ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/יב ב
היו"ד לכִנוי אף על פי שהוא מלעיל, ובא מלעיל מפני "לִי" שהיא מלה זעירא ואף על פי שאינה נופלת עליה כי היא בשני פשטין. וכן "וְתֵרֶא אֹיַ֙בְתִּי֙" (מיכה ז י) בשני פשטין ואינה סמוכה למלה זעירא.
ובאה הנקבה בצרי על דרך היחיד: "וְלֹא יָרְאָה בֹּגֵדָה יְהוּדָה אֲחוֹתָהּ" (ירמיהו ג ח), "נֹטֵרָה אֶת הַכְּרָמִים" (שה"ש א ו), "כְּצִירֵי יוֹלֵדָה" (ישעיהו כא ג), "אֹסְפָה הַצֹּלֵעָה" (מיכה ד ו), "וְלַהַב אֵשׁ אוֹכֵלָה" (ישעיהו כט ו), "מִי יָגוּר לָנוּ אֵשׁ אוֹכֵלָה" (ישעיהו לג יד), "וְהָיְתָה אַרְצָהּ לְזֶפֶת בֹּעֵרָה" (ישעיהו לד ט), "וְנַפְשׁוֹ שׁוֹקֵקָה" (ישעיהו כט ח) – משפטם בשוא – בּוֹגְדָה, נוֹטְרָה, כמו: "הֹלְכָה הִיא" (ירמיהו ג ו), "שֹׁפְטָה אֶת יִשְׂרָאֵל" (שופטים ד ד), "אֵשׁ אֹכְלָה הוּא" (דברים ד כד), "הָאֹמְרָה בִּלְבָבָהּ" (ישעיהו מז ח), "הַבֹּטְחָה בְּאֹצְרֹתֶיהָ" (ירמיהו מט ד). או יהיה "בֹּגֵדָה", "נֹטֵרָה", "יוֹלֵדָה", "צֹלֵעָה", "אוֹכֵלָה", "בֹּעֵרָה", תֹאר במשקל "שׁוֹמֵמָה" (ישעיהו נד א) שכֻלם בצרי: "שֹׁמֵם" (איכה ג יא), "שׁוֹמֵמִים" (איכה א טז), "שׁוֹמֵמָה" (ישעיהו נד א), "שֹׁמֵמוֹת" (ישעיהו מט ח). וכן "עֲלָמוֹת תּוֹפֵפוֹת" (תהלים סח כו).
והשלש עשרה
[עריכה]בת חמש אותיות עם הו"ו והתי"ו הנוספות להורות על רבות נסתרות או נמצאות או מדברות-בעדן שפעֻלתן בזמן הוה, והנמשל פּוֹעֲלוֹת.
והו"ו והתי"ו שהן סימן הרבות יבֹאו פעמים ממלה שהיא לשון זכר, כמו מן אָב – אָבוֹת, מִזְבֵּח – מִזְבְּחוֹת, מִשְׁכָּן – מִשְׁכָּנוֹת, שָׂדֶה – שָׂדוֹת, בְּכוֹר – בְּכוֹרוֹת, מָקוֹם – מְקוֹמוֹת והדומים להם.
והארבע עשרה
[עריכה]בת שלש אותיות, הפ"א נקודה בקמץ-גדול והעי"ן בשורק, להורות על יחיד נסתר או נמצא או