מ"ג איוב י ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות איוב


<< · מ"ג איוב י · ט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
זכר נא כי כחמר עשיתני ואל עפר תשיבני

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
זְכָר נָא כִּי כַחֹמֶר עֲשִׂיתָנִי וְאֶל עָפָר תְּשִׁיבֵנִי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
זְכׇר־נָ֭א כִּֽי־כַחֹ֣מֶר עֲשִׂיתָ֑נִי
  וְֽאֶל־עָפָ֥ר תְּשִׁיבֵֽנִי׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"תשיבני" - לבסוף

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"זכר נא כי כחמר עשיתני", הלא עשיתני באופן שאני תמיד בידך כחומר ביד היוצר אשר ישנהו בכל עת לעשות בו כפי חפצו וכאשר יישר בעיני היוצר לעשות, וא"כ למה "אל עפר תשיבני", אחר שכל מעשי חרוצים מידך, כפי שהכינות את הכלי טוב או רע:


ביאור המילות

"כחמר". החומר אינו מתוקן עדיין שאז נקרא חרס משנצרף בכבשן, וקודם שנצרף בעודו חומר מוכן להעשות ממנו כל כלי כחמר ביד היוצר (ירמיה י"ח):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"זכר נא" - תן עתה דעתך לזכור שעשית אותי כיוצר העושה מלאכתו בחומר ועתה תשתוקק להשיבני אל העפר לבטל פעולתך הנפלאה

<< · מ"ג איוב · י · ט · >>