־יִקַּ֥ח יִקַּ֥ח - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 3947
מורפ': HVqi3ms אִ֖ישׁ אִ֖ישׁ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 376
מורפ': HNcmsa אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־אֵ֣שֶׁת אֵ֣שֶׁת - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 802
מורפ': HNcfsc אָבִ֑יו אָבִ֑י - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
ו - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 1
מורפ': HNcmsc/Sp3ms וְלֹ֥א וְ - ו' החיבור
לֹ֥א - מילית, שלילה
צורת יסוד: c/3808
מורפ': HC/Tn יְגַלֶּ֖ה יְגַלֶּ֖ה - פועל, פיעל, עתיד, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 1540
מורפ': HVpi3ms כְּנַ֥ף כְּנַ֥ף - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 3671
מורפ': HNcfsc אָבִֽיו אָבִֽי - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
ו - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 1
מורפ': HNcmsc/Sp3ms׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
לֹא־יִקַּ֥ח מרכא (משרת, דרגא 5) אִ֖ישׁ טפחא (מלך, דרגא 2)
אֶת־אֵ֣שֶׁת מונח (משרת, דרגא 5) אָבִ֑יו אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
וְלֹ֥א מרכא (משרת, דרגא 5) יְגַלֶּ֖ה טפחא (מלך, דרגא 2)
כְּנַ֥ף מרכא (משרת, דרגא 5) אָבִֽיו סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
לֹא יִקַּח אִישׁ אֶת אֵשֶׁת אָבִיו, וְלֹא יְגַלֶּה כביכול יחשוף בכך כְּנַף את הבגד המסתיר את הערוה של אָבִיו.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | לָא יִסַּב גְּבַר יָת אִתַּת אֲבוּהִי וְלָא יְגַלֵּי כַּנְפָא דַּאֲבוּהִי׃ |
| ירושלמי (יונתן): | לָא יִסַּב גְּבַר יַת אִתְּתָא דְּאָנִיס אוֹ דְשַׁרְגִיג אָבוֹי וְכָל דְּכֵן אִתַּת אָבוֹי וְלָא יְגַלֵי כַנְפָא דְגַלֵּי אָבוֹי: |
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
לא יקח איש את אשת אביו . מכאן אמרו (נושאין על האנוסה ועל המפותה. האונס והמפתה על הנושאה [אולי "הנשואה"] - חייב.) נושא אדם אנוסת אביו ומפותת אביו. ר' יהודה אוסר באנוסת אביו ובמפותת אביו, (לכך נאמר) [שנאמר] לא יקח איש את אשת אביו .
מלבי"ם - התורה והמצוה
קי.
לא יקח איש. כבר בא ע"ז אזהרה בפ' אחרי ועונש בפ' קדושים. וכאן לא נשנה רק להשמיענו שאין בה ליקוחין. שאין הקדושין תופסין בה. ואם קידשה - אינה צריכה ממנו גט, והולד ממזר.
את אשת אביו . לא תקרא אשת האב, כי אם ע"י קדושין. ומזה נלמוד, שאם היא איננה אשת האב, רק אנוסת האב - מותר לנושאה. וז"ש בספרי "מכאן אמרו כו' ". שלא יעלה על הדעת, שכמו שהאונס והמפתה על הנשואה חייב, כן הנושא על האנוסה יהיה חייב.
ור"י אוסר, דדריש ולא יגלה כנף אביו , שהוא מיותר - לרבות אנוסת אביו, שהוא כנף שראה או שגלה אביו. ולחכמים לא נראה להם דרש ר"י, מפני שנראה להם לפרש, שהאשה בעצמה תקרא בשם "כנף האב". ואנוסת האב, לא תקרא רק בשם "כנף שראה אביו". לכן ידרשו על שומר יבם של אביו, כמו שהביא רש"י בגמ' דיבמות, שהיא בעצמה נקראת "כנף אביו"; כמו שמצינו ברות, ופרשת כנפך על אמתך .
