לדלג לתוכן

סידור/נוסח אשכנז/סליחות לשבעה עשר בתמוז (מערבי)

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

אמירת הסליחות במקור היא בתוך חזרת הש"ץ בברכת "סלח לנו".

סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ, מְחַל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשָׁעְנוּ.

פתיחה

[עריכה]

סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי בְּרֹב אִוַּלְתֵּנוּ שָׁגִינוּ. מְחַל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי רַבּוּ עֲוֹנֵינוּ.

אֵל אֶרֶךְ אַפַּיִם אַתָּה, וּבַעַל הָרַחֲמִים נִקְרֵאתָ, וְדֶרֶךְ תְּשׁוּבָה הוֹרֵיתָ.
גְּדֻלַּת רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ תִּזְכֹּר הַיּוֹם וּבְכָל יוֹם לְזֶרַע יְדִידֶיךָ.
תֵּפֶן אֵלֵינוּ בְּרַחֲמִים, כִּי אַתָּה הוּא בַּעַל הָרַחֲמִים.
בְּתַחֲנוּן וּבִתְפִלָּה פָּנֶיךָ נְקַדֵּם, כְּהוֹדַעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּדֶם.
מֵחֲרוֹן אַפְּךָ שׁוּב, כְּמוֹ בְּתוֹרָתְךָ כָּתוּב.
וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ נֶחֱסֶה וְנִתְלוֹנָן, כְּיוֹם וַיֵּרֶד יְיָ בֶּעָנָן.
תַּעֲבוֹר עַל פֶּשַׁע וְתִמְחֶה אָשָׁם, כְּיוֹם וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם.
תַּאֲזִין שַׁוְעָתֵנוּ וְתַקְשִׁיב מֶנּוּ מַאֲמָר כְּיוֹם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְיָ. וְשָׁם נֶאֱמַר:

וַיַּעֲבֹ֨ר יְ֥יָ׀ עַל־פָּנָיו֘ וַיִּקְרָא֒

יְ֣יָ׀ יְיָ֔ אֵ֥ל רַח֖וּם וְחַנּ֑וּן אֶ֥רֶךְ אַפַּ֖יִם וְרַב־חֶ֥סֶד וֶאֱמֶֽת׃ נֹצֵ֥ר חֶ֙סֶד֙ לָאֲלָפִ֔ים נֹשֵׂ֥א עָוֹ֛ן וָפֶ֖שַׁע וְחַטָּאָ֑ה וְנַקֵּה֙ (שמות לד, ה-ז) וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ׃ (שמות לד, ט)
סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ, מְחַל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשָׁעְנוּ. כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶסֶד לְכָל קֹרְאֶיךָ׃ (תהלים פו, ה)

מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם וּמַה נְּסַפֵּר לְפָנֶיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים. מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק. לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵינוּ כִּי רַב הוּא: (ע"פ תהלים כה יא) אֱלֹהֵינוּ בּשְׁנוּ בְּמַעֲשֵֹינוּ וְנִכְלַמְנוּ בַּעֲוֹנֵינוּ. אֵין לָנוּ פֶּה לְהָשִׁיב וְלֹא מֵצַח לְהָרִים רֹאשׁ. כִּי עֲוֹנֹתֵינוּ רָבוּ לְמַעְלָה רֹּאשׁ וְאַשְׁמָתֵנוּ גָדְלָה עַד לַשָּׁמָיִם: (עזרא ט ו) כִּי עֲוֹנֹתֵינוּ רַבּוּ מִלִּמְנוֹת וְחַטֹּאתֵינוּ עָצְמוּ מִסַּפֵּר. יָדַעְנוּ יְיָ רִשְׁעֵנוּ עֲוֹן אֲבוֹתֵינוּ כִּי חָטָאנוּ לָךְ: (ירמיהו יד כ) יָדַעְנוּ כִּי חָטָאנוּ וְאֵין מִי יַעֲמֹד בַּעֲדֵנוּ, שִׁמְךָ הַגָּדוֹל יַעֲמָד לָנוּ בְּעֵת צָרָה. יָדַעְנוּ כִּי אֵין בָּנוּ מַעֲשִׂים, צְדָקָה עֲשֵׂה עִמָּנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ. לֹא כַחֲטָאֵינוּ תַּעֲשֶׂה לָנוּ וְלֹא כַעֲוֹנֹתֵינוּ תִּגְמֹל עָלֵינוּ: כִּי כִגְבֹהַּ הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ הַגְבֵּר חַסְדְּךָ עָלֵינוּ: כִּרְחֹק מִזְרָח מִמַּעֲרָב תַּרְחִיק מִמֶּנּוּ אֶת פְּשָׁעֵינוּ: כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים תְּרַחֵם יְיָ עָלֵינוּ: (ע"פ תהלים קג י-יג)
לַאדֹנָי אֱלֹהֵינוּ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִיחוֹת כִּי מָרַדְנוּ בּוֹ: (דניאל ט ט) וְסָלַחְתָּ לְעַמְּךָ אֲשֶׁר חָטְאוּ לָךְ וּלְכָל פִּשְׁעֵיהֶם אֲשֶׁר פָּשְׁעוּ בָךְ וּנְתַתָּם לְרַחֲמִים לִפְנֵי שֹׁבֵיהֶם וְרִחֲמוּם: (מ"א ח נ) וְאַתָּה תִּשְׁמַע מִמְּקוֹם שִׁבְתְּךָ מִן הַשָּׁמַיִם וְשָׁמַעְתָּ וְסָלָחְתָּ: (דה"ב ו כא)

סליחה

[עריכה]

סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ, וְכַאֲשֶׁר נָשָׂאתָה לָעָם הַזֶּה מִמִּצְרַיִם וְעַד הֵנָּה׃ (במדבר יד יט) וְשָׁם נֶאֱמַר:
וַיֹּאמֶר יְיָ סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ׃ (במדבר יד כ)

הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ וּשְׁמָע, פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה שֹׁמְמֹתֵינוּ וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶיהָ, כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים׃ אֲדֹנָי שְׁמָעָה, אֲדֹנָי סְלָחָה, אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר, לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ׃ (דניאל ט יח-יט)

אָתָאנוּ לְךָ יוֹצֵר רוּחוֹת
בְּרוֹב עֲוֹנֵינוּ כָּבְדוּ אֲנָחוֹת
גְּזֵרוֹת עָצְמוּ וְרַבּוּ צְרִיחוֹת
כִּי בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז נִשְׁתַּבְּרוּ הַלּוּחוֹת

גָּלִינוּ מִבֵּית הַבְּחִירָה
דִּינֵנוּ נֶחְתַּם וְנִגְזְרָה גְּזֵרָה
וְחָשַׁךְ בַּעֲדֵנוּ אוֹרָה
כִּי בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז נִשְׂרְפָה הַתּוֹרָה

הָרְסוּ אוֹיְבֵינוּ הַהֵיכָל
וּבָרְחָה שְׁכִינָה מִזָּוִית הֵיכָל
וְנִמְסַרְנוּ בִּידֵי זֵדִים לְהִתְאַכָּל
כִּי בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז הָעֳמַד צֶלֶם בְּהֵיכָל

זֵרוּנוּ מֵעִיר אֶל עִיר
וְנִלְכַּד מֶנּוּ רַב וְצָעִיר
חָרְבָה עִירֵנוּ וְאֵשׁ בָּהּ הִבְעִיר
כִּי בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז הָבְקְעָה הָעִיר

טָפַשׁ בְּמִקְדָּשֵׁנוּ צַר הַמַּשְׁמִיד
וְנֻטַּל מֵחָתָן וְכַלָּה אֶצְעָדָה וְצָמִיד
יַעַן כִּעַסְנוּךָ נִתַּנּוּ לְהַשְׁמִיד
כִּי בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז בֻּטַּל הַתָּמִיד

כָּלָה מֶנּוּ כָּל הוֹד וָשֶׁבַח
חַרְבּוֹ שָׁלַף אוֹיֵב עָלֵינוּ לָאֶבַח
לִהְיוֹת עוֹלְלִים וְיוֹנְקִים מוּכָנִים לַטֶּבַח
כִּי בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז בָּטְלוּ עוֹלָה וָזָבַח

