קטגוריה:בראשית לו כ
אלה בני שעיר החרי ישבי הארץ לוטן ושובל וצבעון וענה.
אֵלֶּה בְנֵי שֵׂעִיר הַחֹרִי יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ לוֹטָן וְשׁוֹבָל וְצִבְעוֹן וַעֲנָה.
אֵ֤לֶּה בְנֵֽי־שֵׂעִיר֙ הַחֹרִ֔י יֹשְׁבֵ֖י הָאָ֑רֶץ לוֹטָ֥ן וְשׁוֹבָ֖ל וְצִבְע֥וֹן וַעֲנָֽה׃
אֵ֤לֶּה בְנֵֽי־שֵׂעִיר֙ הַ/חֹרִ֔י יֹשְׁבֵ֖י הָ/אָ֑רֶץ לוֹטָ֥ן וְ/שׁוֹבָ֖ל וְ/צִבְע֥וֹן וַ/עֲנָֽה׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים (מקור):
אֵ֤לֶּה בְנֵֽי־שֵׂעִיר֙
הַחֹרִ֔י
יֹשְׁבֵ֖י
הָאָ֑רֶץ
לוֹטָ֥ן וְשׁוֹבָ֖ל
וְצִבְע֥וֹן וַעֲנָֽה
אֵלֶּה בְנֵי שֵׂעִיר הַחֹרִי יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ: לוֹטָן וְשׁוֹבָל וְצִבְעוֹן וַעֲנָה.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | אִלֵּין בְּנֵי שֵׂעִיר חוֹרָאֵי יָתְבֵי אַרְעָא לוֹטָן וְשׁוֹבָל וְצִבְעוֹן וַעֲנָה׃ |
| ירושלמי (יונתן): | אִלֵין בְּנוֹי דִגְבַל גְנוּסַיָא דִמְקַדְמַת דְנָא הֲווֹן יַתְבֵי אַרְעָא הַהוּא לוֹטָן וְשׁוֹבָל וְצִבְעוֹן וַעֲנָה: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
רשב"ם
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רמב"ן
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
...
"לפני מלך מלך" קודם שימלוך משה עליהם במצות האל ית' כאמרו ויצום אל בני ישראל על דרך וצוך לנגיד:אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
קים להו לרבנן דחמשה זרעונים בשיתא טפחים לא ינקי מהדדי, מנלן [דהא] דקים להו לרבנן מילתא היא? דאמר ר' יוחנן: "לא תסיג גבול רעך אשר גבלו ראשונים", גבול אשר גבלו ראשונים לא תסיג. מאי גבול ראשונים? אמר ר' שמואל בר נחמן אמר ר' יונתן, דכתיב: אלה בני שעיר החורי יושבי הארץ. אטו כולי עלמא יושבי רקיע נינהו? אלא שהיו בקיאין בישובה של ארץ, שהיו אומרים: מלא קנה זה לזיתים. חורי, שמריחין את הארץ כחויא. למה נקרא שמם חוי? שטועמין את הארץ לאיזה דבר ראויה, כנחש שמאכלו עפר.
חורי. רב אחא בר יעקב אמר: שנעשו בני חורין מנכסיהן, כדכתיב: "ובני עשו יירשום", ולא הצריכו לעבוד את אדמתן:
תנו רבנן: "איש כי ימות ובן אין לו". אין לי אלא בן. בן הבן ובת הבן מנין? תלמוד לומר: אין לו, עיין עליו. "בת", אין לי אלא בת. בת הבת ובן הבת מנין? תלמוד לומר: אין לו, עיין עליו. הא כיצד? נחלה ממשמשת והולכת עד ראובן. ולימא עד יעקב? גמירי דלא כליא שבטא. אמר ר' הונא אמר רב: כל האומר תירש הבת עם בת הבן, אפילו נשיא שבישראל אין שומעין לו, שאינו אלא מעשה צדוקים, דתניא: בעשרים וארבע בטבת תבו לדייננא, שהיו צדוקין אומרין: תירש הבת עם בת הבן. נטפל להם רבי יוחנן בן זכאי ואמר להם: שוטים, זו מנין לכם? ולא היה אדם שהחזיר לו דבר, חוץ מזקן אחד שהיה מפטפט כנגדו ואמר: ומה בת בנו שבאה מכח כוחו תירשנו, בתו הבאה מכחו אינו דין שתירשנו? קרא עליו המקרא הזה: אלה בני שעיר החורי יושבי הארץ לוטן ושובל וצבעון וענה, וכתיב: "ואלה בני צבעון ואיה וענה"? מלמד שבא צבעון על אמו והוליד את ענה. ודלמא תרי ענה הוו? אמר רבא: אנא אמינא מלתא דשבור מלכא לא אמרה, ומנו? שמואל; אמר קרא: "הוא ענה", הוא ענה דמעיקרא. אמר לו: רבי, בכך אתה פוטרני? אמר לו: שוטה, לא תהא תורה שלמה שלנו כשיחה בטלה שלכם! מה לבת בנו שכן יפה כוחה אצל האחין, תאמר בבתו שהורע כוחה אצל האחים? ונצחום, ובטלום; ואותו היום עשאוהו יום טוב:בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
רבי עובדיה מברטנורא
• לפירוש "רבי עובדיה מברטנורא" על כל הפרק •
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית לו כ"
קטגוריה זו מכילה את 12 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 12 דפים.