רש"י
"ולא יגלה כנף אביו" - (יבמות צג) שומרת יבם של אביו הראויה לאביו והרי כבר הוזהר עליה משום (ויקרא יח) ערות אחי אביך אלא לעבור על זו בשני לאוין ולסמוך לה לא יבא ממזר ללמד שאין ממזר אלא מחייבי כריתות וק"ו מחייבי מיתות ב"ד שאין בעריות מיתת בית דין שאין בה כרת
[ב] בשומרת יבם הכתוב מדבר. מדכתיב "כנף אביו", אלא "כנף אביו" פירושו כנף הראוי לאביו לא יגלה, והיינו שומרת יבם, שראויה לאביו (יבמות סוף צז.):
[ג] ולסמוך לה וכו'. דדרשינן סמוכים במשנה תורה לכולי עלמא (יבמות דף ד.), ולכך נכתב כאן לסמוך לה "לא יבא ממזר" (פסוק ג), לומר מה כנף אביו הוא בכרת, דדודתו הוא בכרת (כריתות דף ב.), אף כל ערוה שהיא בכרת - יש ממנו ממזר, אבל אין בה כרת - אין ממזר ממנו (יבמות דף מט.). והקשו בתוספות (שם ד"ה וכתיב), הרי "לא יבא פצוע דכא" (פסוק ב) הפסיק הענין. ותרצו, כיון דפצוע דכא אינם בני בנים, לא חשיב הפסק, והוי כאילו כתיב "לא יבוא ממזר" מיד אחר "לא יגלה כנף אביו". ולי יראה דלא חשיב "לא יבא פצוע דכא" הפסק, כיון דגם "לא יבא ממזר" נסמך לפצוע דכא, כדאמרינן (יבמות דף עה:) במתניתא תנא; מה "לא יבא ממזר" בידי אדם, אף פצוע דכא בידי אדם. ומה להלן באותו מקום, אף "לא יבא ממזר" באותו מקום. ולפיכך כיון דממזר ופצוע דכא נסמכו לענין שלהם, שוב אין קשה דפצוע דכא הפסיק הענין, דהוי כמו ענין אחד:
[ד] וקל וחומר לחייבי מיתת בית דין וכו'. הא דהוצרך לומר 'שאין בחייבי מיתות בית דין שאין בו כרת', שלא יקשה לך שמא כרת חמור - שהוא מיתה בידי שמים - ממיתת בית דין שאינה רק מיתה בידי אדם, ודילמא דין שמים חמור מדין בית דין של מטה. ותירץ, דזה אינו, שהרי בכל מיתות בית דין יש כרת גם כן, והוא נידון במיתת בית דין, לפי שהוא חמור מיתת בית דין. ולא שייך כאן 'אין מזהירין מן הדין' (מכות דף יז:), דאין כאן אזהרה כלל, רק שלמדנו שיש ממזר מחייבי כריתות, שדבר זה מום זר היכא שבא על חייבי כריתות, והולד יש בו ממזרות. ושפיר ילפינן קל וחומר היכי שבא על חייבי מיתות בית דין שהוא דבר זר והולד ממזר, ופשוט:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וְלֹא יְגַלֶּה כְּנַף אָבִיו – שׁוֹמֶרֶת יָבָם שֶׁל אָבִיו הָרְאוּיָה לְאָבִיו (יבמות ד' ע"א; שם מ"ט ע"א). וַהֲרֵי כְּבָר מֻזְהָר עָלֶיהָ מִשּׁוּם "עֶרְוַת אֲחִי אָבִיךָ" (ויקרא יח,יד)? אֶלָּא לַעֲבֹר עַל זוֹ בִּשְׁנֵי לָאוִין (יבמות ד' ע"א); וְלִסְמֹךְ לָהּ "לֹא יָבֹא מַמְזֵר" (להלן פסוק ג), לְלַמֵּד שֶׁאֵין מַמְזֵר אֶלָּא מֵחַיְּבֵי כָּרֵתוֹת; וְקַל וָחֹמֶר מֵחַיְּבֵי מִיתוֹת בֵּית דִּין, שֶׁאֵין בַּעֲרָיוֹת מִיתַת בֵּית דִּין שֶׁאֵין בָּהּ כָּרֵת (יבמות מ"ט ע"א).
רשב"ם
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ולא יגלה כנף אביו. בשומרת יבם של אביו הכתוב מדבר.
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • בייס-הספר • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "דברים כג א"
קטגוריה זו מכילה את 23 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 23 דפים.