רש"י על במדבר לד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · רש"י על במדבר · לד · >>

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"זאת הארץ אשר תפול לכם וגו'" - לפי שהרבה מצות נוהגות בארץ ואין נוהגות בחוצה לארץ הוצרך לכתוב מצרני גבולי רוחותיה סביב לומר לך מן הגבולים הללו ולפנים המצות נוהגות

"תפול לכם" - על שם שנתחלקה בגורל נקראת חלוקה לשון נפילה ומ"א אומר ע"י שהפיל הקב"ה שריהם של ע' אומות מן השמים וכפתן לפני משה אמר לו ראה אין בהם עוד כח

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והיה לכם פאת נגב" - רוח דרומית אשר מן המזרח למערב.

"ממדבר צן" - אשר אצל אדום מתחלת מקצוע דרומית מזרחית של ארץ תשעת המטות. כיצד?

שלש ארצות יושבות בדרומה של ארץ ישראל, זו אצל זו: קצת ארץ מצרים, וארץ אדום כולה, וארץ מואב כולה:

  • ארץ מצרים במקצוע דרומית מערבית, שנאמר בפרשה זו "מעצמון נחלה מצרים והיו תוצאותיו הימה", ונחל מצרים היה מהלך על פני כל ארץ מצרים, שנאמר (יהושע יג): "מן השיחור אשר על פני מצרים", ומפסיק בין ארץ מצרים לארץ ישראל.
  • וארץ אדום אצלה לצד המזרח,
  • וארץ מואב אצל ארץ אדום בסוף הדרום למזרח.

וכשיצאו ישראל ממצרים, אם רצה המקום לקרב את כניסתם לארץ היה מעבירם את הנילוס לצד צפון ובאין לארץ ישראל, ולא עשה כן, וזהו שנאמר (שמות יג): "ולא נחם אלהים דרך ארץ פלשתים" שהם יושבים על הים במערבה של ארץ כנען, כענין שנאמר בפלשתים (צפניה ב): "יושבי חבל הים גוי כרתים", ולא נחם אותו הדרך אלא הסיבן והוציאם דרך דרומה אל המדבר. והוא שקראו יחזקאל (יחזקאל כ): "מדבר העמים", לפי שהיו כמה אומות יושבות בצדו.

והולכין אצל דרומה מן המערב כלפי מזרח תמיד, עד שבאו לדרומה של ארץ אדום, ובקשו ממלך אדום שיניחם לעבור דרך ארצו ולהכנס לארץ דרך רחבה ולא רצה, והוצרכו לסבוב את כל דרומה של אדום עד בואם לדרומה של ארץ מואב, (שופטים יא): "וגם אל מלך מואב שלח ולא אבה". והלכו כל דרומה של מואב עד סופה, ומשם הפכו פניהם לצפון עד שסבבו כל מצר מזרחי שלה לרחבה. וכשכילו את מזרחה, מצאו את ארץ סיחון ועוג שהיו יושבין במזרחה של ארץ כנען והירדן מפסיק ביניהם, וזהו שנאמר ביפתח (שם) "וילך במדבר ויסב את ארץ אדום ואת ארץ מואב ויבא ממזרח שמש לארץ מואב".

וכבשו את ארץ סיחון ועוג, שהיו בצפונה של ארץ מואב, וקרבו עד הירדן, והוא כנגד מקצוע צפונית מערבית של ארץ מואב. נמצא שארץ כנען שבעבר הירדן למערב, היה מקצוע דרומית מזרחית שלה אצל אדום.

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ונסב לכם הגבול מנגב למעלה עקרבים" - כל מקום שנא' ונסב או ויצא מלמד שלא היה המצר שוה אלא הולך ויוצא לחוץ יוצא המצר ועוקם לצד צפונו של עולם באלכסון למערב ועובר המצר בדרומה של מעלה עקרבים נמצא מעלה עקרבים לפנים מן המצר

