עם טעמים:
יָדֶ֣יךָ עִ֭צְּבוּנִי וַֽיַּעֲשׂ֑וּנִי יַ֥חַד סָ֝בִ֗יב וַֽתְּבַלְּעֵֽנִי׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
"ידיך", מבאר את דבריו ואמר, הלא אתה אינך דומה כפועל אחר אשר אחר יגמור את מעשהו אז ידו מסולקת ממנה ואין עוד הפעולה ברשותו ואינו צריך אליו כי עומד ומתקיים בעצמו, לא כן אתה כי "ידיך" אשר "עשוני ועצבוני" היינו שעשו את עצבי ודמותי, הם עומדים "יחד סביב", שכמו ששמת ידך עלי בעת היצירה לצורך הוייתי, כן הם סביבי לצורך קיומי, באופן שגם אחר שנבראתי כל תנועותי תלוים ממך, וכל אשר אעשה מיוחס לידיך המניעים אותי אל המעשה הזאת ואין לי שום אפשריות ובחירה לעשות דבר רק כפי שיכריחוני ידיך אשר הם יסובבו כל תנועותי, וא"כ איך "תבלעני" ע"י מה שחטאתי אחר שזה נעשה ע"י ידיך:
ביאור המילות
"עצבוני". כמו עשינו לה כונים להעצבה (ירמיה מ"ד) העצב נבזה (שם כ'), ונעלם מלת אשר, ידיך אשר עצבוני:
