קטגוריה:במדבר לד יא

<< | ספר במדבר • פרק ל"ד • פסוק י"א | >>

וירד הגבל משפם הרבלה מקדם לעין וירד הגבל ומחה על כתף ים כנרת קדמה.

וְיָרַד הַגְּבֻל מִשְּׁפָם הָרִבְלָה מִקֶּדֶם לָעָיִן וְיָרַד הַגְּבֻל וּמָחָה עַל כֶּתֶף יָם כִּנֶּרֶת קֵדְמָה.

וְיָרַ֨ד הַגְּבֻ֧ל מִשְּׁפָ֛ם הָרִבְלָ֖ה מִקֶּ֣דֶם לָעָ֑יִן וְיָרַ֣ד הַגְּבֻ֔ל וּמָחָ֛ה עַל־כֶּ֥תֶף יָם־כִּנֶּ֖רֶת קֵֽדְמָה׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

וְיָרַ֨ד וְ - ו' החיבור
יָרַ֨ד - פועל, קל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: c/3381
מורפ': HC/Vqq3ms הַגְּבֻ֧ל הַ - מילית, ה' הידיעה
גְּבֻ֧ל - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: d/1366
מורפ': HTd/Ncmsa מִשְּׁפָ֛ם מִ - מילת יחס
שְּׁפָ֛ם - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: m/8221
מורפ': HR/Np הָרִבְלָ֖ה הָ - מילית, ה' הידיעה
רִבְלָ֖ה - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: d/7247
מורפ': HTd/Np מִקֶּ֣דֶם מִ - מילת יחס
קֶּ֣דֶם - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: m/6924 a
מורפ': HR/Ncmsa לָעָ֑יִן לָ - מילת יחס
עָ֑יִן - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: l/5871
מורפ': HR/Np וְיָרַ֣ד וְ - ו' החיבור
יָרַ֣ד - פועל, קל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: c/3381
מורפ': HC/Vqq3ms הַגְּב֔וּל הַ - מילית, ה' הידיעה
גְּב֔וּל - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: d/1366
מורפ': HTd/Ncmsa וּמָחָ֛ה וּ - ו' החיבור
מָחָ֛ה - פועל, קל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: c/4229 b
מורפ': HC/Vqq3ms עַל עַל - מילת יחס

צורת יסוד: 5921 a
מורפ': HR־כֶּ֥תֶף כֶּ֥תֶף - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך

צורת יסוד: 3802
מורפ': HNcfsc יָם יָם - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך

צורת יסוד: 3220
מורפ': HNcmsc־כִּנֶּ֖רֶת כִּנֶּ֖רֶת - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 3672
מורפ': HNp קֵֽדְמָה קֵֽדְמָ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
ה - סיומת, ה' המגמה

צורת יסוד: 6924 b
מורפ': HNcmsa/Sd׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

וְיָרַ֨ד קדמא (משרת, דרגא 5) הַגְּבֻ֧ל דרגא (משרת, דרגא 5) מִשְּׁפָ֛ם תביר (משנה, דרגא 3)

הָרִבְלָ֖ה טפחא (מלך, דרגא 2)

מִקֶּ֣דֶם מונח (משרת, דרגא 5) לָעָ֑יִן אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

וְיָרַ֣ד מונח (משרת, דרגא 5) הַגְּב֔וּל זקף קטן (מלך, דרגא 2)

וּמָחָ֛ה תביר (משנה, דרגא 3)

עַל־כֶּ֥תֶף מרכא (משרת, דרגא 5) יָם־כִּנֶּ֖רֶת טפחא (מלך, דרגא 2)

קֵֽדְמָה סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

וְיָרַד הַגְּבֻל מִשְּׁפָם הָרִבְלָה מִקֶּדֶם לָעָיִן, וְיָרַד הַגְּבוּל וּמָחָה ויפגע עַל כֶּתֶף למדרון תלול של ההר בצד יָם כִּנֶּרֶת קֵדְמָה.

