ספר קרניים/י
ספר קרניים - מאמר י[עריכה]
שמעתי בשם הגאונים שיש בקדושה שני מלאכים הנקראים ססזא"ל נמריא"ל(א)
וכנגדו בטומאה נח"ש סמא"ל.
הראשים שוים והמה שוים.(ב)
ויש למעלה מקום הנקרא עין טובה(ג)
אשר בו שבעה עשר מאות ושבעה עשר פתחים
ויש בו קל"ג חלונות המבטלים לקליפת עגל.
והמקום הזה מבטל לקליפה כי הוא ממש שוה ונקרא "היכל קדשך".(ד)
ומה שהתקנה בנחיר - שיש בו סוד שי"א נימין קדישין(ה),
ועכשיו נחסרים ארבעים ושלשה.
וכן בשני.
והוא עכשיו "כי תרכב על סוסיך"(ו)
והשנים שבהשלמה הוא אשר לגבורה ופחד אלהים לנגד המביטים בעין הרע.(ז)
והנחסרים שנים מעוררים ה' מאות ושלשים וששה 536 - תקל"ו[1] חלונות טובים.(ח)
וסוד המספר עם המשלימים והוא בסוד חוטם(ט) והוא כמו שכתוב בפסוק
הרי בן פורת יוסף.(י)
ואם תרצה להבין למה לא שלט עין הרע ביוסף -
ממקורו בכולו בסוד הפתחים והחלונות תמצאנו.(יא)
והפתחים רמז דוד אשתחוה אל היכל קדשך בכולו.(יב)
וסוד הנחסר עם המשלים(יג)
או מזה או מזה
והמשלים בזה ובזה.
בשבח ששבחו קרא ליעקב תמצאנו.(יד)
ובסוד המלאך הנק' בשם הממונה על הנחירים - שמה בסופו תראנו.(טו)
ובקבלה מרב הונא סגולה לומר להמרמז לפתחים אחר הרעה(טז)
בני שים דברינו אלה על לבבך
כתבם על לוח לבך
ובין תבינם מאד מאד.
פירוש דן ידין[עריכה]
(א) שמעתי בשם הגאונים וכו': פי' יש בקדושה ב' מלאכים הנקראים ססזא"ל נמרי"אל, וכנגדו בטומאה גם כן שנים כמבואר בספר רזי"אל עיי"ש.
(ב) והראשים שוים: פי' ידוע תדע שהמלאכים אלו ששמם ססזא"ל נמר"יאל - ראשי תיבות ס"נ, וגימטריא שלהם תפ"ט. וכן סמא"ל ונחש - ראשי תיבות ס"נ וגימטריא שלהם תפ"ט. וז"ש "והראשים שוים" פי' ס"ן ס"ן, "והמה שוין" פי' גם הם במספר שוים בסוד זה לעומת זה וכו'.
(ג) ויש למעלה מקום הנקרא וכו': פי' יש למעלה בשמות מקום הנקרא עין טובה, "אשר בו י"ז פתחים וכו'", פי' באותו מקום קדוש הנקרא 'עין טובה' יש בו אלף ות"ש וי"ז 1,717 פתחים, ובהם קל"ג חלונות המבטל לקליפת עגל שעשו ישראל. והסוד עגל שפגמו ישראל בסוד כ' מן כתר, ואין כאן מקומו לבאר סודו בסוד י' דאבא קדישא ובסוד מגדל הפורח באויר, סוד ל', בסוד עג"ל ל' - גימטריא קל"ג. ויש בזה עניינים גדולים ונפלאים, אסור לגלותם כלל.
וז"ש "המבטלים לקליפת עגל". ועיין רזין דרזין בספר מחנה דן פלאות תראה שמה.
(ד) והמקום הזה הוא מבטל לקליפה כי הוא ממש שוה והוא נקרא היכל קדשך: פי' ידוע תדע המקום הזה שפירשנו למעלה שהוא 'עין טובה' -- המקום הזה מבטל לקליפה, ר"ל לב' קליפות סמא"ל ונחש. והסוד כדפירשנו סמאל ונח"ש גימטריא תפ"ט. והמקום הזה נקרא 'היכל קדשך'. והסוד היכל קדשך גימטריא תפ"ט. וז"ש "והוא ממש שוה ונקרא היכל קדשך" מבטל הני ב' קליפות סמא"ל ונח"ש.
(ה) ומה שהתקנה בנחיר שיש בו שי"א נימין וכו': פי' מ"ש רז"ל בפרק ערבי פסחים שיתן הגודל בנחיר ימין, וכן בשמאל - ידוע כי נחיר גימטריא מספר רס"ח. וכן נחיר שני גימטריא רס"ח. הנה רס"ח נחסר ממנו מ"ג להשלים למנין שי"א - סוד שי"א נימין קדישין. וכיצד יהיה בפ'[2] שי"א יעשה כך, נחיר שהוא רס"ח ישים גודל שמספרו מ"ג -- רס"ח מ"ג גימטריא שי"א. כן יעשה בנחיר ימין וכן יעשה בנחיר שמאל.
והנה ב' פעמים שי"א ב' פעמים שי"א שווה 622 גימטריא תרכ"ב. והסוד "כי תרכב על סוסיך...ישועה" (חבקוק ג, ח), כשהוא בדרך אינו צריך שתירא מן עין הרע. וז"ש שהתקנה בנחיר שיש בו שי"א נימין ועכשו נחסרים מ"ג, וכן בשני, ר"ל בנחיר ב'.
(ו) והוא עכשיו: ר"ל כאשר תשלם לנחיר זה מ"ג הרי עכשיו "כי תרכב על סוסיך" - פי' כי ב' פעמים שי"א שי"א - גימטריא תרכב. עיין זה פלאות במחנה דן.
(ז) והשנים שבהשלמה הוא אשר לגבורה ופחד אלהים לנגד המביטים בעין הרע: פי' אותן מ"ג המשלימים לנחיר ימין ואותן מ"ג המשלימים לנחיר שמאל, והם ב' פעמים מ"ג מ"ג - גימטריא פ"ו, כמספר אלהים. וידוע שהיות אלהים בספירות גבורה שהוא פחד יצחק בסוד פחד יצחק גימטריא ש' כמספר אלהים במילוי יודין[3]. והסוד שב'משלימים[4] אלו שמספרם פ"ו, שכל מי שמביט בעין הרע הפחד לנגד עיניהם ואינם יכולים להזיקו כלל. וז"ש "אשר לגבורה", ר"ל אלהים שהיא לספירת גבורה כדפי'. וז"ש "ופחד אלהים נגד המביטים". וגם בזה יש סוד: פחד הוא בגימטריא אלוהים בו"ו, בסוד שכתוב "ופחד אלוהים", וגורעין ומוסיפין ודורשין כאילו הוא כתוב "פחד אלוהים". ועיין סודו הגדול במחנה דן בסוד כל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא, ר"ל "אל הים" - אותיות אלהים. ואמר "והים" - ר"ל שיהיה אותיות הים של אלהים עם ו' ויהיה והים, ואז יהיה אלוהים בו"ו. זה "איננו מלא" - ר"ל בו"ו. וכאשר תצייר שם הוי"ה במילוי ב' יודין - בה"ה ראשונה ובה"ה שנייה כזה: יו"ד הי"י ו"ו הי"י - מספרו צ"ב כמספר אלוהים בו"ו, וכמספר פחד בסוד הוי"ה הו"א אלהי"ם.
ובזה תבין מה שתרגם בכ"מ על מלת "אלהים" - הוי"ה; "בראשית ברא אלהים" - תרגם "ברא הוי"ה", "ורוח אלהים" - תרגם "ורוח מן קדם יהוה מנשבא על אפי וכו'". והבן זה.
והאר"י זלה"ה מפרש בג' אנפין היאך יוצא משם הוי"ה שם אלהים:
- א' - שם הויה במילוי יודין איהו ע"ב, ויש בהם י' אותיות, ועם ד' אותיות הפשוט -- הרי פ"ו מנין אלהים.
- ב' - שם הוי"ה במילוי אלפין איהו מ"ה. במילוי כזה: מ"ם ה"א - הרי פ"ו מנין אלהים.
- ג' - שם הויה מספרו כ"ו. מַלא כ"ו כזה: כף ו"ו - איהו[5] המילוי פ"ו כמנין אלהים.
ועיין במחנה דן פרשת בראשית ותמצא שם סודות גדולות בעה"י.
(ח) והנחסרי' שנים מעוררי' חמש מאות וכו': פי' הנחסרים דהיינו נחיר הנחסר מ"ג, שלכן תקנו להניח גודל מנין מ"ג להשלים שי"א - אותיות אי"ש. ושניהם גימטריא תרכ"ב כנ"ל. ואם כן זה החשבון של הנחסרים, דהיינו נחיר נחיר גימטריא תקל"ו, סוד "אתה האל אלהים וכו'". כי 'אלהים' במילוי יודין - ש'. ו'אלהים' בריבוע - ר'. הרי ש"ר, גימטריא ת"ק. האל - גימטריא לו. הרי תקל"ו.
וז"ש "מעוררים תקל"ו חלונות". כבר ידעת האל אלהים נקרא "משגיח מן החלונות". חלון וחלון. "חל"ו נא פני אל" (מלאכי א, ט). והבן זה מאד מאד.
(ט) וסוד המספר עם המשלימים והוא בסוד חוט"ם וכו': פי' סוד המספר דהיינו ב' פעמים רס"ח, ועם המשלימים (דהיינו מ"ג מ"ג), אז בין הכל גימטריא תרכב. והנה סוד חוטם דהיינו כמו שכתוב בפסוק "ותהלתי אחטם לך" (ישעיהו מח, ט) מספרו נ"ח. והנה שים נ"ח על תרכב ויהיה תרף והוא בסוד "בן פרת יוסף" שלא שלט עין הרע. וז"ש "בסוד החוטם" כמ"ש בפסוק דהיינו הוקשה לו אם "חוטם" בו"ו הרי יותר ה', ואם חסר ו' הרי א' חסר -- לכן אמר לישנא דקרא דכתיב "אחטם" באל"ף.
אבל תמיהא לי שהרי בכל הספרים כתיב "אחטום" בו"ו. ואפשר שבספרו היה כתוב חסר. וצ"ע. אבל מצאתי בספר ישן נושן כת"י קדוש א' וגריס "אחטם" חסר ו'. ואולי שטעות סופר בכל הספרים כמו שמצאתי.
והנה אחט"ם עם תרכב הוא ממש מספר פר"ת בסוד בן פרת יוסף.
(י) וז"ש הרי בן פורת יוסף: שלא שלט בו עיה"ר בסוד הנחיר גודל. וזהו סוד חוטם.
(יא) ואם תרצה להבין למה לא שלט ביוסף עיה"ר ממקורו בכולו בסוד הפתחים והחלונות תמצאנו: פי' אם תרצה לידע למה לא שלט עין הרע ביוסף תמצאנו כזה כדפי' לעיל הכתרים(?) שבמקום 'עין טובה' הם אלף תשי"ז 1,717, והחלונות קל"ג. מספר הכל -- אלף תת"ן 1,850. וכאשר תחשב כל הפסוק "בן פרת יוסף בן פרת עלי עין" -- הרי מספר כל הפסוק הוא כדפי' בסוד הפתחים, והוא גם כן אלף תת"ן[6].
וז"ש "ממקורו בכולו" - ר"ל ממקור אשר לומדים ממנו שלא שלט ביוסף עין הרע והוא פסוק "בן פרת וכו'", "בכולו" - פי' בכל הפסוק כדפי' בסוד הפתחים והחלונות, ר"ל אלף תשי"ז פתחים, קל"ג חלונות -- סך הכל אלף תת"ן. ז"ש "תמצאנו" - ר"ל מסוד זה תמצא למה לא שלט ביוסף עין הרע כי הפתחים והחלונות במקום 'עין טובה' כדפירשנו. ויש בזה עוד סוד, וכבוד אלהים הסתר דבר.
(יב) והפתחים רמז דוד אשתחוה אל היכל קדשך ביראתיך בכולו: פי' וסוד הפתחים (אשר מספרם אלף תשי"ז) עליהם רמז דוד בפסוק "אשתחוה וכו'" (תהלים ה, ח). וסוד כל הפסוק הזה מספרו אלף תשי"ז והיינו כזה:
- אשתחוה - גימטריא תש"ך, סוד צל"ם במ"ם רבתי של אי"ק בכ"ר, גי' ע"פ שם ע"ב.
- אל היכל גימטריא צ"ו.
- קדשך גימטריא תל"ד
- ביראתיך גימטריא תרל"ג[7].
- ובין הכל אלף ושמונה מאות ושמנים ושלשה 1,883.
וקח ר' מהמנין והוא סוד מספר אלהים (הנקרא פחד), והוא בריבועו עולה ר'[8] -- נשאר ט"ז מאותו פ"ג, ולתשלום תשי"ז צריך ל"ד. קח אותיות שבפסוק זה של "אשתחוה וכו'" שיש בהם ל"ד אותיות. בין הכל גימטריא תשי"ז.
וצריך עיון, הא מן תבנית:אשתחוה אל היכל קדשך ביראתיך אינו רק כ"ג אותיות. ואי ר"ל מתחלת הפסוק - "ואני ברוב חסדך וכו'" - יש מ"א אותיות? ואפשר, דמן תיבת "חסדך" קא חשיב, וצ"ע. ואכתי קשה - תיבת "קדשך" בכל הספרים שלפנינו כתיב חסר י' ואם כן בצרי להו, וצ"ע.
(יג) וסוד הנחסר עם המשלים וכו': פי' סוד הנחסר דהיינו נחיר נחיר שנחסר מכל א' מ"ג כדלעיל, כשתבחר לך איזה שתרצה - או נחין ימין ועם התשלום יהיה שי"א זו, או נחיר שמאל ועם תשלום מ"ג יהיה שי"א, או בזה לחוד או בזה לחוד ולא ב' פעמים שי"א ב' פעמים שי"א שווה 622. "והמשלים בזה" - ר"ל מה שאתה משלים לרס"ח ימין ולרס"ח שמאל - הרי ב' פעמים מ"ג ב' פעמים מ"ג שווה 86 שהוא פ"ו.
(יד) בשבח ששבחו קרא ליעקב תמצאנו: פי' בפסוק שמשבח ליעקב שהוא פסוק ויעקב איש תם, והסוד איש סוד נחיר עם מ"ג המשלימים - גימטריא איש. ואח"כ כתיב "יושב אהלים" - גימטריא ב' פעמים מ"ג מ"ג שהוא המשלים שהשלמת שניהם חשבינן, אבל הנחסר עם המשלים לא חשבינן כי אם אחד דהיינו פעם אחת - שי"א. ודוק.
(טו) ובסוד המלאך הנקרא בשם הממונה על הנחירים שמה בסופו תראנו: פי' כמ"ש המקובלים שר הממונה נקרא בשם ונק' בפי' בשמאל ומקורו בשם סוד שם ס"ג, סוד יו"ד ה"י וא"ו ה"י - גימטריא חוטם בסוד בשם כנודע. והנה סוד מלאך זה מרומז בסוד "יעק'ב אי'ש ת'ם" - בסופי תיבות תמצאנו אותיות בשם כדפי' בסוד "עד ה' בכם" שם כזה: יו"ד הי"א וי"ו הי"א - גימטריא ע"ד.
והנה נחיר גימטריא רס"ח. קח ע"ד ושים על רס"ח תמצא גימטריא בש"ם.
וסוד בשם - ר"ל ב' שם, וסוד ב' פעמים שם שם - ומספרו תר"ף - פר"ת, והוא בסוד "בן פרת יוסף". ויש בזה רזין נפלאין עיין במחנה דן פרשת פינחס עמוד תל"ו.
(טז) והקבלה מרב הונא סגולה לומר להמרמז על הפתחים אחר הרעה: פי' בקבלה מר"ה מרב הונא(?) לומר מי שנתנו לו עין הרע הפסוק המרמז להפתחים שהוא פסוק אשתחוה אל היכל קדשך וכו', שהוא מרמז לפתחים כדלעיל, "אחר הרעה" - פי' אחר שנתן עין הרע.
ובזה נבין מ"ש רז"ל במדרש אלה הדברים פ' מ' (דברים רבה א, יא) ז"ל על הפסוק "השם הרבה אתכם" - זהו שאמר בכתוב אשתחוה אל היכל קדשך ביראתך, פי' דקשה היאך הכניס משה ח"ו עין הרע בישראל, ומתרץ זהו שאמר הכתוב אשתחוה אל היכל קדשך וכו' - ר"ל משה אמר הפסוק הזה המועיל לעין הרע. ועיין במחנה דן פלאות בעה"י.
פירוש קרן הצבי[עריכה]
(א*) שמעתי בשם הגאונים וכו': טעם אומרו "הראשים שוים" איהו כמ"ש מהרש"מ דראשי תיבות אלו דקדושה ס' נ' - כמו ראשי תיבות של שמות הטומאה - נח"ש סמא"ל. והמה שוים על מספר עצמותם, שחושבנא דדין כחושבנא דדין. ואמנם שינויא הוה בהו, כי של קדושה אות סמ"ך קדם לנו"ן כטעם שאמרו על נו"ן דלא אדכר באשרי לפי שיש בו נפילה כדכתיב "נפלה לא תוסיף קום וכו'", ועם זה אדכר לה בהדי סמ"ך דכתיב "סומך ה' לכל הנופלים" לומר דמקדים הקב"ה בישראל רפואה למכה. מה שאין כן באומות העולם דאתיין מסיטרא דקליפה.
