ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/קס ב
פְּעוּלָה – אֲרוּכָה, מְלוּכָה, נְחוּשָׁה, גְּדוּפָה, שְׁמוּעָה, "וְרַבָּה הָעֲזוּבָה" (ישעיהו ו יב), גְּבוּרָה, יְצוּקָה מן "יְצֻקִים בִּיצֻקָתוֹ" (מ"א ז כד), חֲלוּשָׁה, יְשׁוּעָה. לא ישתנו.
פְּעֶלֶת – דְּבֶלֶת, עֲטֶרֶת, גְּבֶרֶת, עֲקֶרֶת, עֲשֶׂרֶת עֲצֶרֶת, "בְּרֶדֶת הַיָּעַר" (ישעיהו לב יט), פְּחֶתֶת, כלו בסגול. ויש מהם בצרי עי"ן-הפֹעל: תְּכֵלֶת, חֲמֵשֶׁת, "נָטָף וּשְׁחֵלֶת" (שמות ל לד), וכן אֵשֶׁת, שֵׁשֶת צרי וסגול. וכן יאמר בֶּהֶמֶת, יְבֶמֶת, ואם לא נמצאו חבורם אל הכנוים יוכיח: בְּהֶמְתְּךָ, בְּהֶמְתָּם, יְבִמְתּוֹ, יְבִמְתְּךָ. כי אם היו מחוברים מן בְּהֵמָה, יְבָמָה, היתה התי"ו רפה כמו שכתבנו. וכן "וְשָׁאֲלָה אִשָּׁה מִשְּׁכֶנְתָּהּ" (שמות ג כב) חובר מן שְׁכֶנֶת, וכן "וְהִיא חֲבֶרְתְּךָ" (מלאכי ב יד) מן חַבֶּרֶת. ובכנוי ישאר בסגול כמו אלה שזכרנו, או ישוב חירק כמו אלה שזכרנו. וכן "שָׂרַי גְּבִרְתִּי" (בראשית טז ח), "כַּשִּׁפְחָה כַּגְּבִרְתָּהּ" (ישעיהו כד ב) בחירק, ובקבוץ: עֲקָרוֹת, עֲטָרוֹת, ובסמוך: עַקְרוֹת, עַטְרוֹת. וכן בכנוי: עַטְרוֹתָיו, עַקְרוֹתָיו. ומזו הגזרה: "וְעִם הָאֲמָהוֹת אֲשֶׁר אָמַרְתְּ" (ש"ב ו כב), "וְאֶת אִשְׁתּוֹ וְאַמְהֹתָיו" (בראשית כ יז), "וְאַמְהֹתֶיהָ מְנַהֲגוֹת" (נחום ב ח), היחידה מהם אֲמֶהֶת בפלס גְּבֶרֶת, ולהקל על הלשון אמרו אָמָה ולא אמרו אֲמָהָה ולא אֲמֶהֶת, והפילו הה"א והתי"ו והונחה הה"א כמשפט, ועשו כנוי היחיד מן אָמָה – אֲמָתוֹ, אֲמָתְךָ, וכנוי הרבות מן אֲמֶהֶת אמרו אֲמָהוֹת ולא אמרו אָמוֹת.
פַּעֶלֶת – אַדֶּרֶת, צַמֶּרֶת, דַּלֶּקֶת, יַבֶּשֶׁת, שַׁחֶפֶת, שַׁלֶּטֶת, לַהֶבֶת, בַּהֶרֶת, גַּחֶלֶת. ואלה שעיי"ניהם ה"א וחי"ת פ"א-הפֹעל פתוחה כי לא יבא עליהם תשלום הדגש כמו שכתבנו, אבל קָרַחַת פ"א-הפֹעל בקמץ, כי על הרי"ש יבא תשלום הדגש. עַוֶּרֶת,[1] יַבֶּלֶת, ובחירק פ"א-הפֹעל: כִּנֶּרֶת, אִגֶּרֶת כלם בסגול. וכשהלמ"ד גרונית: סַפַּחַת, קַדַּחַת גַּבַּחַת כלו פתח. והכנוי: "וְכִבּוּ אֶת גַּחַלְתִּי" (ש"ב יד ז), "וַיַּעֲבֵר אַדַּרְתּוֹ" (יונה ג ו), "בְּקָרַחְתּוֹ אוֹ בְגַבַּחְתּוֹ" (ויקרא יג מב), וכן כלם לא ישתנו. ונשתנה עַצֶּבֶת בסמיכות: "וּבְעַצְּבַת לֵב" (משלי טו יג). ואפשר שהוא משקל אחר, והדגש לתפארת. והקבוץ: אַדָּרוֹת, צַמָּרוֹת. ואשר עיי"ניהם גרונית: לֶהָבוֹת, בֶּהָרוֹת, גֶּחָלוֹת –
נימוקי רבי אליהו בחור[עריכה]
- ^ ולפירש רש"י (רש"י על ויקרא כב כב) עַוֶּרֶת שם דבר של עורון, ואינו תואר.