ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/קנה ב
פּוֹעָל – אוֹצָר, גּוֹזָל, שׁוֹשָׁן, תּוֹלָע, גּוֹרָל, עוֹלָם, כּוֹכָב, חוֹתָם, "מָגֵן וְכוֹבַע" (יחזקאל כז י), שׁוֹפָר, עוֹלָל, שׁוֹלָל, כלם והדומים להם קמוצי העי"ן. ובהסמכם פתוחים: "שׁוֹפַר תְּרוּעָה" (ויקרא כה ט), "אוֹצַר יְיָ" (יהושע ו יט), "כּוֹכַב אֱלֹהֵיכֶם" (עמוס ה כו). ועם הכנוי ועם הקבוץ לא ישתנו: "יִפְתַּח יְיָ לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב" (דברים כח יב), "חֹתָמְךָ וּפְתִילֶךָ" (בראשית לח יח), "עֲלֵה אִתִּי בְגוֹרָלִי" (שופטים א ג), "גּוֹרָלְךָ תַּפִּיל בְּתוֹכֵנוּ" (משלי א יד), "וְאֵת הַכּוֹכָבִים" (בראשית א טז), "דֹּרוֹת עוֹלָמִים" (ישעיהו נא ט), "עוֹלָלִים שָׁאֲלוּ לֶחֶם" (איכה ד ד), "וְהִתְיַצְּבוּ בְּכוֹבָעִים" (ירמיהו מו ד), "וַיָּרֻם תּוֹלָעִים" (שמות טז כ), "הָיָה צֹאן וּבָקָר וְאֹהָלִים" (בראשית יג ה) שהאחד ממנו אֹהָל, "כַּתְּאֵנִים הַשֹּׁעָרִים" (ירמיהו כט יז), "עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵף" (דברים לב יא), "אִישׁ לְאֹהָלָיו" (שופטים ז ח), "עוֹלָלֶיהָ הָלְכוּ שְׁבִי" (איכה א ה), "וְנִפֵּץ אֶת עֹלָלַיִךְ" (תהלים קלז ט). ובסמוך מבלי הכנוי העי"ן בשוא: "כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם" (בראשית כב יז), "עַד עוֹלְמֵי עַד" (ישעיהו מה יז). ויש מהם שבאו בדגש ולא ישתנו בקבוץ ובכנוי: אוֹפַנִּים, שׁוֹשַׁנִּים, "אוֹפַנֵּי נְחֹשֶׁת" (מ"א ז ל) "אוֹפַנֵּיהֶם" (יחזקאל י יב). ויש מהם שיקבצו בלשון נקבות: אוֹצָרוֹת, שׁוֹפָרוֹת, גּוֹרָלוֹת, ובסמוך העי"ן בשוא: "שׁוֹפְרוֹת הַיּוֹבְלִים" (יהושע ו ד), "אֹצְרוֹת בֵּית יְיָ" (מ"א יד כו), וכן תאמר גּוֹרְלוֹת. וכן עם הכנוי: "כָל אוֹצְרוֹתֶיךָ" (ירמיהו יז ג), "וְאֹצְרֹתֵיהֶם אֲמַלֵּא" (משלי ח כא), "וְאֵת שׁוֹפְרֹתֵיהֶם" (שופטים ז ח). וכבר באו מהם פתחין זולתי הסמיכות: "כְּהִמֵּס דּוֹנַג מִפְּנֵי אֵשׁ" (תהלים סח ג), "מָגֵן וְכוֹבַע תִּלּוּ בָךְ" (יחזקאל כז י), "אוֹפַן אֶחָד" (יחזקאל א טו), "צִנָּה וּמָגֵן וְקוֹבַע" (יחזקאל כג כד), ורבי יהודה כתב: כּוֹבָע וקוֹבָע קמצין. ויש ספרים, "כַּאֲשֶׁר יִהְיֶה הָאוֹפַן" (יחזקאל א טז) פתח.
ויש בשורק: פּוּעָל – עוּגָב, אוּלָם, יוּקָשׁ מן "יוּקָשִׁים בְּנֵי הָאָדָם" (קהלת ט יב), מוּעָד מן "וְרֶגֶל מוּעָדֶת" (משלי כה יט). ובאו פתחין: "לֵב הוּתַל הִטָּהוּ" (ישעיהו מד כ), "וַיִּתְּנֻהוּ בַסּוּגַר֙" (יחזקאל יט ט). ובן-נפתלי קורא "בַסּ֙וּגַר֙" מלעיל בשני פשטין. "מַעֲשֵׂה שׁוּשַׁן בָּאוּלָם" (מ"א ז יט), "וְעַל יוּבַל יְשַׁלַּח שָׁרָשָׁיו" (ירמיהו יז ח), ואוּלָם לעולם קמץ ואפילו בסמיכות: "אוּלָם הָעַמּוּדִים" (מ"א ז ו), "וְאוּלָם הַכִּסֵּא" (מ"א ז ז).
ובזה המשקל בדגש: פֻּעָל בשורק או בקמץ-חטף – "מַעֲשֵׂה יְדֵי אָמָּן" (שה"ש ז ב), "לֻקָּח מֵאִתָּךְ" (מ"ב ב י), "וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל" (שמות ג ב), "לַנַּעַר הַיּוּלָּד" (שופטים יג ח). סֻלָּם, גּוּמָּץ. ובאו "הַיּוּלָּד", "גּוּמָּץ" (קהלת י ח) בו"ו עם הדגש.