"ועבר צנה" - אל צין כמו מצרימה

"והיו תוצאותיו" - קצותיו טז בדרומה של קדש ברנע

"ויצא חצר אדר" - מתפשט המצר ומרחיב לצד צפון של עולם ונמשך עוד באלכסון למערב ובא לו לחצר אדר ומשם לעצמון ומשם לנחל מצרים ולשון ונסב האמור כאן לפי שכתב ויצא חצר אדר שהתחיל להרחיב משעבר את קדש ברנע ורוחב אותה רצועה שבלטה לצד צפון היתה מקדש ברנע עד עצמון ומשם והלאה נתקצר המצר ונסב לצד הדרום ובא לו לנחל מצרים ומשם לצד המערב אל הים הגדול שהוא מצר מערבה של כל ארץ ישראל נמצא שנחל מצרים במקצוע מערבית דרומית

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והיו תוצאותיו הימה" - אל מצר המערב שאין עוד גבול נגב מאריך לצד המערב משם והלאה

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וגבול ים" - ומצר מערבי מהו

"והיה לכם הים הגדול" - למצר

"וגבול יז" - הנסין שבתוך הים אף הם מן הגבול והם איים שקורין אינזול"ס

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"גבול צפון" - מצר צפון

"מן הים הגדול תתאו לכם הר ההר" - שהוא במקצוע צפונית מערבית וראשו משפיע ונכנס לתוך הים ויש מרוחב הים לפנים הימנו וחוצה הימנו

"תתאו" - תשפעו לכם לנטות ממערב לצפון אל הר ההר

"תתאו" - לשון סיבה כמו (ד"ה ב יב) אל תא הרצים (יחזקאל מ) ותאי השער היציע שקורין אפנדי"ץ שהוא מוסב ומשופע

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מהר ההר" - תסבו ותלכו אל מצר הצפון לצד המזרח ותפגעו בלבא חמת זו אנטוכיא

"תוצאות הגבול" - סופי הגבול כל מקום שנא' תוצאות הגבול או המצר כלה שם לגמרי ואינו עובר להלן כלל או משם מתפשט ומרחיב ויוצא לאחוריו להמשיך להלן באלכסון יותר מן הרוחב הראשון ולענין רוחב המדה הראשון קראו תוצאות ששם כלתה אותה מדה

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והיו תוצאתיו חצר עינן" - הוא היה סוף המצר הצפוני ונמצאת חצר עינן במקצוע צפונית מזרחית ומשם והתאויתם לכם אל מצר המזרחי

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והתאויתם" - לשון הסבה ונטיה כמו תתאו

"שפמה" - במצר המזרחי ומשם הרבלה

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מקדם לעין" - שם מקום והמצר הולך במזרחו נמצא העין לפנים מן המצר ומארץ ישראל הוא:

"וירד הגבול" - כל שהגבול הולך מצפון לדרום הוא יורד והולך:

"ומחה על כתף" - עבר:

"ים כנרת קדמה" - שיהא ים כנרת תוך לגבול במערב והגבול במזרח ים כנרת ומשם יורד אל הירדן והירדן מושך ובא מן הצפון לדרום באלכסון נוטה לצד מזרח ומתקרב לצד ארץ כנען כנגד ים כנרת ומושך לצד מזרחה של א"י כנגד ים כנרת עד שנופל בים המלח ומשם כלה הגבול בתוצאותיו אל ים המלח שממנו התחלת מצר מקצוע דרומית מזרחית הרי סובבת אותה לארבע רוחותיה:

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"קדמה מזרחה" - אל פני העולם שהם במזרח שרוח מזרחית קרויה פנים ומערבית קרויה אחור לפיכך דרום לימין וצפון לשמאל:

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אשר ינחלו לכם" - בשבילכם כל נשיא ונשיא אפוטרופוס לשבטו ומחלק נחלת השבט למשפחות ולגברים ובורר לכל אחד ואחד חלק הגון ומה שהם עושין יהיה עשוי כאלו עשאום שלוחים ולא יתכן לפרש לכם זה ככל לכם שבמקרא שא"כ הי"ל לכתוב ינחילו לכם ינחלו משמע שהם נוחלים לכם בשבילכם ובמקומכם כמו (שמות יד) ה' ילחם לכם

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לנחול את הארץ" - שיהא נוחל וחולק אותה במקומכם

פסוק כט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לנחל את בני ישראל" - שהם ינחילו אותה להם למחלקותיה