ולפיכך האי אתחזי בראשים לפי שהם עיקר לגופא, דאי רישא דעמא אתתקן - כלא אתתקן. ואי לא - הוא להפך. ולפיכך עם דשויין במניינם, לא שויין בצביונם. גם לא שווין אינהו גופן בצביונם. של קדושה, השם שהוא הממועט בחושבנא איהו קודם לרב. ובקליפה איהו הסדר להפך. וזה לפי שבקדושה כתיב "והיה ראשיתך מצער ואחריתך ישגא מאד", אבל בקליפה "ראשית גוים עמלק ואחריתו עדי אבד". לפיכך אמר לבן בסטרא דידיה "לא יעשה כן במקומינו לתת הצעירה לפני הבכירה".
(ב*) ויש למעלה מקום הנקרא עין טובה וכו': טעם לחשבון זה איהו בכוון למנין טו"ב דמאות וטו"ב דאחדים. ורמז על הכתוב "טוב עין הוא יבורך" (משלי כב, ט) דכתיב "יברך" וקרינן 'יבורך' - לומר אם הוא יברך בטוב עין, הנה הוא יבורך מעליון בטוב ההוא על חד מאה, מידי דהוה ביצחק דכתיב ביה "ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים" (בראשית כו, יב) דתרגם אונקלוס "על חד מאה", דהא בהאי דכתיב "ויזרע יצחק בארץ ההיא" לא כתיב חטים או שעורים, אלא סתם - "ויזרע יצחק". היינו הכתוב "זרעו לכם לצדקה" בטוב עין. לפיכך "ויברכהו ה'" למהוו להו על חד מאה ולא שלטה בהו עינא בישא דהא זו ברכת ה' ממעל בטוב עין. ולזה הוא אחר אומרו "וימצא בשנה ההיא מאה שערים" אמר "ויברכהו".
וטעם למנין קל"ג חלונות שבה - הוא כמנין מלת עין בהדי תלת אתוון דילה, דרמיזי לתלת גווני דעינא.
וטעם אומרו "שכל המנין הזה של הפתחים והחלונות הם המבטלים לקליפת עגל" - לפי שכללות מנין אלו הנזכר הם י"ח מאות וחמשים 1,850 - מכוון זה עם קליפת עגל דאיהי כתבנית שור אוכל עשב, באה מחמת השם שהיה ביד מיכה והוא היה בטס שכתב בו משה "עלי שור עלי שור" להעלות ארונו של יוסף כמ"ש רש"י ז"ל בחומש. והנה הוא השם כזה: יו"ד ה"ה וא"ו ה"ה העולה ג"ן[9], לפי שיוסף אמר "והעליתם את עצמותי מזה אתכם" דשוה איהו בשם זה עם כולהו ישראל בסוד הפסוק "גן נעול אחותי כלה גן נעול מעין חתום" לקבל זה ג"ן סדרי אורייתא. גם אותיות כל השבטים כמו שכתובים בתורה עם יעקב אבוהון הם ג"ן אתוון.
ובכח זה השם שהשליכו אותו מיכה באש יצא קליפת עגל ברוח חיים. איכו השתא תחשוב אלו המלות תבנית שור אוכל עש"ב בהדי שם ג"ן -- איהו מכוון ממש לחשבון י"ח מאות וחמשים 1,850, לקבלייהו אינון י"ז מאות וי"ז אחדים 1,717 של פתחים וקל"ג חלונות דחושבנא דדין כחושבנא דדין, הם המבטלים לקליפת עגל האמור.
אפשר לרמוז עוד, כי נמשך מאותו טס שכתב בו משה "עלי שור עלי שור" כשהשליכו אותו באש להיות העגל בדמות תבנית שור, ולזה תחשבו זה עלי שור עלי שור עם אתוון קו"ל, לפי שהיה בו השיתוף מקולו של משה בזה, שגם הוא היה משמיע קולו עם זה הכתב שכתר בטש והשליכו לים אומר גם בפיו עלי שור עלי שור מלות אלו עם קו"ל איהו עולה למנין תבני"ת שו"ר. ומזה נמשך להיות את קול העם ברעה.
והנה קליפת עגל אינו אלא עין[10] כמה שלא היו רואים בממשות הדבר אלא אחיזת עינים הוא דהוה חזי דאהכי כתיב "כתבנית שור" ולא שור ממש. הא מקום הנק' 'עין טובה' שהוא בממשות הדבר ואמיתתו מבטלת קליפה זו דאחיזת עינים וגם אביזרייהו - אינון נח"ש סמא"ל, לפי שמקום זה מלבד שניתאר בשם 'עין טובה' לפי שהוא פועל הטוב, אלא גם הוא נקרא היכל קדשך. והנה מלות אלו שויין במנינא למנין נח"ש סמא"ל, ולזה הוא מבטלם. וכי גבר אויב דהעמידו צלם בהיכל הם אמרו שהניחו בו ע"ז של מיכה, ולזה מה טוב לתקון זה לומר בעת בואו לבית הכנסת נגד ההיכל בכוונה רצויה "אשתחוה אל היכל קדשך ביראתיך" - חשבון זה הנה עולה למנין י"ח מאות ושלשה ושבעים 1,873, מכוון זה עם מנין כל הפתחים שהם טו"ב מאות וטוב אחדים 1,717 ומנין החלונות קל"ג (שם חושבן עין בהדי התלת אתוון דילה), ועוד תצרף עמהם מנין טובה כי המקום 'עין טובה' אקרי, דכל מנין הפתחים איהו ע"ש פעולתו שפועל. הא כל זה עם כללות כולם איהו החושבן מכוון.
(ה*) ואמר ומה שהתקנה בנחיר וכו': פי' שבגמרא אמרו שיש התיקון לעין הרע שלא תשלוט בו יתן הגודל בנחיר ימין, וכן בשמאל באופן שיוכל לראות בעצמו את נחיריו. ואמרו בסודו שיש בכל נחיר האחד שי"א נימין קדישין. והנה לא רמיזה השי"א בנחיר אלא אם יתן הגודל בו, שאז נשלם השי"א בו ואתחזי למהוי איש בעל החוטם, לפי שאין ניכר הפרצוף אלא בחוטם. וכי אתחזי והוכר הפרצוף דאדם אתמר בו אדם עילאה למשגח ביה דהא "וידי אדם מתחת כנפיהם" לומר דלא הוי אתערו דלעילא אלא בכח אתערו של ידי אדם מתחת. ולפיכך בהאי דאתחזי לאשתלים פרצופו לראות בחוטמא אתחזי למשגח בו מעילאה בסוד 'עין טובה'. והא להאי אמר רב המנונא סבא "לבעל החוטם אני מתפלל, לבעל החוטם אני מתחנן", והיינו הכתוב "ותהלתי אחטם לך".
ובדרך רמז חדש אלול איהו נרמז בחוטם[11]. והנה התפלה בו איהי מרוצת ביותר.
ושיעור דברי הקדוש המחבר כך הם: ומה שהיה התקנה בנחיר לעשות כדי שלא ישלוט בו עין הרע הוא לעשותו בסוד חוטם שלם שיוכרו בו סוד שי"א נימין קדישין, לפי שעכשיו היותו נקרא נחיר נחסר ממנו מ"ג, והא להאי בא התקנה להניח בו גודל להשלים בו השי"א, בין בראשון בין בשני. ונמצא לזה ו"ו של מלת "ועכשיו נחסרים" איהו במקום "לפי" כמו ו"ו של "וה' אמר אלי" (דברים לא, ב) בפרשת וילך. והרא"ם ז"ל הוא שלא מצא ו"ו במקום 'לפי' אבל אני מצאתי - "ואדם אין לעבוד את האדמה", ורבים כזה במ"א פירשתי אותו.
ואמרו "הוא עכשיו כי תרכב על סוסיך" - כלומר כי אחר שנתקן עתה השי"א נימין, בין בראשון בין בשני, דאיהו עולה למנין תרכ"ב - האי עתה ומרכבותיך ישועה, ולא תחוש מעין הרע המבאיש.
- (וזאת ליהודה - תרכב אותיות ברכת, סוסיך גימטריא יוסף. וזהו ברכת שנתברך יוסף דכתיב בו "ברכת אביך וכו' לראש יוסף", והם שי"א שי"א שעולים ברכת).
(ז*) והשנים שבהשלמה וכו': פי' כי שני מ"ג המה עולים למנין אלהים, הוא אשר לגבורה יחזור להיות פחד אלהים להמביטים בעין הרע, אבל לו לעצמו הא אדרבא משתלים עמו ומשלימי' לו השי"א נימין דחוטמא והוכר פרצופו בחוטמא ואשתלים למהוי איש ועם איהו[12] ואשתלים בפרצוף אדם אשתגח ביה מעילא' בעין טובה ולפיכך האי אלהים דמשלימים אתחזו ביה דינא לנגד המביטים בעין הרע ואתחזי ביה וחמי לו לעצמו כי אתוון אלהים - מלא יה, כלומר מילוי י"ה דאיהו כזה: יו"ד ה"א - עולה כ"ו כמנין הוי"ה.
ובדא מתורץ אצלי הדיוק שדייק הר"ש ז"ל שבפסוק "בראשית ברא אלהים" תרגם אנקלוס "ברא הוי"ה", וכן "ורוח אלהים" תרגם "ורוח מן קדם ה'". והביא משם האר"י ז"ל דאיהו מתרץ לה בתלת אנפי, ועש"ד ועיין שם דבריו. ואנא בעניותין אינו מתיישב אצלי דבכל ג' אנפי הנזכרים - לא הוי אלא משם הוי"ה אשתכח בו שם אלהים, אבל משם אלהים הא לא הוי, והיאך הוא מתורץ אהא דס' בראשית דתרגם הוי"ה על אלהים. אבל בדברינו ניחא. ומזה נתבאר אצלי מ"ש בזהר על הויה אלהים דאיהו שם מלא. הכוונה כי בין בהוי"ה בין באלהי"ם אשתכח בכל אחד השם דחבירו בכח המילוי שלו.
- אם בהויה, דאיהו העולה כ"ו - מילוי כ"ו כזה: כ"ף ו"ו - איהו אלהים.
- וככה באלהים דאיהו אתוון מלא י"ה - מילוי י"ה כזה: יו"ד ה"א הא שם הוי"ה.
ושמעתי מאהובי הגדול הרי"ט נר"ו כי אלהים מלא ההי"ן איהו רצ"ה, והוי"ה מילוי אלפי"ן איהו מ"ה -- חשבון של שניהם הוא שם. והא להאי נכון אומרו "הויה אלהים שם מלא". והוא נכון.
(ח*) והנחסרים שנים מעוררים ת"ק ושלשים וששה: כצ"ל. וכ"כ מהר"ש שלא כמו שכתוב בספרים "ושנים". והוא ברור. ד ב' נחיר ב' נחיר שווה 536 איהו תקל"ו. טעם למנין הזה כי הוא הכתוב "אתה האל עושה פלא" (תהלים עז, טו) - מנין עושה פלא עם ז' אתוון והכללות איהו ת"ק, ותיבת הא"ל חושבנא ל"ו. הרי תקל"ו שהם חלונות טובים לעילא דהוו מכוסים. ועוד מנין חלונות איהו ת"ק, ותצרף עמהם תיבת האל המשגיח מן החלונות דחושבנא ל"ו -- הרי הכל תקל"ו חלונות.
ודע אין זה חלונות כפשוטו אלא אינהו שבילי חכמה הנפלאה דמתכסייא טפי, ואינהו מתעוררים על ידי הנחירים שנים, כי נפתחים אינהו על ידי הנחת הגודל בהו - הם מעוררים אותם לאשגחא בהו. ובטעם הכתוב "חלו נא פני אל" (מלאכי א, ט) כתב מהרש"מ דבזה רמוז חלון, כי מלת חלו ונ' דסמיכא לה דשל "נא" - איהו חלון. ומאחר שהוא לפני אל - הא הוי חלון. וחלון לב' פנים זהו "משגיח מן החלונות" - חלון וחלון.
ונ"ל דחושבן תרוויהו חלון חלון - איהו פק"ח. הרמז על עינא פקיחא. ונמצא חלון איהו כפשוטו אלא שדברה תורה כלשון בני אדם.
ואמר "וסוד המספר עם המשלימים" שהוכר פרצופו להיות "בסוד חוטם". ולפיכך תחשוב הכל שהוא ה ב' שי"א ב' שי"א שווה 622 (שהם הנחירים והגודלים המשלימים), ועם החוטם שהוא כמו שכתוב בפסוק אחטם חסר -- איהו כמנין פר"ת. ובדא אמר "בן פרת יוסף" שפירושו "הגדלת על כל" איהו לחד פירושא, והיינו הגדלת בכל שלימות, בין בנחירים בין בגודלים, בין בגופא דחוטם, עד שהוא נעשה 'בעל החוטם' ששם מקור התפילה ותחינה כמ"ש "לבעל החוטם אני מתפלל".
וכן לאידך פירושא שהוא "חן", לשון ארמי אפריין נמטייה - איהו נמי בכוון זה דמלת אחטם כמ"ש חושבנא ח"ן.
- (וזאת ליהודא, ובכן אפשר לפרש קרא דלעיל מיניה[13] "דָּרַכְתָּ בַיָּם סוּסֶיךָ חֹמֶר מַיִם רַבִּים" (חבקוק ג, טו). "דרכת" - דרך גבר בעלמא[14], "בים" - היא השכינה הנקרא י"ם, "סוסיך" - הוא יוסף יסוד ומ'[15], "חמ"ר" - רמ"ח איברים דטיפת החסד - "חמר מים רבים" - ראשי תיבות חמר. הרי ב' רמ"ח - של טיפת החסדים ושל מ"ן דידה. ואז נעשו "מים רבים" פרים ורבים. לכן ראשי תיבות "דרכת בים סוסיך" גימטריא אדנ"י[16], וגם "דרכת בים סוסיך חמר" - ראשי תיבות בחסד, ר"ל כדי שתקבל החסד למתק פ"ר דינין דרמיזי בסופי תיבות "חמר מים רבים" העולים פ"ר).
(יא*) ואם תרצה להבין למה לא שלט עין הרע ביוסף וכו': טעמו כי הוא הכתוב "בן פרת יוסף בן פרת עלי עין" שבמדרשי אגדה אמרו ששרבב יוסף קומתו לכסות את אמו כדי שלא יתן בה עיניו עשו הרשע, דהא ממקורו איהו מוכרע שכתב "ואחר נגד יוסף ורחל וישתחוו" - יוסף קודם לאמו. ולפיכך אמר "בן פרת" - הגדלת עצמך, "עלי עין" של עשו, לפיכך הגדלת נמי אתה בכל השלימות עד דאשתלים בכל החוטם למהוי בסוד הפתחים והחלונות טובים בצד עילאה לאתשגחא[17] ביה, ולא אפשר למשלט ביה עינא בישא.
ובדברי מהרש"מ כתוב לאמר, שתחשוב כל הפסוק בן פרת יוסף בן פרת עלי עין - איהו אל"ף תת"ן 1,850 - כמספר כל החלונות והפתחים הנזכרים לעיל, שהם אלף תשי"ז 1,717 פתחים וקל"ג חלונות. ותימא גדולה עליו, שחשבון הפסוק איהו נוסף עשר על מנין החלונות והפתחים הנזכרים, אם לא שנאמר דיו"ד של מלת "עלי" לא אחשיב דאיהו נוסף כמו "המגביהי - המשפילי", דהא די לומר "על עין". ודוחק גדול הוא, דלא אחשיב במניינא מאי דאחשביה בקרא. ועוד מאי זה שאמר "בסוד הפתחים והחלונות תמצאנו", והרי החלונות איהו טפי מזה, שנוסף איתם שמעורירים(?) הנחירים שהם תקל"ו חלונות. גם הלשון אינו מתורץ לדבריו, דהא קאי להבין למה לא שלט עין הרע ביוסף, ומה זו תשובה שבחשבון הפסוק שלו איהו כמנין הפתחים והחלונות, אם כן זהו בצד חק וגזרה מאתו יתברך, ולא בטעם של עצמו. אבל כדפרישית איהו נכון.
(יב*) ואמר והפתחים רמז דוד אשתחוה אל היכל קדשך בכולו: אין זה קאי לומר דוקא על הפתחים, אלא איהו כמו "וכולי", שהרצון לומר והפתחים וכל אביזרייהו, דהיינו לומר הפתחים של 'עין טובה', וגם החלונות שבה, וגם החשבון טוב' תאר של העין כדלעיל -- לכל זה רמז דוד בפסוק "אשתחוה אל היכל קדשך". אומרו "בכולו" - כלומר בחשבון כולו כנ"ל.
(יג*) ואמר וסוד הנחסר עם המשלי' וכו': זהו ודאי כמ"ש מהרש"מ דבשבח של יעקב ששבחו קרא "ויעקב איש תם יושב אהלים" - הא לא הוה בה אלא שי"א של אחר שהוא הנחסר עם המשלים של האחד מזה או מזה. אבל המשלים של שניהם שהוא הב' גודלים - הא נרמזו את שניהם ב"יושב אהלים", כי חשבון אהלים איהו ה ב' גודל ב' גודל שווה 86ים. ונראה שאין הכוונה בו שלא נשלם אלא בשי"א של אחר, אלא דכיון שהם שוים בשמא - לא אתרמיז אלא האחר אבל ודאי איהו שלים בכולא. וכיון דאשתלים בחוטם ששם מקום התפילה והתחינה - הא להכי תרגם יונתן ב"איש תם" - "גבר שלים בדחלתא דמארוי", ועם דאשתלים בהאי האי איהו יושב אהלים לעסוק בב' תורות - הפשט והסוד, דשל ימין ושל שמאל. ותדיר לא זז מינה, כי לעולם איהו משלים. ואם אשתלים בזה עדיין חסר בזה ולפיכך איהו תדיר משלים.
ועוד אפשר בטעם המתעוררים - תקל"ו חלונות טובים על ידי פתיחת הנחירים, כי הלא נתבאר שה ב' גודל ב' גודל שווה 86ים שהם המשלימים הם בסוד אלהים למהוי פחד אלהים לנגד המשטינים שהם המביטים בעין הרע, ועל ידי התדבקות הגודלים בנחירים - הנה נפתחים הנחירים ומתעוררים תקל"ו חלונות כמנין ב' פעמים נחיר ב' פעמים נחיר שווה 536ים. גם הוא בסוד אלהים גדול והוא בסוד הפסוק "שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה", "מי" של אלהים, "ברא אלה" - דשש קצוות דכל אחד אתכליל ממש, שש פעמים שש הוא חשבון אל"ה, שהם ל"ו. והמ"י של הבינה גדל אמתנה למהוי כל א' כלול מעשר הא יחזור המ"י להיות חמש מאות. והוא סוד עץ החיים מהלך ת"ק שנה איהו לצדיקי דאתרמיזו ב"אלה", לפי שאין פחות לעלמא מל"ו צדיקי כאומרם ז"ל בפרק חלק.
איכא השתא, בהאי אלהים תתאה של גודלים אתמר סוד אלהים עילאה בכח גדול דנחירים למהוי במספר תקל"ו חלונות טובים, ובכ"ז אתרמיז בשבח ששבחו קרא ליעקב דאמר "ויעקב איש תם יושב אהלים", לומר דעל ידי דאיהו יושב אהלים לעסוק בב' תורות - הפשט והסוד - דאינון ב' גודל דימין ושמאל בסוד אמרם ז"ל "גדול לימוד תורה" -- אותיות גדול איהו גודל, הא אתמר למהוי גדול אלהים בצד עילאה מב' נחיר דאיהו מספר תקל"ו ואשתלים אז למהוי צלמו בצלם אלהים, סוד הפסוק "אך בצלם יתהלך איש" דאיהו שי"א של החוטם דביה נעשה איש תם - גבר שלים בדחלתא דמארוי, והיינו המעשה דעל זה רמזו באומרם ז"ל "גדול לימוד תורה שמביא לידי מעשה".
ואמר דגם בסופי תיבות "ויעקב איש תם" איהו שם המלאך הממונה על הנחירים דאיהו הנקרא בשם מענין הכתוב "בשמים ראש" דאיהו ריח טוב שבחוטם, וגם הוא נוטריקון ב' שם - דאיהו הנרצה ב' פעמים שם ב' פעמים שם שווה 680 העולה פרת דיוסף, לפי שהוא מורה על ההתגדלות ושלימות ופרצוף בחוטם. וגם הוא הרמז בשני שם על ב"פ שם אלהים האי תתאה דשל גודלים והאי עילאה דשל נחירים כמו שהוא אמור.
(טז*) ואמר וקבלה מרב הונא סגולה לומר וכו': כלומר, כי למי שניתן בו העין הרע דאיהו חולה רעה המליאה את בני אדם, סגולה לומר כדי לרפאותו כל העניינים המרמזים להפתחים שהם מתריסים אחר הרעה המטרידים אותה ממנו,
- והיינו הכתוב "אשתחוה אל היכל קדשך ביראתך",
- גם הכתוב "בן פורת יוסף וכו'",
- גם הכתוב "ויעקב איש תם יושב אהלים",
- גם הכתוב "כי תרכב על סוסיך מרכבותיך ישועה",
- גם אומר "עינא פקיחא תשגח עלך ותרפא אותך מצערך".
פירוש פרשת אליעזר[עריכה]
דרך כלל[עריכה]
- פירוש המאמר בדרך כלל
קודם כל דבר צריך שתדע כי קצרה דעתי הקלוש והחלוש להבין דברי הגאון מהר"ש הי"ד במאמר הזה, ובפרט מה שמביא באות ה' מאחז"ל בערבי פסחים שיתן הגודל בנחיר ימין וכן בשמאל. ועל דבר זה סובב הולך כל דברי המאמר הזה כנראה לעין הרואה.
והנה אנכי הרבה יגיעה יגעתי ולא מצאתי המאמר הזה בכל הש"ס והמדרשים הנמצאים אצלי, רק במסכת ברכות פרק ט' (ברכות נה, ב) איתא בזה הלשון: "האי מאן דעייל למתא ודחיל מעינא בישא וכו' ואי דחיל מעינא בישא דיליה - ליחזי אטרפא דנחירא דשמאלא", עכ"ל. ובעל כרחו לומר שלזה כיוון בעל המאמר שנראה מזה שיש על כל פנים איזה תקנה בנחיר נגד עין הרע. והגם כי חז"ל אמרי זה דווקא על עינא בישא דיליה וגם דווקא בנחיר שמאל -- והרב מפרש סודות שני הנחירים -- עם כל זה דעתו הרחבה שיש בשני הנחירים סגולה(?) על פי הסוד גם נגד עינא בישא של אחרים. ואם כי חז"ל אמרי (שם ובכמה מקומות בש"ס) ענין אחר נגד עין הרע של אחרים -- שיאמר "אנא מזרעא דיוסף קאתינא וכו'" -- אפשר שדעת הרב הוא בכוונת חז"ל שנגד אחרים אינו צריך לכוין בענין הנחירים ויש די במה שיאמר "אנא מזרעא דיוסף וכו'". ובעינא בישא דיליה אינו מועיל זה וצריך לכוין בענין הנחירים. ואמנם אם רוצה לכוין בסודות הנחירים גם נגד אחרים מועיל באמת. ומה שהזכירו חז"ל רק נחיר אחד השמאלי -- היינו כי לא הזכירו רק העיקר מה שצריך לעורר נגד כח עין הרע והוא מדת הדין שהוא תמיד בחינת השמאלי, וכמו שרומז בעל המאמר בעצמו לקמן. ובאמת השמאלי מקבל כחו מן הימיני כנודע.
ואם כי הדברים אלו דחוקים - על כרחינו לסבול את הדוחק הזה אחר שלא נמצא שום מאמר אחר לחכמינו ז"ל שיזכירו את הנחירים בענין עין הרע רק מאמר זה דברכות הוא לבדו נמצא ואין דוגמתו. וקצת נראה מלשון בעל המאמר שאומר "ומה שהתקנה בנחיר" לשון יחיד - רומז בזה אל המאמר דברכות האמור שלא נזכור בו רק נחיר אחד. ועם כל זה הולך ומפרש הסוד משני הנחירים כי כן דעתו כמו שכתבתי. ודו"ק היטב.
ועתה אומר שכיון בעל המאמר להרבה סודות עמוקים המבוארים בדברי רבינו הגדול זלה"ה. ואציגה לפניך בדרך הקדמות כדי שלא אצטרך אח"כ להאריך בדרך הפרט רק להזכיר ההקדמה זו או זו.
הקדמה א' - עשו הוא כלל כל הקליפות כנודע, וסוד אות ע' שבו הוא סוד עין הרע בסוד (בראשית לב, ז) "וארבע מאות איש עמו" - עין רע בגימטריא ארבע מאות. ושורש עשו הוא
ב' פעמים דם ב' פעמים דם שווה 88 - בחינת הרע של דם טהור ודם טמא כמ"ש במאמרים שעברו לפנינו. והנה ב' פעמים דם עם הכולל בגימטריא פ"ט - סוד (ויקרא יג, מט) "הנגע ירקרק או אדמדם". וסוד הנגע הוא היפך הענג כדאיתא בספר יצירה (פ"ב מ"ד) "אין בטובה למעלה מענג ואין ברעה למטה מנגע", עכ"ל. והעיקר בזה הוא אות עי"ן במלת ע"נג הוא בראשיתו, ובמלת נגע הוא באחריתו. וכמו שהודעתיך בעולם הפוך (סוף פרק צ"ח) סוד הפסוק (ויקרא יג, נה) "והנה לא הפך הנגע את עינו וגו' טמא הוא", עיין שם היטב.
והמובן מזה כי אות עי"ן של ענג הוא סוד עין טובה, ואות עי"ן של נגע הוא סוד עין רעה והוא בחינת עשו. עי"ן עם הכולל בגימטריא ס"מ. והנה מספר עין רע עם מספר פ"ט האמורים לעיל בסמוך -- הרי הם תפ"ט - בגימטריא ממש ס"ם נח"ש[18] - זו"נ דקליפה כנודע. ונגדם יש בקדושה שני מלאכים ססזאל נמריאל, והם עולים גם כן בגימטריא תפ"ט. וראשי אותיותיהם ס נ כמו ראשי אותיות של ס"ם נח"ש, כי הם זה לעומת זה. ומה שיש להאריך אין כאן מקומו.
נשלמה ההקדמה הראשונה.
הקדמה ב' - הוא מ"ש רבינו בליקוטי ישעיהו בפסוק (ישעיהו לח, יב) "דּוֹרִי נִסַּע וְנִגְלָה", וזה לשונו: "הנה באלפא ביתא ג' אותיות אלו נס"ע על הסדר הם, והם סוד הח' המתשפטים בזעיר אנפין וכו'. ושני שלישי תפארת שהם י"ח, עם ב' חלקים דנצח והוד שהם ב"ן -- הרי הכל ע'", עכ"ל. עיין שם.
הרי שאות ע' מורה על החסדים המגולים. ועיין גם כן בלקוטי תורה סוד (בראשית מט, כב) "בן פורת יוסף וגו'", וזה לשונו:
- "פורת גימטריא עם הכולל תרפ"ז, והוא כי יוסף יסוד דכורא המחובר עם יסוד המלכות ואז הכל מתחברין בו שהם ד' הויות (רל"ב) וג' אהי"ה (תנ"ה), והכל עולה תרפ"ז וכו'. ב"ן וח"י - הרי ע'. וזהו סוד עולי עין וכו'. א"נ לפי שיש ב' בחינות ביסוד. שיש בחינת זיווג לאה למעלה ויש בו בחינת זיווג רחל לתתא, כשהגדיל מבחינת ו' קצוות לט' וכו'. ואלו ב"ש ב' שלישים(?) התחתונים הם בחינת היסוד המזדווג עם רחל, ושליש דיסוד שעלה למעלה להצטרף עם תפארת הוא בחינת היסוד להזדווג עם לאה וכו' שהוא על כל עין שהם החסדים המגולים וכו' בסוד הקמת הברית כנודע", עכ"ל בקיצור ובדילוג.
ומפני שהדברים ידועים במקומות הרבה בדברי רבינו זלה"ה ובפרט בדרוש מילה ופריעה בספר טעמי מצות, וגם אנכי הארכתי מאוד בספר מדרש לפירושים דרוש הארבע עשר מחלק א', והבאתי שם רוב דברי רבינו זלה"ה עיין שם נפלאות מתורתינו הקדושה בעניינים אלו -- ולכן ראיתי לקצר כאן. שם תראה כל הדרוש ההוא כי שייך הכל לכאן.
ואמנם הנה לדעתי זהו סוד המקום הנקרא עין טובה; כי כל הטוב הוא בחינת החסדים כנודע. ולכן המקום הזה מסוד עי"ן חסדים המגולים נקרא עין טובה, והוא מבטל את עין רעה ששרשו מבחינת הגבורות כנודע, וכמו שהודעתיך שם במדרש לפירושים - הכל באורך - משם תראנו. ומפני שבנין הנוקבא הוא נגד המקום הזה שהיא סוד היכל, גימטריא אדני -- לכן נקרא המקום הזה היכל קדשך, כי כל שורש החסדים הוא באבא סוד קודש כנודע, ושם נקודת פ"תח כנודע (מפני כי שם באבא נפתח קצת גילוי האצילות בסוד (איוב כח, יב) "והחכמה מאין תמצא" כנודע) - לכן נקראים האורות האמורים בשם פתחים שהזכיר בעל המאמר.
וטעם המספר י"ז מאות וי"ז 1,717 - לדעתי סודו ק"א פעמים טוב ק"א פעמים טוב שווה 1717 בסוד מיכאל שר החסד בסוד מאחז"ל (חגיגה ט, ב) "אינו דומה שונה פרקו ק' פעמים לשונה ק"א" שבגימטריא מאין - מילוי משה[19] כנודע במק"א. ואמנם זהו סוד נמרץ מה שנאמר אצל תמר שהיא סוד הנוקבא (בראשית לח, יד) "ותשב בפתח עינים", והוא פלא למשכיל.
ומזה מובן גם כן ענין קל"ג חלונות. כי נודע סוד (שיר ב, ט) "משגיח מן החלונות" סוד החסדים, וגם המלכות נקראת 'חלון' כדאיתא בספר מאורי אור ערך חלון, עיין שם. ולדעתי הכל הולך למקום אחד וכדבר האמור, כי בנין הנוקבא נגד החסדים המגולםי באחורי תנה"י תפארת נצח הוד יסוד כנודע. והנה סוד עין עם ג' אותיות -- הרי קל"ג חלונות. ולפיכך הנוקבא נקראת גפן פוריה שבגימטריא הכי הוא. ויש להאריך מאד, והמשכיל יבין.
הקדמה ג'
נודע בדברי רבינו זלה"ה סוד חוטם בגימטריא ס"ג. וידוע גם כן בדברי קדשו כמה מקומות שעיקרו של שם ס"ג הוא שלשה יודין ואלף. וכבר הודעתיך בספר מדרש לפירושים בכמה מקומות שעיקרו של שם ס"ג הוא שלשה יודין ואלף. וכבר הודעתיך בספר מדרש לפירושים בכמה מקומות שזהו סוד (בראשית כה, כז) "ויעקב איש תם" - מלת איש נוטריקון למפרע - שלשה יודין אאלף, שהוא עיקר שם ס"ג שמשם נתברך יעקב בסוד מאחז"ל (מגילה יז, א) "בן ס"ג שנים היה יעקב בשעה שנתברך", עיין שם.
ודע עוד מה שמבואר בעץ חיים שער א"א פי"ב (עץ חיים שער יג, פרק יב) שהשם ס"ג שבחוטם נחלק בשני נחירים ובכותל האמצעי, עיין שם. וזה גם כן רמוז במלת איש - נוטריקון אמצעי ימיני שמאלי. ודע עוד מ"ש שם בעץ חיים שער ד' פ"ב, וכן בשער י"ג[20], שאורות החוטם הם מתלבשים באורות הפ"ה, עיין שם היטב. וידוע גם כן כי החוטם הוא שורש אל זעיר אנפין, והפה שורש הנוקבא (סוד תורה שבעל פה שעם הכולל גימטריא אלהים). והתלבשות אורות החוטם באורות הפה הוא שורש אל התלבשות זעיר אנפין בנוקבא.
ודע עוד מ"ש בשער א"א פי"ב שחיצוניות החוטם נעשה מן תולדות אורות הפה -- עיין שם היטב והבן כל זה.
הקדמה ד'
מבואר גם כן בדברי רבינו שורש שני נקבי הנחירים הם שורש לאה ורחל; לאה בנקב ימיני ורחל בנקב שמאלי. ושורש זעיר הוא במשך החוטם. ומפני שלאה היא אמו של משיח הבא מיהודה, וזעיר הוא בעלה של רחל -- לכן אמר באידרא רבא (ח"ג קל, ב) "מימינא נשיב רוחא למלכא משיחא ומשמאלא לזעיר אנפין". לשון זה מובא בספר ויקהל משה סוף פ"ד מעולם התיקון, ועיין שם.
והנה אם תחבר לזה מ"ש בהקדמה ג' תבין גם כן סוד "ויעקב איש תם" באופן אחר, והוא כי הרי אורות החוטם מתלבשים באורות הפה שעם הכולל גימטריא פ"ו כנ"ל, והוא ב' פעמים גם ב' פעמים גם שווה 86 בסוד (קהלת ז, יד) "גם את זה לעומת זה עשה האלהים" שגימטריא פ"ו, ונעשה ממנו ב' פעמים ג"ם. וכאשר מתלבשים אורות החוטם בתוכם נאמר ממילא כי כל נחיר שבגימטריא רס"ח מתלבש בתוך גם אחד ונעשה הכל שי"א - סוד איש תם, כי נשלם איש על ידי חצי אלהים. וז"ש "יושב אהלים" - אותיות אלהים. וגם כפשוטו - ר"ל אוהל לאה ואוהל רחל ששרשם שם כאמור. והמשכיל יבין. ובין תבין כי כל הפירושים האלו הולכים למקום אחד. כי האורות העליונים כלולים זה בזה כנודע.
והנה
ב' פעמים איש ב' פעמים איש שווה 622 -- גימטריא תרכב בסוד (חבקוק ג, ח) "כי תרכב על סוסיך" - סוד ייחוד זעיר ונוקביה. כי שם אדני בריבוע גימטריא סוס וכנודע. ויש להאריך מאוד, ואין שטחין הדפוס מחזיקים. וכמדומה לי שיש די בארבעה הקדמות אלו לכל משכיל ומבין לכל המאמר הזה. ואם מעט אוסיפה לך עוד בדרך פרט בעז"ה.
דרך פרט[עריכה]
- ועתה אפרש דרך פרט
א - שמעתי וכו': מבואר בסוף הקדמה א'.
ב - הראשים שוי"ם והמ"ה שוי"ם: גם זהמבואר בסוף הקדמה א'. ואמנם מה שהזכיר בלשונו נ"חש קודם לס"מ תבין ממה שבארתי בעולם הפוך כי בסטרא אחרא הנוקבא גוברות על דוכרא. וכבר נודע כי נחש היא נוקבא לס"ם תמיד כשנזכרים שניהם. דוק ותמצא.
ג - ויש למעלה מקום הנקרא עי"ן טו"בה: פי' הוא מקום ע' חסדים המגולים. וז"ש "אשר בו י"ז מאות וי"ז פתחים" כי בחינת פתחים הוא מבחינת החכמה - נקודת פ"תח - ושם שורש החסדים. ומספר הפתחים
ק"א פעמים טוב ק"א פעמים טוב שווה 1717 המורה על החסדים כנודע, וכמש"ל בהקדמה ב'.
ד - ויש בו קל"ג חלונות המבטלים לקליפת ע"גל: פי' סוד עין עם האותיות גימטריא קל"ג, ולכן מבטלים קליפת עגל שכל עיקר החטא היה שרצו להגביר הגבורות על החסדים כנודע במק"א, ולכן מספר קל"ג מבטל לעגל, ודו"ק.
ה - והמקום זה מבטל לקליפה כי הוא ממש שוה: פי' שהמקום זה שנקרא עין טובה מבטל לקליפת עין רע. וז"ש "כי הוא ממש שוה" - "ממש" דייקא, כלומר באותיות עין תחת עין ממש, טוב לעומת רע, וק"ל. ומוסיף ואמר "ונקרא היכל קדשך" - פי' כי שם עומדת נוקבא דקדושה, והיכל קדשך גימטריא תפ"ט מבטל עין רע של עשו - ארבע מאות איש שעמו, וכמבואר היטב בהקדמה א' ב'.
ו - ומה שהתקנה בנחיר: פי' מה שמצינו בחז"ל (דברכות) תקנה לעין הרע שיסתכל בנחיר - מזה מוכח איזה סוד ב"נחיר הראוי לזה, ולכן מפרש ואומר סודו שיש בו סוד "שי"א נימין קדישין" - פי' כמו שבארתי היטב בהקדמה ג' וד', כי כל נחיר מתלבש בחצי אלהים שבגימטריא ג"ם, ואז נחיר גם -- גימטריא שי"א. ועוד כמה סודות מבוארים שם למעלה ואינם עיקר כוונת המאמר לדבר הזה.
ז - ועכשיו נחסרים ארבעים ושלשה וכן בשני: פי' "עכשיו" כלומר קודם התלבשותם באורות הפה הרי נחסר לכל נחיר מספר ג"ם - חצי אורות הפה וכנז"ל בהקדמה ג' ד'. ונמצא נחסרים כל אחד ג"ם מתשלום המספר שי"א שנעשה על ידי התלבשות.
ח - והוא עכשיו כי תרכב על סוסיך: פי' אמנם אחר התלבשותם בתוך אורות הפה נעשה מב' נחירים
ב' פעמים איש ב' פעמים איש שווה 622, שבגימטריא תרכ"ב בסוד "תרכב על סוסיך" - מורה על יחוד זעיר ונוקבא, שהתלבשות האמור הוא שורש אל כל זה כנ"ל בסוף הקדמה ד'.
ט - והשנים אשר בהשלמה וכו': פי' אורות השנים שהם אורות הפה שהם שניים אל אורות החוטם. וגם "שנים" כפשוטו -
ב' פעמים ג"ם ב' פעמים ג"ם שווה 86 שבגימטריא פה עם הכולל, חושבן אלהים. וז"ש "הוא אשר לגבורה וכו'" - כי הוא שורש הנוקבא, שמא דאלהים, שעוקר בניינה מן הגבורות כנודע. והוא סוד 'היכל קדשך' הנ"ל הלוקח נקם על ידי מדת הדין מן המביטים בעין רע המתנגדים לעין טובה וכנ"ל.
י - והנחסרים שנים מעוררים תקל"ו חלונות טובים: פי' כמבואר למעלה סוף הקדמה ב' שסוד 'חלון' הוא בנוקבא. ומבואר בהקדמה ד' ששני הנחירים סודם שורש אל לאה ואל רחל. והנה
ב' פעמים נחי"ר ב' פעמים נחי"ר שווה 536 - גימטריא תקל"ו. ואלו הם חלונות טובים - שורש לאה ורחל. וקורא אותם "נחסרים" - פי' שנחסרים מן אורות הפה, שאז נעשה שני פעמים אי"ש וכמבואר.
יא - וסוד המספר עם המשלימים והוא בסוד חוטם כמ"ש בפסוק: פי' "סוד המספר" הזה האמור מן ב' פעמים נחיר נחיר שבגימטריא תקל"ו, "עם המשלימים" שהם ג"ם ג"ם הנ"ל שבגימטריא פ"ו שהם משלימים כל נחיר למספר שי"א נימין כאמור למעלה.
ואמר "והוא בסוד חוט"ם" - כלומר שתצרף אל המספרים אלו סוד חוטם שהוא השורש הכל. אך כוונת בעל המאמר להודיע סוד פורת יוסף כמו שמסיים "הרי בן פורת יוסף", ובאמת בצירוף כל המספרים האמורים חסר עוד א' למספר פורת. שהרי תקל"ו פ"ו ס"ג -- הכל בגימטריא תרפ"ה, וחסר א' למספר פ"ורת. לזה אמר "כמו שכתוב בפסוק" - פי' בפסוק (ישעיהו מח, ט) "ותהלתי אחטום לך" - שניתוסף אות א' ואז גימטריא תרפ"ו.
ואם "אחטם" חסר אין בכך כלום כי "יש אם למקרא", וכמו שהודעתיך במאמרים שעברו, וכידוע פעמים רבות בדברי רבינו הגדול זלה"ה. הלא תראה בפסוק "בן פרת יוסף" שחסר כתיב, ורבינו זלה"ה דורש אותו פעמים רבות שעם הכולל הוא תרפ"ז - סוד השמות מלאים כידוע וכנז"ל. ורבים כמוהו. וכן דעת בעל המאמר.
יב - וז"ש הרי בן פ"ורת יוסף: וכוונתו על כל השמות מלאים וכאמור בדברי הרב זלה"ה שהבאתי בריש הקדמה ב'.
יג - ואם תרצה לידע למה לא שלט עין הרע ביוסף: פי' כמו שאמרו חז"ל (שם בברכות דף ל"ה ע"ב ובכמה מקומות) "אל תקרי עלי עין אלא עולי עין וכו'".
יד - ממקורו בכולו בסודו הפתחים והחלונות תמצאנו: פי' כמ"ש הרב זלה"ה המובא למעלה בהקדמה ב' בענין ב' בחינות שביסוד. וז"ש "ממקורו" - ר"ל מקור יוסף שהוא יסוד בית קודש, "בכולו" - ר"ל בכל הבחינות שבו שהם שנים; אחד המזדווג עם רחל ואחד עם לאה. כי גם יסוד התחתון הוא פרה ורה בסוד כח שני הוי"ות בב' בחינות המגולים -- הרי ב"ן אחד. וזהו "בן פורת". וכן ב' שלישי תפארת - בכל שליש הוי"ה -- הרי ב"ן שני כמ"ש הרב זלה"ה שם. ולכן מפני שהוא בסוד המקום עין טובה אשר שם הפתחים והחלונות (הכל כמדובר למעלה), ולא זו בלבד אלא שיש בו בחינת יסוד עליון שלמעלה מן עין טובה עד שלזה אמרו חז"ל "אל תקרי עלי עין וכו'" -- ולכן ממילא אין עין הרע שולטת בו.
ומה שאמרו חז"ל (שם) "מה דגים שבים וכו'" -- גם כן מבואר על פי הדברים האמורים, וכמו שפרשתי בספרי מדרש לפירושים (דרוש י"ד מח"א) ומשם תראנו.
ומהר"ש כתב כי בן פרת יוסף בן פרת עלי עין בגימטריא אלף תת"ן 1,850 כמספר הפתחים והחלונות -- ואין החשבון מדוקדק. והנלע"ד כתבתי.
טו - והפתחים רמז דוד אשתחוה אל היכל קדשך בכולו: פי' בכל הכתוב (תהלים ה, ח) (תהלים קלח, ב) "אשתחוה אל היכל קדשך" רומז על הפתחים הנ"ל, והוא כי מספר הפתחים י"ז מאות וי"ז 1,717 והם רמוזים במלת א"שתחוה כשתחשוב א' לאֶלף כמו שהודעתיך פעמים רבות - אז מלת אשת מן אשתחוה בגימטריא י"ז מאות. נשאר י"ז פתחים עם ב' כוללים - של המאות כולל אחד ושל אחדים כולל אחד - בגימטריא חוה מן אשתחוה. ויש בו סוד נמרץ - כלומר אשת חוה - סוד מילוי מ"ה שעומדת נגד המקום האמור, מפני ששורש הפתחים הוא מאבא - נקודת פת"ח, ושם סוד שם ע"ב אשר י' פעמים ע"ב (עשר ספירות דאבא) - בגימטריא אשתחוה. "אל" הוא שורש ס"ג - ג' יודין וא'. "היכל" בגימטריא אדני. ובאבא יסד ברתא. וזה "קדשך" - כל בחינת 'קודש' באבא כנודע. וגם היכל קדשך בגימטריא תפ"ט -- הכל כמש"ל בהקדמה ב'. והבן מאוד. הרי שהכל רמוז כאן.
טז - וסוד הנחסר עם המשלים או מזה וכו' והמשלי' בזה ובזה: פי' הנחסר ממספר שי"א שהוא נחיר עם המשלים שהוא ג"ם (חצי אלהים כנ"ל). "והמשלים בזה ובזה" - פי' שני המשלימים למספר שי"א שהם שני פעמים ג"ם שסודם אלהים.
יז - בשבח ששבחו קרא ליעקב תמצאנו: פי' בפסוק "ויעקב איש תם יושב אהלים". איש הוא סוד שי"א נימין הנ"ל, ואהלים - אותיות אלהים, סוד אורות הפ"ה. הכל כנז"ל בהקדמה ג' ד', ודוק. ואמנם מה שרומז הפסוק על ב' המשלימים ביחד -- ולא כן בנחסרים שאינו רומז רק על נחסר ומשלים אחד -- יובן ממש"ל כי הנה אורות הפה יוצאים ממקום אחד ממש, מפתח אחד, שהוא הפה בכללו. לכן רמוזים ביחד. לא כן בנחירים שנחלקים בכותל המפסיק עד כי מן הימיני נעשה אור מקיף ומן השמאלי אור פנימי כנודע למשכילים. וגם כמש"ל שהם שורש שני בחינות - לאה ורחל, לכן נחשבים לשנים. ובבחינה זו גם ההשלמה נחשב עם כל אחד בפני עצמו, אך השלמה בפ"ע נחשבים לאחד מטעם האמור. והבן מאוד.
ודע עוד בסוד "ותהלתי אחטם לך" האמור לעיל, וידוע סוד תהלה שבגימטריא ת"ם - אשת יעקב. וזהו "איש תם", והמשכיל יבין.
יח - ובסוד המלאך הנקרא ב"שם הממונה על הנחירים שמה בסופו תראנו: פי' סופי תיבות "ויעקב איש תם" הוא ב"שם. וכן פירש מהר"ש הי"ד. וסוד שם זה בשם -- נלע"ד שהוא סוד שי"א נימין הנז"ל בתוספת שם אל (הנמשך מן אהיה שבגימטריא כ"א, ועם י' אותיות המילוי בגימטריא אל). ולכן לפני אותיות אל הם אותיות אך כמ"ש הרב זלה"ה בפסוק (שמואל א א, ח) "הלא אנכי טוב לך וגו'" - עיין שם בסוד יששכר; יש הוא
י' פעמים אל י' פעמים אל שווה 310, שכר הוא
י' פעמים ב"ן י' פעמים ב"ן שווה 520, עיין שם. והכל נמשך מן
אהיה ג' אהיה ג' שווה 63 פעמים - בגימטריא חוטם.
ועיין בעץ חיים שער אריך אנפין פי"ב (עץ חיים שער יג, פרק יב) שחיצוניות החוטם נעשה מן ג' שמות אהיה, עיין שם. ועיין גם כן סוד הפסוק (ישעיהו ג, כד) "והיה תחת בשם", והמשכיל יבין. ואמנם מזה תבין מה שאמרו חז"ל (שם בברכות) "ליחזי אטרפ' דנחירא" -- שהוא חיצוניות החוטם. ומה שאמרו "דשמאלא" -- כבר כתבתי למעלה. ושורש המכוון לבטל עין הרע על ידין הדין דווקא.
יט - ובקבלה מרב הונא לומר להמרמז לפתחים אחר הרע: פי' לומר מי שנתנו לו עין הרע הפסוק המרמז לפתחים שהוא פסוק "אשתחוה אל היכל קדשך" שהוא מרמז לפתחים כדלעיל, "אחר הרע" פי' אחר שנתנו עין הרע. כן הוא לשון מהר"ש הי"ד. והאריך עוד יותר - עיין שם. ואמנם בכללות המאמר הנך רואה בעיניך שמקושר גם כן עם המאמרים שעברו, והכל סובב הולך על סוד "ערב עבדך לטוב" שהוא מבטל את הרע עין של עשו הכלול מס"מ נח"ש, ובטולם על ידי משיח צדקנו המקבל חיותו מסוד הנחרים כמש"ל בסוד "מימינא נשיב רוחא למלכא משיחא". יהי רצון שיבוא במהרה בימינו אמן.
הערות[עריכה]
- ^ כאן הגהנו על פי המפרשים דן ידין וקרן צבי, ובדפוס היה כתוב "ושנים" - ויקיעורך
- ^ לא ברור מהי המילה כאן - ויקיעורך
- ^ אל"ף למ"ד ה"י יו"ד מ"ם
- ^ כאן הגהתי. ובדפוס כתוב 'שלימים' - ויקיעורך
- ^ היה נלע"ד למחוק מילת "איהו", וצע"ע. ובכל אופן, הכוונה היא שאותיות המילוי של כ"פ ו"ו עולים כמספר פ"ו - ויקיעורך
- ^ הפרשת אליעזר העיר על כך שהחשבון אינו מדוקדק, עיין שם - ויקיעורך
- ^ הקלדתי כפי שמופיע בדפוס, אבל ברור שיש מה להגיה. ומסופק אני בדיוק מה להגיה. אם להוסיף יו"ד למלת 'קדשך' או להחסיר יו"ד ממלת 'ביראתיך', ואינני רואה מהלך שאין בו קשיים אז השארתי את הטקסט כמות שהיא, וצע"ע - ויקיעורך
- ^ א אל אלה אלהי אלהים
- ^ כאן הגהתי על פי המשך הדברים, ובדפוס כתוב 'העולה ב"ן' - ויקיעורך
- ^ לא ברור, אולי צ"ל עון - ויקיעורך
- ^ הדגשתי כאן על פי דעתי, שכוונתו שמספר 'אלול' עולה כחושבן 'חוטם' עם ד' אותיותיו, וצע"ע - ויקיעורך
- ^ לא מובן לי, וכנראה שצריך להגיה כאן משהו... - ויקיעורך
- ^ לא הבנתי כוונתו, לא ראיתי שהבאנו עוד פסוקים מחבקוק... - ויקיעורך
- ^ כך מופיע בדפוס, ולכאורה נראה שיש להגיה "בעלמה", וצע"ע - ויקיעורך
- ^ כך מופיע בדפוס, וכנראה הכוונה לקיצור מילת "מלכות" (כפי שהופיע בעבר במהלך ההקלדה) אבל לא הגיוני לפרש מלת "סוסיך" גם על יסוד וגם על מלכות, וצע"ע - ויקיעורך
- ^ כנראה הכוונה עם הכולל - ויקיעורך
- ^ כך מופיע בדפוס, והיה נראה להגיה 'לאתגשחא' אבל אינני בטוח - ויקיעורך
- ^ סמא"ל נחש
- ^ מ' י"ן א'
- ^ דהיינו שער אריך אנפין הנזכר לעיל - ויקיעורך