ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/קל ב
"שִׁבַּר וְהֵדַק" (דה"ב לד ד), "הֵסִיר הֵתַז" (ישעיהו יח ה), ויתכן "הֵתַז" מנחי העי"ן כמו "אֶת בְּרִיתִי הֵפַר" (בראשית יז יד). הֵסֵבָּה, הֵתֵמָּה, "וְהַמַּשְׂאֵת הֵחֵלָּה" (שופטים כ מ). ובא רפה: "הֵעֵזָה פָנֶיהָ" (משלי ז יג). "הֵסַבּוּ אֹתוֹ" (ש"א ה ט), "הֵסַבּוּ אֵלַי" (שם פסוק י) – בפתח. וכן בהפסק בפתח: "וְאֶת נָוֵהוּ הֵשַֽׁמּוּ" (ירמיהו י כה), "וְכֵן הֵתַֽמוּ" (ש"ב כ יח). "הֵחֵל לְהַכּוֹת" (שופטים כ לט) בצרי. ובשאר נפל הנח והאריכו המלה: "וְאַתָּה הֲסִבֹּתָ אֶת לִבָּם אֲחֹרַנִּית" (מ"א יח לז), "הֲשִׁמּוֹתָ כָּל עֲדָתִי" (איוב טז ז), "וַהֲדִקּוֹת עַמִּים" (מיכה ד יג). הֲקִלּוֹתִי, הֲתִמּוֹתִי – "וַהֲתִמֹּתִי טֻמְאָתֵךְ מִמֵּךְ" (יחזקאל כב טו), "וַהֲשִׁמֹּתִי גַּפְנָהּ וּתְאֵנָתָהּ" (הושע ב יד). ואם פ"א-הפעל גרונית תפתח הה"א להרחיב: "הַחִלֹּתִי תֵּת לְפָנֶיךָ" (דברים ב לא), "הַחִתֹּתָ כְּיוֹם מִדְיָן" (ישעיהו ט ג). וכן המקור עם הכנוי: "וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת" (בראשית יא ו), וכן יאמר הצווי.
והבינונים: מֵתֵם, מְתִימִים, מְתִמָּה, מְתִמּוֹת, כלם פ"א-הפעל מונעת בחירק – "רֹאשׁ מְסִבָּי" (תהלים קמ י), "וְהוּא מְסִבּוֹת" (איוב לז יב), שלא להתחלף עם הדגוש מנחי הלמ"ד – מְגַלִּים, מְגַלּוֹת. "הִנְנִי מֵסֵב אֶת כְּלֵי הַמִּלְחָמָה" (ירמיהו כא ד), "מֵחֵל לְהָרַע" (ירמיהו כה כט) – בצרי. ובפתח: "חֹרֶשׁ מֵצַל" (יחזקאל לא ג), "מֵסַב קָלַע" (מ"א ו כט).
הפעול: מוּתָם, מוּתַמִּים, מוּתַמָּה, מוּתַמּוֹת – "מוּסַבֹּת שֵׁם" (במדבר לב לח).
המקור: "הָתֵם הַבָּשָׂר" (יחזקאל כד י), "הָחֵל וְכַלֵּה" (ש"א ג יב), "כַּהֲתִמְךָ שׁוֹדֵד" (ישעיהו לג א) – קל המ"ם.
העתידים, הצווי: הָתֵם, הָתֵמּוּ, הָתֵמִּי, הָתֵמְנָה – "הָסֵבִּי עֵינַיִךְ מִנֶּגְדִּי" (שה"ש ו ה).
אית"ן: אָתֵם, יָתֵם, תָּתֵם, נָתֵם – "אָחֵל תֵּת פַּחְדְּךָ" (דברים ב כה), "אָחֵל גַּדֶּלְךָ" (יהושע ג ז), "יָקֵל אֶת יָדוֹ" (ש"א ו ה), "אֲשֶׁר יָחֵל" (שופטים י יח), "וְהוּא יָחֵל" (שופטים יג ה), "וְנָסֵב חוֹמָה וּמִגְדָּלִים" (דה"ב יד ו). האות הנוספת קמוצה, ופ"א-הפעל בצרי. ובא "לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ" (במדבר ל ג) היו"ד פתוחה, וכן "וְלֹא אַחֵל אֶת שֵׁם קָדְשִׁי" (יחזקאל לט ז) האל"ף בפתח והם מהדגושים, לפיכך באו בפתח, או להפריד הענין באו פתחין. ובא קמץ-קטן תחת קמץ-גדול במלת "כִּי תֵחֵל לִזְנוֹת" (ויקרא כא ט) משפטו תָּחֵל. וכן "וְהַפְּסִלִים כִּתַּת לְהֵדַק" (דה"ב לד ז), כמו לְהָדַק. ויש אומרים כי הם מבנין