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

תרגום

אונקלוס (תאג'):	וְיֵיחוֹת תְּחוּמָא מִשְּׁפָם לְרִבְלָה מִמַּדְנַח לְעָיִן וְיֵיחוֹת תְּחוּמָא וְיִמְטֵי עַל כֵּיף יָם גִּנֵּיסַר קִדּוּמָא׃
ירושלמי (יונתן):	וְיֵיחוֹת תְּחוּמָא מִן אַפְמִיאָה לִדְפַנֵי מִן מַדְנַח לְעֵינְוָותָא וְיֵיחוֹת תְּחוּמָא לִמְעָרַת סַנִיאָס וּמִמְעָרַת סַנִיאָס יֵיחוֹת תְּחוּמָא לְטַוָר תַּלְגָא וּמִטַוָר תַּלְגָא יֵיחוֹת תְּחוּמָא לְעֵינָן וּמֵעֵינָן יֵיחוֹת תְּחוּמָא וְיִסַב מֵישְׁרַיָא מֵישַׁר נַחֲלֵי אַרְנוֹנָא וְיֵיתֵי לְמַדְבְּרָא וְצִינֵי טַוָר פַּרְזְלָא מֵי מַצוּתָא אַבְּלוּ וּדְמוּכָא סְמִיךְ לִגְנִיסַת כְּרַךְ מַלְכוּתְהוֹן דֶאֱדוֹמָאֵי אַחֲסָנוּת שֵׁיבַט רְאוּבֵן וְגָד וּפַלְגוּת שֵׁיבַט מְנַשֶׁה וְיֵיחוֹת תְּחוּמָא וְיַקִיף לִתְחוּם יַמָא דִגְנֵיסַר מִמַדִינְחָא:
ירושלמי (קטעים):	וְיֵחוֹת תְּחוּמָא לַאֲפַמְיָס לְדָפְנֵי מַדִינְחָא לְעַיְנוּתָא וְיֵחוֹת תְּחוּמָא וְיַמְטֵי סְמִיךְ לְיַמָא דְגִינוּסָר מִן מַעַרְבָא:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"מקדם לעין" - שם מקום והמצר הולך במזרחו נמצא העין לפנים מן המצר ומארץ ישראל הוא:

"וירד הגבול" - כל שהגבול הולך מצפון לדרום הוא יורד והולך:

"ומחה על כתף" - עבר:

"ים כנרת קדמה" - שיהא ים כנרת תוך לגבול במערב והגבול במזרח ים כנרת ומשם יורד אל הירדן והירדן מושך ובא מן הצפון לדרום באלכסון נוטה לצד מזרח ומתקרב לצד ארץ כנען כנגד ים כנרת ומושך לצד מזרחה של א"י כנגד ים כנרת עד שנופל בים המלח ומשם כלה הגבול בתוצאותיו אל ים המלח שממנו התחלת מצר מקצוע דרומית מזרחית הרי סובבת אותה לארבע רוחותיה:

רש"י מנוקד ומעוצב

עריכה

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •

מִקֶּדֶם לָעָיִן – שֵׁם מָקוֹם, וְהַמֶּצֶר הוֹלֵךְ בְּמִזְרָחוֹ; נִמְצָא הָעַיִן לִפְנִים מִן הַמֶּצֶר, וּמֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הוּא.
וְיָרַד הַגְּבוּל – כָּל שֶׁהַגְּבוּל הוֹלֵךְ מִצָּפוֹן לְדָרוֹם, הוּא יוֹרֵד וְהוֹלֵךְ.
וּמָחָה עַל כֶּתֶף – עֵבֶר.
יָם כִּנֶּרֶת קֵדְמָה – שֶׁיְּהֵא יָם כִּנֶּרֶת תּוֹךְ לַגְּבוּל בַּמַּעֲרָב, וְהַגְּבוּל בְּמִזְרַח יָם כִּנֶּרֶת; וּמִשָּׁם יוֹרֵד אֶל הַיַּרְדֵּן. וְהַיַּרְדֵּן מוֹשֵׁךְ וּבָא מִן הַצָּפוֹן לַדָּרוֹם בַּאֲלַכְסוֹן, נוֹטֶה לְצַד מִזְרָח; וּמִתְקָרֵב לְצַד אֶרֶץ כְּנַעַן כְּנֶגֶד יָם כִּנֶּרֶת. וּמוֹשֵׁךְ לְצַד מִזְרָחָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כְּנֶגֶד [יָם] כִּנֶּרֶת, עַד שֶׁנּוֹפֵל בְּיָם הַמֶּלַח; וּמִשָּׁם כָּלֶה הַגְּבוּל בְּתוֹצְאוֹתָיו אֶל יָם הַמֶּלַח, שֶׁמִּמֶּנּוּ הַתְחָלַת מֶצֶר מִקְצוֹעַ דְּרוֹמִית מִזְרָחִית. הֲרֵי סוֹבֶבֶת אוֹתָהּ לְאַרְבַּע רוּחוֹתֶיהָ.