מ"ג איוב לד יט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות איוב


<< · מ"ג איוב לד · יט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אשר לא נשא פני שרים ולא נכר שוע לפני דל כי מעשה ידיו כלם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא פְּנֵי שָׂרִים וְלֹא נִכַּר שׁוֹעַ לִפְנֵי דָל כִּי מַעֲשֵׂה יָדָיו כֻּלָּם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־נָשָׂ֨א ׀ פְּנֵ֥י שָׂרִ֗ים
  וְלֹ֣א נִכַּר־שׁ֭וֹעַ לִפְנֵי־דָ֑ל
    כִּֽי־מַעֲשֵׂ֖ה יָדָ֣יו כֻּלָּֽם׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אשר לא נשא פני שרים" - כלומר למלך עולם אשר אין משוא פנים לפניו

"שוע" - שר כמו ולכילי לא יאמר שוע (ישעיהו לב)

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)



 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אשר לא נשא" - הלא הוא אשר לא נשא פני שרים לוותר להם על מעלם ולא ניכר לפניו מי הוא השוע ומי הוא הדל להיות חלוקים בדבר משפט הגמול כי כולם מעשה ידיו המה ואין הפרש ביניהם מול המקום

מצודת ציון

"שוע" - נדיב כמו ולכילי לא יאמר שוע (שם לב)

<< · מ"ג איוב · לד · יט · >>