מָרַדְנוּ לְשׁוֹכֵן מְעוֹנוֹת
לָכֵן נִתְפַּזַּרְנוּ בְּכָל פִּנּוֹת
נֶהְפַּךְ מְחוֹלֵנוּ לְקִינוֹת
כִּי בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז בָּטְלוּ קָרְבָּנוֹת

סָרַרְנוּ לְפָנֶיךָ מֵרִיב לְשׁוֹנוֹת
לָכֵן לָמְדָה לְשׁוֹנֵנוּ לוֹמַר קִינוֹת
עֻזַּבְנוּ בְּלִי לְהִמָּנוֹת
כִּי בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז גָּרְמוּ לָנוּ עֲוֹנוֹת

פֻּזַּרְנוּ בְּלִי מְצוֹא רְוָחָה
לָכֵן רָבְתָה בָּנוּ אֲנָחָה
צוּר רְאֵה נַפְשֵׁנוּ כִּי שָׁחָה
וְשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז הֲפָךְ לָנוּ לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה

קִשִּׁינוּ עֹרֶף וְרָבְתָה בָנוּ אָסוֹן
לָכֵן נִתַּנּוּ לִמְשִׁסָּה וְרִפְשׁוֹן
רְאֵה יְיָ וְחַלְּצֵנוּ מֵאָסוֹן
וְשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז הֲפָךְ לָנוּ לְשִׂמְחָה וּלְשָׂשׂוֹן

שְׁעֵנוּ שֹׁכֵן רוּמָה
וְקַבֵּץ נְפוּצוֹתֵינוּ מִקַּצְווֹת אֲדָמָה
תֹּאמַר לְצִיּוֹן קוּמָה[1]
וְשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז הֲפָךְ לָנוּ לְיוֹם יְשׁוּעָה וְנֶחָמָה

אֵל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים, מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת, מוֹחֵל עֲוֹנוֹת עַמּוֹ, מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן, מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים וּסְלִיחָה לַפּוֹשְׁעִים עוֹשֵׂה צְדָקוֹת עִם כָּל בָּשָׂר וָרוּחַ, לֹא כְרָעָתָם תִּגְמוֹל. אֵל הוֹרֵיתָ לָּנוּ לוֹמַר שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה, וּזְכָר לָנוּ הַיּוֹם בְּרִית שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה, כְּמוֹ שֶׁהוֹדַעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּדֶם, וְכֵן כָּתוּב: וַיֵּרֶד יְיָ בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְיָ׃

וַיַּעֲבֹ֨ר יְ֥יָ׀ עַל־פָּנָיו֘ וַיִּקְרָא֒

יְ֣יָ׀ יְיָ֔ אֵ֥ל רַח֖וּם וְחַנּ֑וּן אֶ֥רֶךְ אַפַּ֖יִם וְרַב־חֶ֥סֶד וֶאֱמֶֽת׃ נֹצֵ֥ר חֶ֙סֶד֙ לָאֲלָפִ֔ים נֹשֵׂ֥א עָוֹ֛ן וָפֶ֖שַׁע וְחַטָּאָ֑ה וְנַקֵּה֙ (שמות לד, ה-ז) וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ׃ (שמות לד, ט)
סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ, מְחַל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשָׁעְנוּ. כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶסֶד לְכָל קֹרְאֶיךָ׃ (תהלים פו, ה)

סליחה

[עריכה]

כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה, לְמַעַן תִּוָּרֵא:(תהלים קל ד)
הַאֲזִינָה יְיָ תְּפִלָּתֵנוּ וְהַקְשִׁיבָה בְּקוֹל תַּחֲנוּנוֹתֵינוּ:(ע"פ תהלים פו)
הַקְשִׁיבָה לְקוֹל שַׁוְעֵנוּ מַלְכֵּנוּ וֵאלֹהֵנוּ, כִּי אֵלֶיךָ נִתְפַּלָּל:(ע"פ תהלים ה ג)
יְיָ בֹּקֶר תִּשְׁמַע קוֹלֵנוּ, בֹּקֶר נַעֲרָךְ לְךָ וּנְצַפֶּה: (ע"פ תהלים ה ד)
שִׁמְעָה תְפִלָּתֵנוּ יְיָ וְשַׁוְעָתֵנוּ הַאֲזִינָה, אֶל דִּמְעָתֵנוּ אַל תֶּחֱרַשׁ(ע"פ תהלים לט יג)
שְׁמַע קוֹלֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ.
שְׁמַע יְיָ קוֹלֵנוּ נִקְרָא, וְחָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ:(ע"פ תהלים כז ז)
אֱלֹהִים שְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ, הַאֲזִינָה לְאִמְרֵי פִינוּ:(תהלים נד ד)
שְׁמַע יְיָ וְחָנֵּנוּ, יְיָ הֱיֵה עֹזֵר לָנוּ:(ע"פ תהלים ל יא)
בְּצִדְקָתְךָ תַּצִּילֵנוּ וּתְפַלְּטֵנוּ, הַטֵּה אֵלֵינוּ אָזְנְךָ וְהוֹשִׁיעֵנוּ:(תהלים עא ב)

לַייָ הַיְשׁוּעָה עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶךָ סֶּלָה׃ (תהלים ג, ט)
יְיָ צְבָאוֹת עִמָּנוּ מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה׃ (תהלים מו, ח)
יְיָ צְבָאוֹת אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ׃ (תהלים פד, יג)
יְיָ הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ׃ (תהלים כ, י)

כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים׃ אֲדֹנָי שְׁמָעָה, אֲדֹנָי סְלָחָה, אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר, לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ׃ (דניאל ט, יח-יט)

אֲפָפוּנוּ מְצוּקוֹת זוֹ מִזּוֹ גָּבָרוּ
בְּחֹדֶשׁ זֶה כַּמָּה חָבָרוּ
גָּעוּ עַד נֶפֶשׁ וְרֹאשׁ עָבָרוּ

בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בּוֹ הַלֻּחוֹת נִשְׁתַּבְּרוּ

דִּכְּאוּנוּ צָרִים וּנְתָנוּנוּ לְהַשְׁמִיד
הוֹדֵנוּ נֶהְפַּךְ נָפַלְנוּ וְאֵין מַעֲמִיד
וַתִּזְנַח מִשָּׁלוֹם נַפְשֵׁנוּ לְהַצְמִיד

בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בּוֹ מֵעֵת הוּסַר הַתָּמִיד

זֵרוּנוּ מֵהָלְאָה וְנוֹתַרְנוּ כַּנֵּס
חֻצָה הִדַּחְנוּ פְּנִימָה מֵהִכָּנֵס
טָהֳרַת הֵיכָל טִמֵּאנוּ זָרָה לְהַכְנֵס

בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בּוֹ הַמַּסֵּכָה צָרָה כְּהִתְכַּנֵּס

יֻקַּשְׁנוּ בְּעִוּוּיֵנוּ וּבְאַף הִסְעִיר
כִּלָּה חֲמָתוֹ וְאֵשׁ בָּהּ הִבְעִיר
לִבֵּט חִבֵּט וּבַמְּאֵרָה הַגְעִיר

בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בּוֹ הָבְקְעָה הָעִיר

מָרוֹם אֶרֶץ הִשְׁלִיךְ לִרְמֹס
נוֹי תִּפְאֶרֶת מִכְלוֹל מֵעֲמוֹס
סוֹדַי וּמַחֲמַדַּי מֶנִּי לַחֲמֹס

בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בּוֹ כְּשָׂרַף הַתּוֹרָה אַפּוֹסְטְמוֹס

עֵדוּת נֶאֱמָנָה לְתוֹרָה וְלִתְעוּדָה
פְּקֻדּוֹת קָרְבוּ וְהָעִיר לְכוּדָה
צוֹפֶה מֵאָז הֱיוֹת עֲתוּדָה

צוֹם הָרְבִיעִי יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה

קִרְיוֹת מִבְצָרַי הִנָּם להֵרָסוֹן
רֻטְּשׁוּ וְאֵינָם כְּבוֹדִי לְהִמָּסוֹן
שׁוֹבַבְנוּ כְּקֶדֶם יְשׁוּעוֹת לַחֲסוֹן

צוֹם הָרְבִיעִי יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן

תְּעוּפַת עֹפֶל עָרְבָה לָהּ שִׂמְחָה
קִפְאוֹן אוֹרָה מְהֵרָה לְצָמְחָה
לְהָקֵם חֲזוֹן צוֹפֶה הִמָּחָה

צוֹם הָרְבִיעִי יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה

וְעוּדָה לְשִׁמְךָ וּבְךָ נִתְאֶמֶת
נוֹאֶקֶת מַר מְצַפְצֶפֶת וְנוֹאֶמֶת
יְקָר דְּבָרְךָ הַטּוֹב וְהָאֱמֶת

צוֹם הָרְבִיעִי יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וְהָאֱמֶת

(לְכַפֵּר עָוֹן וּלְמָרֵק חוֹבִים
נְדֻדִים שְׁדוּדִים נֶעְצָבִים נִדְאָבִים
יְמוֹת עוֹלָם כְּמֵאָז נֶאֱהָבִים

צוֹם הָרְבִיעִי יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים)

מֻכְסֶפֶת רַעְיָתְךָ נִגְזֶרֶת פִּיהָ לֶאֱלוֹם
בְּרֹב עִנּוּיָהּ יַקִּיפוּ לִגְלֹם
יֶשְׁעֲךָ הַרְבֵּה אֶל עֵילוֹם

צוֹם הָרְבִיעִי יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם

יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל יְהָבָם עָלֶיךָ יָהָבוּ
חַזֵּק וְאַמֵּץ מְשׁוֹךְ אַחֲרֶיךָ אָהָבוּ
בָּנֶיךָ בְּחוּנֶיךָ כַּנֵּס וְכַקֶּדֶם יָאֳהָבוּ

צוֹם הָרְבִיעִי יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ(זכריה ח יט)

קְנוּיִים לְךָ וּבְךָ נֶעְצָמִים
יְרוּדִים מְרוּדִים וּמִבְטֶחָם שָׂמִים
יָחִיד לְבַד בְּךָ הַשְׁמִיעֵם בִּנְאוּמִים

בֵּיתִי יִבָּנֶה בָּהּ, שַׁבְתִּי לִירוּשָׁלִַם בְּרַחֲמִים

אֵל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים, מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת, מוֹחֵל עֲוֹנוֹת עַמּוֹ, מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן, מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים וּסְלִיחָה לַפּוֹשְׁעִים עוֹשֵׂה צְדָקוֹת עִם כָּל בָּשָׂר וָרוּחַ, לֹא כְרָעָתָם תִּגְמוֹל. אֵל הוֹרֵיתָ לָּנוּ לוֹמַר שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה, וּזְכָר לָנוּ הַיּוֹם בְּרִית שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה, כְּמוֹ שֶׁהוֹדַעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּדֶם, וְכֵן כָּתוּב: וַיֵּרֶד יְיָ בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְיָ׃

וַיַּעֲבֹ֨ר יְ֥יָ׀ עַל־פָּנָיו֘ וַיִּקְרָא֒

יְ֣יָ׀ יְיָ֔ אֵ֥ל רַח֖וּם וְחַנּ֑וּן אֶ֥רֶךְ אַפַּ֖יִם וְרַב־חֶ֥סֶד וֶאֱמֶֽת׃ נֹצֵ֥ר חֶ֙סֶד֙ לָאֲלָפִ֔ים נֹשֵׂ֥א עָוֹ֛ן וָפֶ֖שַׁע וְחַטָּאָ֑ה וְנַקֵּה֙ (שמות לד, ה-ז) וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ׃ (שמות לד, ט)
סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ, מְחַל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשָׁעְנוּ. כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶסֶד לְכָל קֹרְאֶיךָ׃ (תהלים פו, ה)

סליחה

[עריכה]

לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ, וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ כִּי רַב הוּא: (ע"פ תהלים כה יא)
לְמַעַן יֵחָלְצוּן יְדִידֶיךָ הוֹשִׁיעָה יְמִינְךָ וַעֲנֵנוּ:(ע"פ תהלים ס ז)
לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ תְּחַיֵּנוּ, בְּצִדְקָתְךָ תּוֹצִיא מִצָּרָה נַפְשֵׁנוּ:(ע"פ תהלים קמג יא)
לְמַעַנְךָ אֱלֹהֵינוּ עֲשֵׂה וְלֹא לָנוּ, רְאֵה עֲמִידָתֵנוּ, דַּלִּים וְרֵיקִים.
עֲנֵנוּ יְיָ כִּי טוֹב חַסְדֶּךָ, כְּרֹב רַחֲמֶיךָ פְּנֵה אֵלֵינוּ:(ע"פ תהלים סט יז)
פְּנֵה אֵלֵינוּ וְחָנֵּנוּ, כִּי יְחִידִים וַעֲנִיִּים אֲנָחְנוּ:(ע"פ תהלים כה טז)
וַאֲנַחְנוּ עֲנִיִּים וְכוֹאֲבִים, יְשׁוּעָתְךָ אֱלֹהִים תְּשַׂגְּבֵנוּ:(ע"פ תהלים סט ל)
וִיהִי יְיָ מִשְׂגָּב לַדָּךְ מִשְׂגָּב לְעִתּוֹת בַּצָּרָה:(ע"פ תהלים ט י)
בַּצַּר לָנוּ נִקְרָא אֶל יְיָ וְאֶל אֱלֹהֵינוּ נְשַׁוֵּעַ, יִשְׁמַע מֵהֵיכָלוֹ קוֹלֵנוּ וְשַׁוְעָתֵנוּ לְפָנָיו תָּבוֹא בְאָזְנָיו:(ע"פ תהלים יח ז)
כִּי שֹׁמֵעַ אֶל אֶבְיוֹנִים יְיָ, וְאֶת אֲסִירָיו לֹא בָזָה:(תהלים סט לד)
כִּי לֹא בָזָה וְלֹא שִׁקַּץ עֱנוּת עָנִי, וְלֹא הִסְתִּיר פָּנָיו, מִמֶּנּוּ וּבְשַׁוְּעוֹ אֵלָיו שָׁמֵעַ:(תהלים כב כה)

לַייָ הַיְשׁוּעָה עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶךָ סֶּלָה׃ (תהלים ג, ט)
יְיָ צְבָאוֹת עִמָּנוּ מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה׃ (תהלים מו, ח)
יְיָ צְבָאוֹת אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ׃ (תהלים פד, יג)
יְיָ הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ׃ (תהלים כ, י)

כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים׃ אֲדֹנָי שְׁמָעָה, אֲדֹנָי סְלָחָה, אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר, לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ׃ (דניאל ט, יח-יט)

אֶדְאַג מֵחַטָּאתִי וְאַגִּיד עֲוֹנִי
בְּמֶרֶד רוּחִי אֶתְאוֹנֵן בְּמַעֲנִי
גִּדְּלַנִי כְּאָב בְּפִשְׁעִי לְפָקְדֵנִי
דּוֹדִי זְמַן מְרוֹרוֹת הִלְעַנִי

הַצָּרוֹת מִתְגַּבְּרוֹת מִכָּל עֲבָרִים
וּבָטְלוּ הַמְעוֹרְרִים נִדְמִים לַעֲתָרִים
זֻלְזַלְתִּי מִשֶּׁחָרַב נָכוֹן שֶׁבֶּהָרִים
חֻסַּרְתִּי כְּהַיּוֹם חֲמִשָּׁה דְּבָרִים

טֹרַדְנוּ בְּעֶשֶׂר מִיּוֹם יְיָ שָׁמָּה
יוֹם זֶה לָכֵן נָצוּמָה
כְּהַיּוֹם נִשְׁתַּבְּרוּ בְּחַטָּאתִי הָעֲצוּמָה
לֻחוֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים הֵמָּה

מִדֵּי זָכְרִי יוֹם יְגוֹנַי
נַפְשִׁי הוֹמָה וְיִבְכָּיוּן עֵינַי
סֻגַּרְתִּי בְּבִטּוּל כִּפּוּר הֲמוֹנַי
עֹלַת תָּמִיד הָעֲשֻׂיָה בְּהַר סִינַי

פְּרַצְתָּנוּ זְנַחְתָּנוּ קַדִּישׁ וָעִיר
צָמְתוּ חַיֵּינוּ הַצָּפִיר וְהַשָּׂעִיר
קְבוֹע צוֹם הָרְבִיעִי לְרַב וְצָעִיר
רֹב עֲוֹנֵינוּ גָּרְמוּ וְהֻבְקְעָה הָעִיר

שֹׂרַדְנוּ בְּגָלוּתֵנוּ בְּלִי עֶזְרָה
תַּאֲוַת רְשָׁעִים תַּתָּה לְהַגְבִּירָהּ
יִשֹּׁמּוּ יְשָׁרִים עַל אוֹתָהּ הַצָּרָה
עַל אַפּוֹסְטְמוֹס הָרָשָׁע שֶׁשָּׂרַף אֶת הַתּוֹרָה

קָדוֹשׁ בְּזָכְרִי זֹאת אֶשְׁתּוֹמֵם
בִּי נִתְחַבְּרוּ אוֹתִי לְהַשְׁמֵם
חָשַׁךְ הַיּוֹם חֹשֶׁךְ לְהַעְמֵם
זַרְזִיר עַל כְּנַף שִׁקּוּצִים מְשֹׁמֵם

קִרְיַת מֶלֶךְ הַקְּרוּיָה נִדָּחָה
דּוֹרֵשׁ אֵין לָהּ וּבִימִינְךָ הָבְטְחָה
צוֹם הָאֲנָחָה הֲפֹךְ לַהֲנָחָה
וְיִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה

חֶזְיוֹן קֵץ הַרְאֵה לַאֲהוּבִים
זֶה יוֹתֵר מֵאֶלֶף שָׁנִים וְעוֹד נֶעֱלָבִים
קָדוֹשׁ הֲפֹךְ עִנּוּיֵנוּ בְּיָמִים קְרוֹבִים
לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים

אֵל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים, מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת, מוֹחֵל עֲוֹנוֹת עַמּוֹ, מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן, מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים וּסְלִיחָה לַפּוֹשְׁעִים עוֹשֵׂה צְדָקוֹת עִם כָּל בָּשָׂר וָרוּחַ, לֹא כְרָעָתָם תִּגְמוֹל. אֵל הוֹרֵיתָ לָּנוּ לוֹמַר שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה, וּזְכָר לָנוּ הַיּוֹם בְּרִית שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה, כְּמוֹ שֶׁהוֹדַעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּדֶם, וְכֵן כָּתוּב: וַיֵּרֶד יְיָ בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְיָ׃

וַיַּעֲבֹ֨ר יְ֥יָ׀ עַל־פָּנָיו֘ וַיִּקְרָא֒

יְ֣יָ׀ יְיָ֔ אֵ֥ל רַח֖וּם וְחַנּ֑וּן אֶ֥רֶךְ אַפַּ֖יִם וְרַב־חֶ֥סֶד וֶאֱמֶֽת׃ נֹצֵ֥ר חֶ֙סֶד֙ לָאֲלָפִ֔ים נֹשֵׂ֥א עָוֹ֛ן וָפֶ֖שַׁע וְחַטָּאָ֑ה וְנַקֵּה֙ (שמות לד, ה-ז) וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ׃ (שמות לד, ט)
סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ, מְחַל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשָׁעְנוּ. כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶסֶד לְכָל קֹרְאֶיךָ׃ (תהלים פו, ה)

פזמון

[עריכה]

טוֹב יְיָ לַכֹּל וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו: (תהלים קמה ט)
טוֹב יְיָ לְקֹוָו לְנֶפֶשׁ תִּדְרְשֶׁנּוּ: (איכה ג כה)
טוֹב יְיָ לְמָעוֹז בְּיוֹם צָרָה וְיֹדֵעַ חֹסