קטגוריה:דברים כא כא
ורגמהו כל אנשי עירו באבנים ומת ובערת הרע מקרבך וכל ישראל ישמעו ויראו.
וּרְגָמֻהוּ כׇּל אַנְשֵׁי עִירוֹ בָאֲבָנִים וָמֵת וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ וְכׇל יִשְׂרָאֵל יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּ.
וּ֠רְגָמֻ֠הוּ כׇּל־אַנְשֵׁ֨י עִיר֤וֹ בָֽאֲבָנִים֙ וָמֵ֔ת וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִקִּרְבֶּ֑ךָ וְכׇל־יִשְׂרָאֵ֖ל יִשְׁמְע֥וּ וְיִרָֽאוּ׃
וּ֠רְגָמֻהוּ וּ֠ - ו' החיבור
רְגָמֻ - פועל, קל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, משותף, רבים
הוּ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/7275
מורפ': HC/Vqq3cp/Sp3ms כָּל כָּל - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 3605
מורפ': HNcmsc־אַנְשֵׁ֨י אַנְשֵׁ֨י - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
צורת יסוד: 376
מורפ': HNcmpc עִיר֤וֹ עִיר֤ - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
וֹ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 5892 b
מורפ': HNcfsc/Sp3ms בָֽאֲבָנִים֙ בָֽ - מילת יחס, ה' הידיעה
אֲבָנִים֙ - שם עצם, נקבה, רבים, נפרד
צורת יסוד: b/68
מורפ': HRd/Ncfpa וָמֵ֔ת וָ - ו' החיבור
מֵ֔ת - פועל, קל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/4191
מורפ': HC/Vqq3ms וּבִֽעַרְתָּ֥ וּ - ו' החיבור
בִֽעַרְתָּ֥ - פועל, פיעל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/1197 a
מורפ': HC/Vpq2ms הָרָ֖ע הָ - מילית, ה' הידיעה
רָ֖ע - תואר, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/7451
מורפ': HTd/Aamsa מִקִּרְבֶּ֑ךָ מִ - מילת יחס
קִּרְבֶּ֑ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
ךָ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: m/7130
מורפ': HR/Ncmsc/Sp2ms וְכָל וְ - ו' החיבור
כָל - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: c/3605
מורפ': HC/Ncmsc־יִשְׂרָאֵ֖ל יִשְׂרָאֵ֖ל - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 3478
מורפ': HNp יִשְׁמְע֥וּ יִשְׁמְע֥וּ - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: 8085
מורפ': HVqi3mp וְיִרָֽאוּ וְ - ו' החיבור
יִרָֽאוּ - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: c/3372
מורפ': HC/Vqi3mp׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא
(מקור):
וּ֠רְגָמֻהוּ תלישא גדולה (שליש, דרגא 4)
כָּל־אַנְשֵׁ֨י קדמא (משרת, דרגא 5) עִיר֤וֹ מהפך (משרת, דרגא 5) בָֽאֲבָנִים֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
וָמֵ֔ת זקף קטן (מלך, דרגא 2)
וּבִֽעַרְתָּ֥ מרכא (משרת, דרגא 5) הָרָ֖ע טפחא (מלך, דרגא 2)
מִקִּרְבֶּ֑ךָ אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
וְכָל־יִשְׂרָאֵ֖ל טפחא (מלך, דרגא 2)
יִשְׁמְע֥וּ מרכא (משרת, דרגא 5) וְיִרָֽאוּ סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וּרְגָמֻהוּ יסקלו אותו כָּל אַנְשֵׁי עִירוֹ בָאֲבָנִים וָמֵת, וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ, וְכָל יִשְׂרָאֵל יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּ.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְיִרְגְּמוּנֵּיהּ כָּל אֲנָשֵׁי קַרְתֵּיהּ בְּאַבְנַיָּא וִימוּת וּתְפַלֵּי עָבֵיד דְּבִישׁ מִבֵּינָךְ וְכָל יִשְׂרָאֵל יִשְׁמְעוּן וְיִדְחֲלוּן׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וִיהֵי אִין דְּחִיל וּמְקַבֵּל עֲלוֹי אוּלְפָנָא וּבְעַן לְקַיְמוּתֵיהּ מְקַיְימוּנֵיהּ וְאִין תָּאִיב וּמְרִיד יְאַטְלוּנֵיהּ כָּל אַנְשֵׁי קַרְתֵּיהּ בְּאַבְנַיָא וִימוּת וּתְפַלּוּן עֲבִיד דְּבִישׁ מִבֵּינֵיכוֹן וְכָל יִשְרָאֵל יִשְׁמְעוּן וִידַחֲלוּן: |
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
ורגמוהו כל אנשי עירו . וכי כל אנשי עירו רוגמים אותו? אלא במעמד כל אנשי עירו.
באבנים . יכול באבנים מרובות? תלמוד לומר באבן . יכול באבן אחת? תלמוד לומר באבנים . אמור מעתה, לא מת בראשונה ימות בשניה.
