המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
(יח-יט) "האמור" מסביר הדבר במשל. אם נמצא מלך עריץ שעשה רעות לאיזה נדיבים פרטיים שלא כדין, וכאשר יאמרו שהוא רשע מצד מעשיו אלה שעשה אל הנדיבים. וכי יבוא איש אחד ללמד עליו זכות. שלא להנדיבים היחידים לבד עשה זאת. רק הנהגתו עם כלל העם דל או נדיב כולם שוים בעיניו לעשות עמהם כרצונו. באשר הם כולם עבדיו וקניניו וכטוב בעיניו יעשה עמהם. וכי בתשובה זאת יצדיק את המלך. הלא בזה עוד יגדיל את חטאו למעלה ראש, וז"ש "האמור", וכי יאמרו ללמד זכות על "מלך בליעל אשר הוא רשע אל נדיבים". שעושה מעשה רשע אל נדיבים. האמור ללמד עליו זכות שהוא "לא נשא פני שרים ולא נכר לפניו שוע לפני דל" מפני "שכולם מעשה ידיו". והם כולם כאין בעיניו. הבזה יצדיקו את הבליעל הזה? הלא בהפך:
