קטגוריה:איוב לו ו

<< | ספר איוב • פרק ל"ו • פסוק ו' | >>

מהדורת הכתיב: לא יחיה רשע ומשפט עניים יתן

המהדורה המנוקדת: לֹא יְחַיֶּה רָשָׁע וּמִשְׁפַּט עֲנִיִּים יִתֵּן.

לֹא־יְחַיֶּ֥ה רָשָׁ֑ע
וּמִשְׁפַּ֖ט עֲנִיִּ֣ים יִתֵּֽן׃

לֹא־יְחַיֶּ֥ה רָשָׁ֑ע וּ/מִשְׁפַּ֖ט עֲנִיִּ֣ים יִתֵּֽן׃

תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.

מצודות

"לא יחיה רשע" - איננו משגיח דרך כלל אבל אם בעת יתן די צורך עניים שפלי הרוח אז יבדיל את הרשע מהם ולא יחיה אותו עמהם

"ומשפט" - ענינו דבר הראוי והצורך וכן וזה יהיה משפט הכהנים (דברים יח)

"לא",

ד) גם דעה זו טבועה בנפש האדם, שה' "לא יחיה רשע", שאחר שהדעה טבועה בנפש שה' הוא מקור הטוב, בהכרח שונא את הרע, וא"א שהרע ימצא מאתו חיות וקיום, שזה דבר הסותר אל האמת הטבוע בנפש,
ה) טבוע בנפש האדם "שמשפט עניים יתן", כי אחר שדעה טבוע בנפש שלא ימצא חסרון בחק ה' שהוא בתכלית השלמות, אם נאמר שלא יתן להעניים משפט על ענינם הוא עול בחקו, והוא חסרון כי חלילה לאל מרשע ושדי מעול: