קטגוריה:במדבר יא טו

<< | ספר במדבר • פרק י"א • פסוק ט"ו | >>

מהדורת הכתיב:

ואם ככה את עשה לי הרגני נא הרג אם מצאתי חן בעיניך ואל אראה ברעתי.

המהדורה המנוקדת:

וְאִם כָּכָה אַתְּ עֹשֶׂה לִּי הׇרְגֵנִי נָא הָרֹג אִם מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ וְאַל אֶרְאֶה בְּרָעָתִי.

המהדורה המוטעמת:

וְאִם־כָּ֣כָה ׀ אַתְּ־עֹ֣שֶׂה לִּ֗י הׇרְגֵ֤נִי נָא֙ הָרֹ֔ג אִם־מָצָ֥אתִי חֵ֖ן בְּעֵינֶ֑יךָ וְאַל־אֶרְאֶ֖ה בְּרָעָתִֽי׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

וְאִם וְ - ו' החיבור
אִם - ו' החיבור

צורת יסוד: c/518 a
מורפ': HC/C־כָּ֣כָה כָּ֣כָה - תואר הפועל

צורת יסוד: 3602
מורפ': HD׀ אַתְּ אַתְּ - כינוי גוף, אישי, גוף שני, זכר, יחיד

צורת יסוד: 859 c
מורפ': HPp2ms־עֹ֣שֶׂה עֹ֣שֶׂה - פועל, קל, בינוני פעיל (הווה), זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 6213 a
מורפ': HVqrmsa לִּ֗י לִּ֗ - מילת יחס
י - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד

צורת יסוד: l
מורפ': HR/Sp1cs הָרְגֵ֤נִי הָרְגֵ֤ - פועל, קל, ציווי, גוף שני, זכר, יחיד
נִי - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד

צורת יסוד: 2026
מורפ': HVqv2ms/Sp1cs נָא֙ נָא֙ - מילית, זירוז

צורת יסוד: 4994
מורפ': HTe הָרֹ֔ג הָרֹ֔ג - פועל, קל, מקור מוחלט

צורת יסוד: 2026
מורפ': HVqa אִם אִם - ו' החיבור

צורת יסוד: 518 a
מורפ': HC־מָצָ֥אתִי מָצָ֥אתִי - פועל, קל, עבר, גוף ראשון, משותף, יחיד

צורת יסוד: 4672
מורפ': HVqp1cs חֵ֖ן חֵ֖ן - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 2580
מורפ': HNcmsa בְּעֵינֶ֑יךָ בְּ - מילת יחס
עֵינֶ֑י - שם עצם, זכר ונקבה, זוגי, נסמך
ךָ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד

צורת יסוד: b/5869 a
מורפ': HR/Ncbdc/Sp2ms וְאַל וְ - ו' החיבור
אַל - מילית, שלילה

צורת יסוד: c/408
מורפ': HC/Tn־אֶרְאֶ֖ה אֶרְאֶ֖ה - פועל, קל, מקור נסמך

צורת יסוד: 7200
מורפ': HVqc בְּרָעָתִֽי בְּ - מילת יחס
רָעָתִֽ - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
י - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד

צורת יסוד: b/7451 c
מורפ': HR/Ncfsc/Sp1cs׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא
(מקור):

וְאִם־כָּ֣כָה מונח לגרמה (שליש, דרגא 4) ׀ פסיק (לגרמה) (שליש, דרגא 4)

אַתְּ־עֹ֣שֶׂה מונח (משרת, דרגא 5) לִּ֗י רביעי (משנה, דרגא 3)

הָרְגֵ֤נִי מהפך (משרת, דרגא 5) נָא֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

הָרֹ֔ג זקף קטן (מלך, דרגא 2)

אִם־מָצָ֥אתִי מרכא (משרת, דרגא 5) חֵ֖ן טפחא (מלך, דרגא 2)

בְּעֵינֶ֑יךָ אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

וְאַל־אֶרְאֶ֖ה טפחא (מלך, דרגא 2)

בְּרָעָתִֽי סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

וְאִם כָּכָה אַתְּ עֹשֶׂה לִּי - הָרְגֵנִי נָא הָרֹג, אִם מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ, וְאַל אֶרְאֶה בְּרָעָתִי".

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

תרגום

אונקלוס (תאג'):	וְאִם כְּדֵין אַתְּ עָבֵיד לִי קְטוֹלְנִי כְעַן מִקְטָל אִם אַשְׁכַּחִית רַחֲמִין קֳדָמָךְ וְלָא אֶחְזֵי בְּבִשְׁתִּי׃
ירושלמי (יונתן):	וְאִין כִּדְנַן אַנְתְּ עָבִיד לִי דְתִשְׁבּוֹק כָּל טַרְחֵיהוֹן עָלַי קְטוֹלְנִי כְּדוֹן בְּמִיתוּתָא דְנַיְיחִין בָּהּ צַדִיקַיָיא אִין אַשְׁכָּחִית רַחֲמִין קֳדָמָךְ וְלָא אֶחֱמֵי בְּבִישׁוּתִי:
ירושלמי (קטעים):	וְלָא אֵיחֲמֵי בְּבִישַׁתְהוֹן דְעַמָךְ:

מדרש ספרי

עריכה

• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •

אם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג. לפי שהראה הקב"ה למשה סדר פורענות העתידה לבוא עליהם. היה רבי שמעון אומר: משל למה הדבר דומה? לאחד שיצא ליהרג הוא ובניו, אמר לספקלטור: הרגני עד שלא תהרוג את בניי. לא כשם שנאמר בצדקיהו מלכים ב כה וישחט את בני צדקיהו לעיניו ואח"כ את עיני צדקיהו עיור. כך אמר משה לפני המקום: אם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג. הא יפה לי להורגני תחילה ואל אראה בפורענות העתידה לבוא עליהם.

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"ואם ככה את עשה לי" - תשש כחו של משה כנקבה כשהראוהו הקב"ה הפורענות שהוא עתיד להביא עליהם על זאת אמר לפניו א"כ הרגני תחלה

"ואל אראה ברעתי" - ברעתם היה לו לכתוב אלא שכינה הכתוב וזה אחד מתקוני סופרים בתורה לכינוי ולתקון לשון

מפרשי רש"י - לחץ על המילה "הראה" בצד שמאל להצגה

מפרשי רש"י

עריכה

גור אריה

עריכה

• לפירוש "גור אריה" על כל הפרק •

[ו] תשש כחו של משה כו'. הקשה הרמב"ן, דהרי דבור משה הוא כלפי הקדוש ברוך הוא, ואיך תשש כחו של משה כנקבה. ויש מפרשים (רא"ש, חזקוני) כי תשש כחו של משה עד שלא היה יכול לגמור מלת 'אתה', ולא אמר רק "את". ופירוש זה אינו נגמר. והרא"ם פירש "ואם ככה" יהיה הדבר, "את עושה לי" שתעשה לי "את", שהוא לשון נקבה. ופירוש זה יותר תשש מן נקבה:

אבל פירוש ד'תשש כחו של משה כנקבה', דמאחר שהיה תשש כחו של משה כנקבה, לא היה יכול להסתכל באספקלריא המאירה, ושם נעשים הנסים והנפלאות בכח השם הגדול. והיה רואה משה - כאשר תשש כחו - באספקלריא שאינה מאירה, אשר שם אינם נסים ונפלאות, ולכך נקראת בלשון נקבה. ולפיכך היה אומר "ככה את עושה לי" לשון נקבה לאספקלריא שאינה מאירה, אשר מאותה מדה אינם באים הנסים והנפלאות והגבורות, והבן זה:

[ז] שהראהו הקדוש ברוך הוא הפורעניות כו'. דאין לפרש כמשמעו; האחד, למה יהרוג אותו הקדוש ברוך הוא, הרי משה לא חטא, ואין שייך לומר דבר כזה. ועוד, כי זה דבר גדול להיות מבעט ביסורין לומר "הרגני נא הרוג". אלא כך פירושו, 'שהראהו הקדוש ברוך הוא הפורענות שעתידה לבוא עליהם וכו. ואף על גב דקרא איירי כאן במה שאמר "לא אוכל אנכי לבדי וגו'", לא קשיא, דכאשר אמר "לא אוכל לבדי וגו'" נענשו ישראל על שהתרעמו, והראה לו הפורענות, ועל זה אמר "הרגני הרוג". ואל תתמה הרי לא נזכר שום פורענות בכתוב שעליו יאמר "ואם ככה", דמשמע דקאי על דבר הנזכר בכתוב, הרי תוכל לפרש הכתוב שפיר לפי פשוטו, והכל דברי משה רבינו עליו השלום, שאמר "לא אוכל לבדי וגו'", ואין ספק שימשוך מזה להם פורענות מן התרעומות, שאם אין אני מתרעם לא היה בא להם פורענות, עכשו שאני נושא לבדי ואני מתרעם נמשך להם פורענות, "ואם כך את עושה לי" להיות אני לבדי נושא, ונמשך להם פורענות מזה, הרגני תחלה, "ואל אראה ברעתי", זהו פורענות שהראה לו:

יריעות שלמה (מהרש"ל)

עריכה

• לפירוש "יריעות שלמה (מהרש"ל)" על כל הפרק •

בד"ה ואם ככה כו' במקום אתה כו' נ"ב גם אני שמעתי כן ויפה הוא לנערים והעיקר מה שפירש מהרא"י שתשש כחו שלא היה יכול להדגיש המלה לומר אתה אלא ברפיון הלשון כחולשת הנקבה אמר את במקום אתה מהרש"ל:

רש"י מנוקד ומעוצב

עריכה

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •

וְאִם כָּכָה אַתְּ עֹשֶׂה לִּי – תָּשַׁשׁ כֹּחוֹ שֶׁל מֹשֶׁה כִּנְקֵבָה. כְּשֶׁהֶרְאָהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַפֻּרְעָנוּת שֶׁהוּא עָתִיד לְהָבִיא עֲלֵיהֶם עַל זֹאת, אָמַר לְפָנָיו: אִם כֵּן, הָרְגֵנִי תְּחִלָּה (ספרי צא).
וְאַל אֶרְאֶה בְּרָעָתִי – 'בְּרָעָתָם' הָיָה לוֹ לִכְתֹּב, אֶלָּא שֶׁכִּנָּה הַכָּתוּב. וְזֶה אֶחָד מִתִּקּוּנֵי סוֹפְרִים בַּתּוֹרָה לְכִנּוּי וּלְתִקּוּן לָשׁוֹן.

רמב"ן

עריכה

• לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק •

"ואם ככה את עשה לי" - תשש כחו של משה כנקבה שהראהו הקב"ה פורענות שהוא עתיד להביא עליהם על זאת אמר לפניו אם כן הרגני נא הרוג לשון רש"י ולא הבינותי זה שכנוי "את" כלפי מעלה הוא ועל דרך הפשט מנהג הלשון הוא גם בזכר את כרוב ממשח הסוכך (יחזקאל כח יד) ועל דרך האמת אם ככה את עושה לי במדת הדין ידבר כמו שאמר ויחר אף ה' מאד (בפסוק י) וכן ואת תדבר אלינו (דברים ה כד) כנוי לאש הגדולה שתדבר דברי השם אלינו ושמענו מפיך ועשינו וכן את כרוב ממשח בכרוב השני ירמוז והמשכיל יבין וטעם הרגני נא הרג שתשלח עלי הורגים בחרב כי טוב מותי אפילו בחרב אדם מחיי בצער הזה ויתכן שהוא כמו המיתני וכן ואנשיהם יהיו הרוגי מות בחוריהם מוכי חרב במלחמה (ירמיהו יח כא) וכן ופחי בהרוגים האלה (יחזקאל לז ט)

רבינו בחיי בן אשר

עריכה

• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •

ואם ככה את עשה לי. מלת את כנוי למדת הדין, וכן הזכיר ויחר אף ה' מאד, והוא כמו (דברים ה) ואת תדבר אלינו, וכן (יחזקאל כח) את כרוב ממשח הסוכך, שהוא כנוי אל הכרוב השני הנקרא כבוד כי שני הכרובים הם כבוד ותפארת, וכמו שבארתי בסדר ויקחו לי תרומה. כי בספר תורה שאינו מנוקד יוכל האדם לקרוא ואם ככה את עושה לי, בקמ"ץ תחת השי"ן, כי האותיות כשאינן מנוקדות סובלות כמה כוונות ומתחלקות לכמה ניצוצות, ומפני זה נצטוינו שלא לנקוד ספר תורה כי משמעות כל מלה ומלה לפי הנקוד ואין משמעותה עם הנקוד כי אם ענין אחד, ובלתי נקוד יוכל האדם להבין בה כמה ענינים נפלאים רבים ונכבדים והבן זה, תצטרך אותו בהרבה מקומות, כגון (בראשית כב) עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה, שיכול האדם לקרוא עתה יִSַעתי בחיר"ק תחת היו"ד והדל"ת בדגש, מלשון (איוב לח) ידעת השחר מקומו, ובאורו עתה הודעתי בעולם במצוה זו שצויתיך ועמדת עליה כי ירא אלהים אתה, וכן (שמות ב) ותשלח את אמתה ותקחה, שהוא לשון שפחה, ואנו יכולים לקרוא אמתה, מלשון (דברים ג) באמת איש, וכן הבינו אותה רז"ל במדרש שאמרו אשתרבובי אשתרבב, ורבים זולתם.

הרגני נא הרוג. יתכן לומר כי הכפל ירמוז אל הראשונה, כלומר תהיה עתה הריגתי על ידך לא על ידי בשר ודם, כי היה מפחד פן יהרגוהו ישראל.

ובמדרש הרגני נא הרוג, אמר משה לפני הקב"ה רבש"ע הרוג את ההרוג, אם אדבר לישראל יהיו הורגין אותי, ואם לא אעשה שליחותך אתחייב הריגה לפיכך בין כך ובין כך הרוג אני, הרוג את ההרוג.

ספורנו

עריכה

• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •

"ואם ככה את עושה לי" ואם אתה השלם נמנע משלמות ההנהגה הראויה ממך ותנהיגם ככה באופן חסר כהנהגת הנקבה בשבילי ולכבודי ולא תשתף אחרים עמי כדי שלא לפגום כבודי: הרגני נא הרוג אם מצאתי חן בעיניך. כדי שתוכל למנות אחרים שעל ידם תהיה הנהגת העם שלמה, כמו שאמרו ז"ל (שבת פ' במה בהמה) על שמואל שמת קודם ימיו כדי שתעמוד מלכות בית דוד: " ואל אראה ברעתי" ברעת חסרון ההנהגה המסובבת בגללי כי זה יהיה קשה עלי מן המות:

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

(טו) "ואם ככה", ר"ל ואם תאמר כי תשפיל מדרגתי שארד ממדרגה הגבוהה שאני עומד בה קרוב אל השמים והאלהות והרוחניות, להיות קרוב אל הארץ והחומריית עד שיהיה ביכלתי להשפיע להם מזון גשמי, ע"ז משיב ואם ככה את עושה לי להורידני ממדרגתי העליונה עד שאוכל להשפיע בשר, הרגני נא הרוג ואל אראה ברעתי אני בוחר יותר במות משארד ממדרגת הקדושה והרוחניית אל עמק עכור החומריית שזה לי רעה גדולה מאד:

כלי יקר

עריכה

• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •

ואם ככה את עושה לי. פירש"י שתשש כחו של משה כנקיבה, ורבים כאשר ראו כן תמהו על פירוש זה וכי מפני שתשש כחו של משה כנקיבה אמר לשון את כלפי מעלה. ואני אומר שלא קשה מידי לפי שארז"ל (יל"ש האזינו תתקמה) שהצדיקים מוסיפין כח בגבורה של מעלה שנאמר (במדבר יד, יז) ועתה יגדל נא כח ה', והרשעים מתישין כחו שנאמר (דברים לב, יח) צור ילדך תשי. וביאור הענין הוא שמצד הפסקת השפע ע"י מעשה הרשעים נראה כאילו יש תשות כח כביכול. וכאן ע"י שנתרשלו ידי האוהב ותש כחו כנקיבה לא היה בו כח להוסיף כח בגבורה של מעלה ע"כ אמר לשון את כלפי מעלה להורות שהא בהא תליא וזה פירוש יקר. וקרוב לשמוע שקאי על מ"ש כאשר ישא האומן, ולא אמר אומנת פירש מהרי"א שאתה עושה לי כאומן זכר הנושא את היונק שאין לו דדים להניק הילד כשבוכה כך אין בידי למלאות שאלתם, וע"ז נאמר ואם ככה את עושה לי כי דמיון זה של נקיבה מצוי בך כביכול כי בידך לרוות צמאם ואתה הורה גבר ואיך תטיל עלי דמיון הנקיבה ואני זכר שאין לו דדים להניק ודמיון את כלפי מעלה אינו תשות כח חלילה אלא מורה על היכולת כנקיבה שיש לה דדים להניק.

אור החיים

עריכה

• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •

ואם ככה את עושה לי וגו'. פירוש חש כי יאמר ה' אליו לשאת בעל כרחו הגם שלא יוכל על מנת כן יעבוד ה' עד יציאת נשמה דכתיב (דברים, ו) בכל נפשך, לזה אמר ואם וגו' הרגני נא פירוש עתה מסר נפשו ולא ישא עוד המשא לבדו, ונתן הטעם ואל אראה ברעתי פירוש דבר הגורם רע לנפש שעליו יקפידו הצדיקים, והרעה אשר עליה צעק לבו היא שאם יהרגוהו ישראל יתחייבו כליה ונמצא שגרמו לו להענישם, גם לזה יחשב תחלואי הנפש על דרך מאמר (משלי, יז) גם ענוש לצדיק וגו', וכפל לומר הרגני נא הרוג לומר שהרוג הוא אם לא יהרגהו ה' כי ודאי שיהרגוהו ישראל, ואם כן כשה' הורג אותו אינו הורג אלא אדם הרוג גברא קטילא קטיל, ותיבת הרוג נדרשת בניקוד שור"ק ורז"ל אמרו (ילקוט כאן תשל"ה - מדרש תהלים כג) וז"ל אם לא אתן הם הורגים אותי ואם אדבר כנגדך אתה הורגני, והכתוב יכוין לכל הדרכים: