קטגוריה:דברים יח ו
וכי יבא הלוי מאחד שעריך מכל ישראל אשר הוא גר שם ובא בכל אות נפשו אל המקום אשר יבחר יהוה.
וְכִי יָבֹא הַלֵּוִי מֵאַחַד שְׁעָרֶיךָ מִכׇּל יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הוּא גָּר שָׁם וּבָא בְּכׇל אַוַּת נַפְשׁוֹ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהֹוָה.
וְכִֽי־יָבֹ֨א הַלֵּוִ֜י מֵאַחַ֤ד שְׁעָרֶ֙יךָ֙ מִכׇּל־יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁר־ה֖וּא גָּ֣ר שָׁ֑ם וּבָא֙ בְּכׇל־אַוַּ֣ת נַפְשׁ֔וֹ אֶל־הַמָּק֖וֹם אֲשֶׁר־יִבְחַ֥ר יְהֹוָֽה׃
וְכִֽי וְ - ו' החיבור
כִֽי - ו' החיבור
צורת יסוד: c/3588 a
מורפ': HC/C־יָבֹ֨א יָבֹ֨א - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 935
מורפ': HVqi3ms הַלֵּוִ֜י הַ - מילית, ה' הידיעה
לֵּוִ֜י - שם עצם, ייחוס, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/3881
מורפ': HTd/Ngmsa מֵאַחַ֤ד מֵ - מילת יחס
אַחַ֤ד - תואר, מספר מונה, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: m/259
מורפ': HR/Acmsc שְׁעָרֶ֨יךָ֙ שְׁעָרֶ֨י - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
ךָ֙ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 8179
מורפ': HNcmpc/Sp2ms מִכָּל מִ - מילת יחס
כָּל - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: m/3605
מורפ': HR/Ncmsc־יִשְׂרָאֵ֔ל יִשְׂרָאֵ֔ל - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 3478
מורפ': HNp אֲשֶׁר אֲשֶׁר - מילית, זיקה (ש/אשר)
צורת יסוד: 834 a
מורפ': HTr־ה֖וּא ה֖וּא - כינוי גוף, אישי, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 1931
מורפ': HPp3ms גָּ֣ר גָּ֣ר - פועל, קל, בינוני פעיל (הווה), זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 1481 a
מורפ': HVqrmsa שָׁ֑ם שָׁ֑ם - תואר הפועל
צורת יסוד: 8033
מורפ': HD וּבָא֙ וּ - ו' החיבור
בָא֙ - פועל, קל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/935
מורפ': HC/Vqq3ms בְּכָל בְּ - מילת יחס
כָל - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: b/3605
מורפ': HR/Ncmsc־אַוַּ֣ת אַוַּ֣ת - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 185
מורפ': HNcfsc נַפְשׁ֔וֹ נַפְשׁ֔ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נסמך
וֹ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 5315
מורפ': HNcbsc/Sp3ms אֶל אֶל - מילת יחס
צורת יסוד: 413
מורפ': HR־הַמָּק֖וֹם הַ - מילית, ה' הידיעה
מָּק֖וֹם - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/4725
מורפ': HTd/Ncmsa אֲשֶׁר אֲשֶׁר - מילית, זיקה (ש/אשר)
צורת יסוד: 834 a
מורפ': HTr־יִבְחַ֥ר יִבְחַ֥ר - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 977
מורפ': HVqi3ms יְהוָֽה יְהוָֽה - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 3068
מורפ': HNp׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וְכִֽי־יָבֹ֨א קדמא (משרת, דרגא 5) הַלֵּוִ֜י גרש (שליש, דרגא 4)
מֵאַחַ֤ד מהפך (משרת, דרגא 5) שְׁעָרֶ֨יךָ֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
מִכָּל־יִשְׂרָאֵ֔ל זקף קטן (מלך, דרגא 2)
