קטגוריה:במדבר ד כ

<< | ספר במדבר • פרק ד' • פסוק כ' | >>

מהדורת הכתיב:

ולא יבאו לראות כבלע את הקדש ומתו.

המהדורה המנוקדת:

וְלֹא יָבֹאוּ לִרְאוֹת כְּבַלַּע אֶת הַקֹּדֶשׁ וָמֵתוּ.

המהדורה המוטעמת:

וְלֹא־יָבֹ֧אוּ לִרְא֛וֹת כְּבַלַּ֥ע אֶת־הַקֹּ֖דֶשׁ וָמֵֽתוּ׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

וְלֹא וְ - ו' החיבור
לֹא - מילית, שלילה

צורת יסוד: c/3808
מורפ': HC/Tn־יָבֹ֧אוּ יָבֹ֧אוּ - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, זכר, רבים

צורת יסוד: 935
מורפ': HVqi3mp לִרְא֛וֹת לִ - מילת יחס
רְא֛וֹת - פועל, קל, מקור נסמך

צורת יסוד: l/7200
מורפ': HR/Vqc כְּבַלַּ֥ע כְּ - מילת יחס
בַלַּ֥ע - פועל, פיעל, מקור נסמך

צורת יסוד: k/1104
מורפ': HR/Vpc אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)

צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־הַקֹּ֖דֶשׁ הַ - מילית, ה' הידיעה
קֹּ֖דֶשׁ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: d/6944
מורפ': HTd/Ncmsa וָמֵֽתוּ וָ - ו' החיבור
מֵֽתוּ - פועל, קל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, משותף, רבים

צורת יסוד: c/4191
מורפ': HC/Vqq3cp׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

וְלֹא־יָבֹ֧אוּ דרגא (משרת, דרגא 5) לִרְא֛וֹת תביר (משנה, דרגא 3)

כְּבַלַּ֥ע מרכא (משרת, דרגא 5) אֶת־הַקֹּ֖דֶשׁ טפחא (מלך, דרגא 2)

וָמֵֽתוּ סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

וְלֹא יָבֹאוּ לִרְאוֹת כְּבַלַּע בעוד הכהנים מכסים את כלי הקודש אֶת הַקֹּדֶשׁ - וָמֵתוּ.

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

תרגום

אונקלוס (תאג'):	וְלָא יֵיעֲלוּן לְמִחְזֵי כַּד מְכַסַּן יָת מָנֵי קוּדְשָׁא וְלָא יְמוּתוּן׃
ירושלמי (יונתן):	וְלָא יֵיעָלוּן לְמַתְחַמְיָיא כַּד יֵיעָלוּן כַּהֲנַיָא לְשִׁיקוּעַ מָאנֵי קוּדְשָׁא דְלָא יְמוּתוּן בְּאֵשָׁא מְצַלְהֲבָא:
ירושלמי (קטעים):	וְלָא יֵיעָלוּן לֵיוָאֵי לְמֶחְמֵי כַּד יֶהֱוְיַין כַּהֲנַיָא מְשַׁקְעִין מָאנֵי בֵּית קוּדְשָׁא דְלָא יְמוּתוּן:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"ולא יבאו לראות כבלע את הקדש" - לתוך נרתק שלו כמו שפירשתי למעלה בפרשה זו ופרשו עליו בגד פלוני וכסו אותו במכסה פלונית ובלוע שלו הוא כסויו חסלת פרשת במדבר

רש"י מנוקד ומעוצב

עריכה

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •

וְלֹא יָבֹאוּ לִרְאוֹת כְּבַלַּע אֶת הַקֹּדֶשׁ – לְתוֹךְ נַרְתִּיק שֶׁלּוֹ, כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ לְמַעְלָה בְּפָרָשָׁה זוֹ: "וּפָרְשׂוּ עָלָיו בֶּגֶד פְּלוֹנִי וְכִסּוּ אוֹתוֹ בְּמִכְסֶה פְּלוֹנִי"; וּבִלּוּעַ שֶׁלּוֹ הוּא כִּסּוּיוֹ.

