ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/מה א
ויתפרשו כלם בענין ו"ו, אבל יותר קרוב פירושם "עִם".
ויש ו"ו כמו "אֲבָל". כמו "וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו לֹא אֲדֹנִי וַעֲבָדֶיךָ בָּאוּ" (בראשית מב, י), פירושו: לֹא כן כמו שאתה אומר, אֲבָל עֲבָדֶיךָ בָּאוּ לִשְׁבָּר אֹכֶל. "וָאֲחַלְּצָה צוֹרְרִי רֵיקָם" (תהלים ז, ה) – אֲבָל אֲחַלְּצָה צוֹרְרִי רֵיקָם, כל שכן שלא גָּמַלְתִּי שׁוֹלְמִי רָע – כי אפילו מי שהיה צוררי לריקם הייתי מחלץ אותו.
כ"ף[עריכה]
והכ"ף תשמש לדמיון הדבר, והוא הרוב.
ופעמים יבואו שני כ"פי הדמיון זה אחר זה והוא לקצר הלשון. כמו "כָעָם כַּכֹּהֵן" (ישעיהו כד, ב), כאלו אמר העם ככהן והכהן כעם, שאין האחד עיקר שידמה לו זולתו ויהיה טפל לו, אלא כל אחד כחברו, ולקצר הלשון אמר כן. וכן "כִּי כָמוֹךָ כְּפַרְעֹה" (בראשית מד, יח); "כָּמוֹךָ כְמוֹהֶם" (שופטים ח, יח); וכן "כַּעֶבֶד כַּאדֹנָיו כַּשִּׁפְחָה כַּגְּבִרְתָּהּ כַּקּוֹנֶה כַּמּוֹכֵר כַּמַּלְוֶה כַּלֹּוֶה כַּנֹּשֶׁה כַּאֲשֶׁר נֹשֶׁא בוֹ" (ישעיהו שם).
ופעמים יספיק בזה הענין בכ"ף אחד. כמו "חֵלֶק כְּחֵלֶק יֹאכֵלוּ" (דברים יח, ח) – שיהיה חלק זה כחלק זה. וכן "וְשָׁרִים כְּחֹלְלִים" (תהלים פז, ז), כלומר אלה כאלה.
וכן זה הענין בבי"ת-השמוש. כמו "כִּי שֻׁלַּח בְּרֶשֶׁת בְּרַגְלָיו" (איוב יח, ח), כלומר רשת ברגליו, או ברשת רגליו. וכן "כִּי בִי בְעֶזְרֶךָ" (הושע יג, ט) – אני בעזרך, או כי בי עזרך. וכן יספיק בבי"ת אחד וענינו שנים – "בַּד בְּבַד יִהְיֶה" (שמות ל, לד) כאלו אמר בְּבַד בְּבַד, כלומר כל אחד ואחד במשקלו, או כל אחד לבדו.
ויש כ"ף לאמתת-הדבר. כמו "כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה" (שמות יא, ד); "כְּאַלְפַּיִם אַמָּה בַּמִּדָּה" (יהושע ג, ד); "הִשָּׁבְעָה לִּי כַּיּוֹם" (בראשית כה, לג); "כִּי אֹתוֹ כְהַיּוֹם תִּמְצְאוּן אֹתוֹ" (ש"א ט, יג); "וַיְהִי הָעָם כְּמִתְאֹנְנִים" (במדבר יא, א); "הָיְתָה כְּאַלְמָנָה" (איכה א, א); "לֵב רְשָׁעִים כִּמְעָט" (משלי י, כ); "כְּמַסִּיגֵי גְּבוּל" (הושע ה, י).
ויש אומרים כי כ"ף "כַּחֲצֹת" כ"ף-השיעור והקירוב. כמו "כְּשֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף" (שמות יב, לז); "כְּעֶשְׂרִים אִישׁ" (ש"א יד, יד); "כְּאֵיפָה שְׂעֹרִים" (רות ב, יז); וכן "כְּבַחֲצִי מַעֲנָה צֶמֶד שָׂדֶה" (ש"א יד, יד), ואיננו הפוך – כמו שכתב רבי יונה שמשפטו היה בְּכַחֲצִי – אבל הוא כמשפטו, כי על הודאי יאמר "בַּחֲצִי", והוסיף עליו כ"ף-השיעור ואמר "כְּבַחֲצִי". וכן דעת רבותינו ז"ל, כי כ"ף "כַּחֲצֹת" היא כ"ף-השיעור, שאמרו כי לפיכך אמר משה "כַּחֲצֹת" ולא אמר "בַּחֲצֹת", שמא יטעו אצטגניני פרעה ויאמרו משה בדאי הוא (ברכות ג ב).
וכן "וַיְהִי כְּמִשְׁלֹשׁ חֳדָשִׁים" (בראשית לח, כד); וכן