לדלג לתוכן

ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/קל א

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


"יִדַּל כְּבוֹד יַעֲקֹב וּמִשְׁמַן" (ישעיהו יז ד), "וְיִגַּל כַּמַּיִם מִשְׁפָּט" (עמוס ה כד), "תִּמַּקְנָה בְחֹרֵיהֶן" (זכריה יד יב), "תִּצַּלְנָה אָזְנָיו" (ירמיהו יט ג). וכלם פתחין להפריש ביניהם ובין עתידי נפעל מנחי הלמ"ד שהם קמוצים כמו שכתבנו (ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/קטו א. ואם בהפסק קמוצים. ובא בזקף קמוץ: "וּמִפְּנֵיהֶם אַל תֵּחָ֔ת" (יחזקאל ב ו). והם שנים זקפין קמצין: "אַל תִּירָא וְאַל תֵּחָ֔ת" דיהושע (ח א), ודין. "הִמֵּס יִמָּ֑ס" (ש"ב יז י) – קמץ באתנח. ומשפטם על עיקרם: אֶמָּסֵס, יִמָּסֵס, יִמָּדֵד, יִדָּלֵל, יִמָּקֵק. ויש שבאו בלי דגש ובא נח הצרי תמורתו: "וָאֵקַל בְּעֵינֶיהָ" (בראשית טז ה), "וַתֵּקַל גְּבִרְתָּהּ בְּעֵינֶיהָ" (בראשית טז ד), "יֵמַר שֵׁכָר לְשֹׁתָיו" (ישעיהו כד ט), "וּבֹזַי יֵקָלּוּ" (ש"א ב ל). ובא בחירק היו"ד ובדגש הקו"ף: "עַל כֵּן יִקַּלּוּ רֹדְפֵיכֶם" (ישעיהו ל טז), ונשתנה לפי שהוא ענין אחר. "אָז אֵיתָם" (תהלים יט יד) – נכתב אחר האל"ף הנח שהוא היו"ד שלא כמנהג. ועם אות גרונית: "יֵחַת אֶפְרַיִם מֵעָם" (ישעיהו ז ח), "אַל תִּירָא וְאַל תֵּחָת" (דברים א כא), "וְאַל אֵחַתָּה אָנִי" (ירמיהו יז יח), "וְהָעֲצָמוֹת יֵחָרוּ" (יחזקאל כד י). יִתַּמּוּ, תִּתַּמּוּ – "אַל תִּדַּמּוּ בַּעֲוֹנָהּ" (ירמיהו נא ו); או בחולם לגזרת פָּעוֹל: "גַּם מַדְמֵן תִּדֹּמִּי" (ירמיהו מח ב). והקלו המלה ואמרו "וַיִּתְּמוּ יְמֵי בְכִי אֵבֶל מֹשֶׁה" (דברים לד ח), "יִדְּמוּ כָּאָבֶן" (שמות טו טז), "וְיִדְּמוּ לְמוֹ עֲצָתִי" (איוב כט כא), "וְנִדְּמָה שָּׁם" (ירמיהו ח יד), כי הדגש שהוא בפ"א-הפֹעל להכרח כי הוא לשון נפעל, ולכן סמכו על המבין והקלו המלים כמנהגם. ויש אומרים כי "וַיִּתְּמוּ", "וְיִדְמוּ", שרשם נתם, נדם, והם כענין תמם, דמם, וכן דעת אדוני אבי ז"ל. ובא האל"ף במקום אות הכפל: "עוֹרִי רָגַע וַיִּמָּאֵס" (איוב ז ה), כמו וַיִּמָּסֵס; "יִמָּאֲסוּ כְמוֹ מַיִם" (תהלים נח ח), כמו יִמָּסְסוּ. וכן אמרו "בְּלֹא יוֹמוֹ תִּמָּלֵא" (איוב טו לב), כמו תִּמָּלֵל.

הִפְעִיל: הֵסֵב, הֵתֵם – "וְהֵסֵב לֵב מֶלֶךְ אַשּׁוּר עֲלֵיהֶם" (עזרא ו כב), "הֵחֵל הַנָּגֶף" (במדבר יז יא) – בצרי, והנח שאחרי ה"א הבנין תשלום הכפל. או בפתח: "הֵקַל אַרְצָה זְבֻלוּן" (ישעיהו ח כג), "הֵמַר שַׁדַּי" (רות א כ), "הֵדַק לְעָפָר" (מ"ב כג טו),