(סנהדרין עא) א"ר יוסי, וכי מפני שאכל זה תרטימר בשר ושתה חצי לוג יין, נסקל? אלא הגיעה תורה לסוף ענינו של זה, ואמרה ימות זכאי ואל ימות חייב. שמיתתם של רשעים נאה להם ונאה לעולם, ורע לצדיקים רע להם ורע לעולם. יין ושינה לרשעים נאה להם ונאה לעולם, ולצדיקים רע להם ורע לעולם. שקט לרשעים רע להם ורע לעולם ולצדיקים נאה להם ונאה לעולם.
ובערת הרע . בער עושי הרעות מישראל.
מלבי"ם - התורה והמצוה
לה.
ורגמוהו כל אנשי עירו . היינו במעמד אנשי עירו ובהסכמתם. וכמ"ש ב אילת השחר טז , שיש פעלים שיתיחסו אל האדם המצוה לעשותם, כאלו עושה בעצמו.
ומ"ש " באבנים ", התבאר בספרא קדושים צב .
ומ"ש "אר"י", סנהדרין עא.
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ומפי השמועה למדנו שאינו חייב סקילה עד שיגנוב משל אביו ויקנה בשר ויין גזול ויאכלם חוץ מרשות אביו בחבורה שכולן ריקנין, ויאכל הבשר חי ואינו חי, מבושל ואינו מבושל כדרך שהגנבים אוכלין, וישתה היין מזוג ואינו מזוג כדרך שהגרגרנים שותין. אבל אם גנב משל אחרים או שאכל אכילה זו ברשות אביו, או שאכל הבשר חי ושתה היין חי הרי זה פטור, לפי שאי אפשר לו להמשך בזה ולעמוד על הנהגה זו ולהתמיד בה, ומקרה הוא היה לו. ודין זה של סורר ומורה אינו נמשך אלא שלשה חדשים בלבד, שהרי אמרה תורה כי יהיה לאיש בן, ולא ענשה את הקטן שאינו חייב במצות ולא את הגדול לפי שהוא ברשות עצמו וכבר יצא מרשות אביו, וכן קבלו חכמים ז"ל שאין זה אלא בבן י"ג שנה ויום אחד שהביא שתי שערות עד סוף שלשה חדשים ולא יותר, שהרי משהביא שתי שערות ראוי להוליד ויהיה העובר נכר בשלשה חדשים וכתיב כי יהיה לאיש בן, בן ולא אב, וכן קבלת חכמים ז"ל שאין הבת נידונית בדין זה שנאמר בן, ולא בת, והטעם לפי שאין דרך הבת להמשך באכילה ושתיה.
וכל ישראל ישמעו וייראו. היו מכריזין בכל ישראל, ב"ד פלוני סקלו את פלוני מפני שהיה בן סורר ומורה. אמרו רז"ל כי דין זה של סורר ומורה לא אירע מעולם, והוא שתמצא בפרק בן סורר ומורה, תניא בן סורר ומורה ועיר הנדחת לא היו ולא עתידין להיות, ולמה נכתבו, דרוש וקבל שכר. וא"כ יש לשאול מפני מה הוצרכה תורה להודיע ולכתוב מה שלא היה ומה שאין ענינו נוהג בדרך העולם, אבל זה היה מחכמת התורה ללמד דעת את העם בגודל חיוב אהבת הש"י, שהרי אין לך אהבה חזקה בעולם כאהבת האב והאם לבן, וכיון שהבן עובר על מצות השם יתעלה, וזה דרכו כסל לו, חייבין הם שתגבר עליהם אהבת הש"י על אהבת הבן עד שיצטרכו להביא אותו הם בעצמן לב"ד לסקילה. וכבר בא הענין הזה בחיוב גודל אהבה להש"י מפורש בתורה בענין העקדה, כי אברהם עם היות אהבתו של יצחק עזה וחזקה כבן שבא אליו אחר הזקנה והיאוש, אעפ"כ כשצוהו להקריבו עולה טרח בדבר מיד, והגביר אהבת הש"י על אהבתו של יצחק, ועל שלמות המעלה הזאת קראו (ישעיה מא) אברהם אוהבי, ואז נתפרסם לכל העולם גודל חיוב האהבה לשם יתעלה שהיא ראויה לעבור כל מיני אהבה, ומזה אמרו דרוש וקבל שכר. כך שמעתי מפי הרב ר"ש מורי שיחיה.
ומה שנמצא שם אמר ר' יוחנן אני ישבתי על קברו של בן סורר ומורה ועל תלה של עיר הנדחת, אפשר לומר דפליג אברייתא, או שמא הא דר' יוחנן לא היה בן סורר ומורה גמור אלא כענין אבשלום, אבל לא היה בן סורר ומורה גמור כדין תורה שנגמר לסקילה.בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • בייס-הספר • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "דברים כא כא"
קטגוריה זו מכילה את 8 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 8 דפים.