קטגוריה:במדבר לד ז
וזה יהיה לכם גבול צפון מן הים הגדל תתאו לכם הר ההר.
וְזֶה יִהְיֶה לָכֶם גְּבוּל צָפוֹן מִן הַיָּם הַגָּדֹל תְּתָאוּ לָכֶם הֹר הָהָר.
וְזֶֽה־יִהְיֶ֥ה לָכֶ֖ם גְּב֣וּל צָפ֑וֹן מִן־הַיָּם֙ הַגָּדֹ֔ל תְּתָא֥וּ לָכֶ֖ם הֹ֥ר הָהָֽר׃
וְזֶֽה וְ - ו' החיבור
זֶֽה - כינוי גוף, רומז, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/2088
מורפ': HC/Pdxms־יִהְיֶ֥ה יִהְיֶ֥ה - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 1961
מורפ': HVqi3ms לָכֶ֖ם לָ - מילת יחס
כֶ֖ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: l
מורפ': HR/Sp2mp גְּב֣וּל גְּב֣וּל - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 1366
מורפ': HNcmsc צָפ֑וֹן צָפ֑וֹן - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 6828
מורפ': HNcfsa מִן מִן - מילת יחס
צורת יסוד: 4480 a
מורפ': HR־הַיָּם֙ הַ - מילית, ה' הידיעה
יָּם֙ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/3220
מורפ': HTd/Ncmsa הַגָּדֹ֔ל הַ - מילית, ה' הידיעה
גָּדֹ֔ל - תואר, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/1419 a
מורפ': HTd/Aamsa תְּתָא֥וּ תְּתָא֥וּ - פועל, פיעל, עתיד, גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: 8376
מורפ': HVpi2mp לָכֶ֖ם לָ - מילת יחס
כֶ֖ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: l
מורפ': HR/Sp2mp הֹ֥ר הֹ֥ר - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 2023
מורפ': HNp הָהָֽר הָ - מילית, ה' הידיעה
הָֽר - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/2022
מורפ': HTd/Ncmsa׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וְזֶֽה־יִהְיֶ֥ה מרכא (משרת, דרגא 5) לָכֶ֖ם טפחא (מלך, דרגא 2)
גְּב֣וּל מונח (משרת, דרגא 5) צָפ֑וֹן אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
מִן־הַיָּם֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
הַגָּדֹ֔ל זקף קטן (מלך, דרגא 2)
תְּתָא֥וּ מרכא (משרת, דרגא 5) לָכֶ֖ם טפחא (מלך, דרגא 2)
הֹ֥ר מרכא (משרת, דרגא 5) הָהָֽר סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וְזֶה יִהְיֶה לָכֶם גְּבוּל צָפוֹן: מִן הַיָּם הַגָּדֹל תְּתָאוּ לָכֶם תסמנו (מלשון תוואי) גבול לכיוון הֹר הָהָר אין זה הֹר ההר שמת בו אהרון, אלא מקום בצפון.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְדֵין יְהֵי לְכוֹן תְּחוּם צִפּוּנָא מִן יַמָּא רַבָּא תְּכָוְנוּן לְכוֹן לְהוֹר טוּרָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְדֵין יֶהֱוֵי לְכוֹן תְּחוּם צִפּוּנָא מִן יַמָא רַבָּא תְּכַוְונוּן לְכוֹן לְטַוְורוֹס אוּמָנוֹס: |
| ירושלמי (קטעים): | וְדֵין יֶהֱוֵי לְכוֹן תְּחוּם צִפּוּנַיָא מִן יַמָא רַבָּא תְּכַוְונוּן לְכוֹן לְטַוְורוֹס מָנוֹס: |
רש"י
"מן הים הגדול תתאו לכם הר ההר" - שהוא במקצוע צפונית מערבית וראשו משפיע ונכנס לתוך הים ויש מרוחב הים לפנים הימנו וחוצה הימנו
"תתאו" - תשפעו לכם לנטות ממערב לצפון אל הר ההר
"תתאו" - לשון סיבה כמו (ד"ה ב יב) אל תא הרצים (יחזקאל מ) ותאי השער היציע שקורין אפנדי"ץ שהוא מוסב ומשופערש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
מִן הַיָּם הַגָּדֹל תְּתָאוּ לָכֶם הֹר הָהָר – שֶׁהוּא בְּמִקְצוֹעַ צְפוֹנִית מַעֲרָבִית, וְרֹאשׁוֹ מַשְׁפִּיעַ וְנִכְנָס לְתוֹךְ הַיָּם, וְיֵשׁ מֵרֹחַב הַיָּם לִפְנִים הֵימֶנּוּ וְחוּצָה הֵימֶנּוּ.
תְּתָאוּ – לְשׁוֹן סִבָּה, כְּמוֹ "אֶל תָּא הָרָצִים" (דה"ב יב,יא); "וְתָאֵי הַשַּׁעַר" (יחזקאל מ,י); "הַיָּצִיעַ" (ב"ב ס"א ע"א), שֶׁקּוֹרִין אפינדי"ץ [apendiz = יציע[2]], שֶׁהוּא מוּסָב וּמְשֻׁפָּע.
רשב"ם
- ^ רש"י מסביר את הפועל "תתאו" המצוי רק כאן בפסוקים ז' וח' ולא בשום מקום אחר במקרא, על־פי שם־העצם "תא", הוא המשך הבניין הראשי, אבל אחרי שבירת הקווים הישרים לצדדים ובשיפוע. כן "תתאו" מורה על שבירת קו הגבול לצדדים.
- ^ רש"י מסביר את הפועל "תתאו" המצוי רק כאן בפסוקים ז' וח' ולא בשום מקום אחר במקרא, על־פי שם־העצם "תא", הוא המשך הבניין הראשי, אבל אחרי שבירת הקווים הישרים לצדדים ובשיפוע. כן "תתאו" מורה על שבירת קו הגבול לצדדים.
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "במדבר לד ז"
קטגוריה זו מכילה את 3 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 3 דפים.