ביאור:מ"ג במדבר לד יא
וְיָרַד הַגְּבֻל מִשְּׁפָם הָרִבְלָה מִקֶּדֶם לָעָיִן[עריכה]
פירוש
רש"י
מקדם לעין. שם מקום והמצר הולך במזרחו נמצא העין לפנים מן המצר ומארץ ישראל הוא:
וְיָרַד הַגְּבוּל וּמָחָה עַל כֶּתֶף יָם כִּנֶּרֶת קֵדְמָה:[עריכה]
מדוע נאמר כאן "וירד"?
רש"י
וירד הגבול. כל שהגבול הולך מצפון לדרום הוא יורד והולך:
פירוש "ומחה"
רש"י
ומחה על כתף. עבר:
אבן עזרא
ומחה. כאשר אמרו קדמונינו תבירתא מגזרת ימחאו כף:
רבינו בחיי
ומחה על כתף ים כנרת. מלשון (תהלים צח) ימחאו כף:
תיאור הגבול
רש"י
ים כנרת קדמה. שיהא ים כנרת תוך לגבול במערב והגבול במזרח ים כנרת ומשם יורד אל הירדן והירדן מושך ובא מן הצפון לדרום באלכסון נוטה לצד מזרח ומתקרב לצד ארץ כנען כנגד ים כנרת ומושך לצד מזרחה של ארץ ישראל כנגד ים כנרת עד שנופל בים המלח. ומשם כלה הגבול בתוצאותיו אל ים המלח שממנו התחלת מצר מקצוע דרומית מזרחית הרי סובבת אותה לארבע רוחותיה: