מ"ג במדבר יא יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות במדבר


<< · מ"ג במדבר יא · יד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לא אוכל אנכי לבדי לשאת את כל העם הזה כי כבד ממני

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לֹא אוּכַל אָנֹכִי לְבַדִּי לָשֵׂאת אֶת כָּל הָעָם הַזֶּה כִּי כָבֵד מִמֶּנִּי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לֹֽא־אוּכַ֤ל אָנֹכִי֙ לְבַדִּ֔י לָשֵׂ֖את אֶת־כׇּל־הָעָ֣ם הַזֶּ֑ה כִּ֥י כָבֵ֖ד מִמֶּֽנִּי׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
לֵית אֲנָא יָכֵיל בִּלְחוֹדַי לְסוֹבָרָא יָת כָּל עַמָּא הָדֵין אֲרֵי יַקִּיר מִנִּי׃
ירושלמי (יונתן):
לֵית אֲנָא יָכִיל בִּלְחוֹדִי לְמִיטְעַן לְכָל עַמָא הָדֵין אֲרוּם יַקִיר הוּא מִינִי:

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וטעם לא אוכל אנכי לבדי" - לא שיעזרוהו הזקנים לתת להם בשר כי מאין להם ועוד אפילו בהיות להם פרנסים רבים לא יתלוננו רק על משה רבינו שהוציאם ממצרים כמנהגם לאמר לו "למה העליתנו ממצרים" והוא שיתן להם בתפלתו כל משאלותם ותאותם יביא להם אבל חשב משה כי בהיות להם מנהיגים רבים ישככו חמתם וידברו על לבם בעת תלונתם ואפשר כי כאשר התנבאו הזקנים שנאצל עליהם מן הרוח וידעו העם כי נאמנים הם לנביאים לא יתאספו כלם על משה וישאלו תאותם גם מהם

<< · מ"ג במדבר · יא · יד · >>