אֲשֶׁר־ה֖וּא טפחא (מלך, דרגא 2)
גָּ֣ר מונח (משרת, דרגא 5) שָׁ֑ם אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
וּבָא֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
בְּכָל־אַוַּ֣ת מונח (משרת, דרגא 5) נַפְשׁ֔וֹ זקף קטן (מלך, דרגא 2)
אֶל־הַמָּק֖וֹם טפחא (מלך, דרגא 2)
אֲשֶׁר־יִבְחַ֥ר מרכא (משרת, דרגא 5) יְהוָֽה סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וְכִי יָבֹא הַלֵּוִי כאן הכוונה לכהן מֵאַחַד שְׁעָרֶיךָ מאחת עריך מִכָּל יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הוּא גָּר שָׁם, וּבָא בְּכָל אַוַּת נַפְשׁוֹ בכל זמן שירצה, ולא רק בזמן משמרת הכוהנים אליה הוא משתייך. לפי חז"ל הכוונה היא בשלושת הרגלים אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וַאֲרֵי יֵיתֵי לֵיוָאָה מֵחֲדָא מִקִּרְוָךְ מִכָּל יִשְׂרָאֵל דְּהוּא דָּאַר תַּמָּן וְיֵיתֵי בְּכָל רְעוּת נַפְשֵׁיהּ לְאַתְרָא דְּיִתְרְעֵי יְיָ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַאֲרוּם יֵיתֵי לֵיוָאָה מֵחֲדָא מִן קִרְוֵיכוֹן מִן כָּל יִשְרָאֵל דְּהוּא דַיָיר תַּמָּן וְיֵיתֵי בְּכָל כְּרוּךְ דְּרָעֲיָא נַפְשֵׁיהּ לְאַתְרָא דְיִתְרְעֵי יְיָ: |
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
וכי יבא הלוי ( הוא ). יכול בבן לוי ודאי הכתוב מדבר? תלמוד לומר ( מאחד שעריך , משלא נטלו שעריהם במקום אחד, יצאו לוים שנטלו שעריהם במקום אחד.) ושרת , בראוי לשירות. יצאו לוים שאינם ראוים לשירות.
מכל ישראל אשר הוא גר שם . מכל מקומות מושבותיהם.
ובא בכל אות נפשו . מנין [לכהן שבא ומקריב קרבנותיהם בכל עת ובכל שעה שירצה? תלמוד לומר ובא בכל אות נפשו .
מנין] אתה אומר, שכהן בא ונושא את כפיו, במשמר [שאינו] שלו? תלמוד לומר ובא בכל אות נפשו [ ושרת בשם ה' , איזה שירות שהוא בשם ה'? זה ברכת כהנים.]
(מכאן) [מנין] אתה אומר, (סוכה נה) שכל המשמרות שוים בקרבנות הרגל הבאים מחמת הרגל? שנאמר ובא בכל אות נפשו אל המקום אשר יבחר ה' . יכול לעולם? תלמוד לומר מאחד שעריך . בשעה שישראל נכנסים בשער אחד, בשלש רגלים.
( ושרת בשם ה' א-להיו ) [ העומדים לשרת ]. על גבי הרצפה. מכאן אמרו (זבחים טז) (ערל, טמא,) יושב, עומד על גבי הכלים, או על גבי בהמה, או על גבי חברו - פסול.
מלבי"ם - התורה והמצוה
נב.
וכי יבא הלוי מאחד שעריך, ובא בכל אות נפשו ושרת . מדבר מן הכהן, לא מן הלוי. דהא אמר " ושרת " ("שירות" נאמר דווקא בעבודת הכהנים) (והשאר מחקו הגר"א).
ופי' הדבר, שהגם שתקנו משמרות, והיה העבודה שייך לכהני המשמר, מלמדני שיש דברים וזמנים, שגם כהן שאינו מאנשי המשמר זוכה בעבודה. וציין זה במ"ש מכל ישראל אשר הוא גר שם , כי כהני המשמר, היה כל משמר גר בעיר מיוחד. וכשבא זמנו, הלכו כלם לעבודה.
עפ"ז מציין כהן יחידי הבא לשם, שבא מכל ישראל אשר הוא גר שם. לא מעיר, שהמשמר שלו הלכו ביחד, רק הוא בא יחידי ממקום אחר, שלא בזמן משמרתו.
והאופן שילך הכהן לירושלים שלא בזמן משמרתו, הוא או כשרוצה להביא איזה קרבן, או כשהולך להראות בג' רגלים.
ועל האופן שמקריב שם קרבן, אמר ובא בכל אות נפשו ושרת . ורשות בידו להקריב הקרבן בעצמו, אף שלא בזמן משמרתו, וכמ"ש בבא קמא קט.
ועוד יש אופן שיוכל לשרת שלא בזמן משמרתו, בשירות של ברכת כהנים. שזה מרמז במ"ש ושרת בשם ה' , שהשירות הוא על הזכרת השם המפורש.
ועוד אופן שיוכל להקריב, בעת שעולה לרגל. וזה ציין במ"ש וכי יבא הלוי מאחד שעריך , שאז יוצאים כל ישראל מכל שעריהם לעלות לרגל. וגם הכהנים יוצאים, אף שאינו זמן משמרתם. והרשה להם לבוא לשרת ככל אחיו הלוים, המשרתים בעמידה בהקרבת הקרבנות. והיינו בקרבנות הרגל, הבאים מחמת הרגל, כמו שיתבאר ב שפטים נג .
ולדעת הרמב"ן, בהשגותיו למ”ע לו, היו נמצאים כהנים שלא נתחלקו למשמרות, והם באו ועבדו כל אימת שירצו. שעז"א לבד ממכריו על האבות , היינו מי שנתחלקו למשמרות, ומכרו זכותם זה לזה, שלא יעבוד רק בזמן משמרתו. אבל מי שלא קבעו לעצמם משמר, כל זמן שבאו, נתוספו על אנשי המשמר.
ולדבריו יש לפרש מ"ש בספרי, "יכול בבן לוי וכו', ת"ל מאחד שעריך , מי שלא נטלו שעריהם במקום אחר וכו'" (וכן הביא הרמב"ן בגירסתו). ר"ל הכהנים שלא נטלו שעריהם במקום אחר, ר"ל שלא הקבעו למשמורת, ש ( י )זה יכול לעבוד תמיד. כי אינו מוציא לבד ממכריו על האבות , היינו שקבעו משמרותיהם בקביעות.
רש"י
"ובא בכל אות נפשו וגו'" - ושרת למד על הכהן שבא ומקריב קרבנות נדבתו או חובתו ואפי' במשמר שאינו שלו ד"א עוד למד על הכהנים הבאים לרגל שמקריבין במשמר ועובדין בקרבנות הבאות מחמת הרגל כגון מוספי הרגל ואע"פ שאין המשמר שלהם
[ח] דבר אחר. ללשון ראשון לא יתכן לומר "ככל אחיו הכהנים" (ר' פסוק ז), דכיון דלא איירי רק שמקריב קרבן שלו, לא הוי למכתב "ככל אחיו הכהנים", שהרי הוא מקריב קרבן שלו, ולא אחיו הכהנים, ולא הוי למכתב רק 'ובא ושרת'. ולפיכך מפרש דבקרבנות הרגל הבאים מחמת הרגל איירי:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וּבָא בְּכָל אַוַּת נַפְשׁוֹ וְגוֹמֵר וְשֵׁרֵת – לִמֵּד עַל הַכֹּהֵן, שֶׁבָּא וּמַקְרִיב קָרְבְּנוֹת נִדְבָתוֹ אוֹ חוֹבָתוֹ, וַאֲפִלּוּ בְּמִשְׁמָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ (ספרי שם; ב"ק ק"ט ע"ב). [דָּבָר אַחֵר]: עוֹד לִמֵּד עַל הַכֹּהֲנִים הַבָּאִים לָרֶגֶל, שֶׁמַּקְרִיבִין וְעוֹבְדִין בַּקָּרְבָּנוֹת הַבָּאוֹת מֵחֲמַת הָרֶגֶל, כְּגוֹן מוּסְפֵי הָרֶגֶל, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַמִּשְׁמָר שֶׁלָּהֶם (ספרי שם; סוכה נ"ה ע"ב).
רשב"ם
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • בייס-הספר • תרגום לאנגלית
קטגוריות־משנה
קטגוריה זו מכילה את 2 קטגוריות המשנה המוצגות להלן, ומכילה בסך הכול 2 קטגוריות משנה. (לתצוגת עץ)
מ
- משמרות בחגים (3 דפים)
ש
- שמות לט לב (6 דפים)
דפים בקטגוריה "דברים יח ו"
קטגוריה זו מכילה את 20 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 20 דפים.