רשב"ם

עריכה

• לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק •

כבלע את הקדש: כשסותרין את ההיכל נגלה, ואם יראו ימותו, כמו שמצינו באנשי בית שמש כי ראו בארון ה':

כבלע: כמו בלע ה', ודרך אורחותיך בלעו, בלע כל ארמנותיה, ומאשריו מבולעים, וכן כתב למעלה שמשעה שהיו מתחילין לפרק את המשכן היו מתרחקים בני קהת, כדכתיב ובא אהרן ובניו בנסוע המחנה והורידו את פרכת המסך, וכל הפרשה עד וכלה אהרן ובניו לכסות וגו' ואחרי כן יבאו בני קהת:

== פרשת נשא ==

רמב"ן

עריכה

• לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק •

"ולא יבאו לראות כבלע את הקדש" - כשמכניסין את הכלי לתוך נרתיקו כמו שפירש למעלה בפרשה זו ופרשו עליו בגד פלוני וכסו אותו במכסה פלוני ובלוע שלו זהו כסויו לשון רש"י והוא דעתו של אונקלוס ורבותינו אמרו במסכת סנהדרין (פא) שזו אזהרה על הגונב כלי שרת שחייב מיתה והקנאין פוגעין בו שהגנבה והגזל יקראו בליעה מלשון חיל בלע ויקיאנו (איוב כ טו) והוצאתי את בלעו מפיו (ירמיהו נא מד) ור"א אמר כפשוטו שלא יבאו לראות כאשר יוסר פרכת המסך ויגלה הארון רק אחרי כן כאשר יכוסה יבאו לשאת אותו ויהיה "כבלע את הקדש" כאשר יוסר הבנין מעל הארון שהוא הקדש מלשון בלע ה' ולא חמל (איכה ב ב) יחד סביב ותבלעני (איוב י ח) והנה הלוים מוזהרים שלא יגעו אל ארון הקדש ומתו רק בבדים ישאוהו ועוד יזהירם שלא יבאו לראות כלל הסרת הבנין בעוד שיוריד אהרן את הפרכת כענין כי ראו בארון ה' (שמואל א ו יט) ויפה אמר אבל ע"ד האמת טעם הכתוב כי בעבור היות כבוד יושב הכרובים שם הוזהרו הלוים שלא יהרסו לראות את ה' עד שיורידו הכהנים את הפרכת כי אז תראה הכבוד בחביון עזו וישוב אל מקומו הראשון לקדש הקדשים ויהיה כבלע את הקדש כפשוטו והמשכיל יבין

רבינו בחיי בן אשר

עריכה

• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •

ולא יבאו לראות כבלע את הקדש. לשון כבלע הסרת דבר ובטולו, וכן (שם ג) ודרך אורחותיך בלעו.

וע"ד הפשט יאמר ולא יבאו לראות כאשר יוסר בנינו ויוסר מסך הפרוכת ואז יתגלה הארון שהוא קדש, וכאלו אמר ולא יבאו לראות את הקדש כבלע.

וע"ד הקבלה ולא יבאו לראות כבלע, כשהכבוד מתבלע וחוזר אל מקומו הראשון אל הקדש למעלה.

וידוע כי כל השנה היה הכבוד נשמט מן הענן לפני ולפנים לגמרי ומתגלה על הכפורת, זהו שכתוב (ויקרא טז) כי בענן אראה על הכפורת, לא אמר כי אראה בענן אבל אמר כי בענן אראה, כלומר אני בא בעמוד ענן ואחר כך אשמע מן הענן ואראה על הכפורת, וכבר הזכתי זה במקומו, ולפיכך לא היה רשות לכהן גדול ליכנס לשם כי אם פעם אחת בשנה ביוה"כ, ואף ביוה"כ אינו רשאי ליכנס לשם כי אם בקטורת, ולא שיכניס הקטרת עשוי, אלא שיעשנו לשם ויעלה תמרת עשנו שם ויהיה הכבוד נכסה מעיניו, וכענין שכתוב (שם) וכסה ענן הקטורת את הכפרת. וזהו שהזהיר את הלוים ולא יבאו לראות כשהכבוד מתבלע אל הקדש שהוא חביון עזו, וכענין שכתוב (חבקוק ג) ונוגה כאור תהיה קרנים מידו לו ושם חביון עזו.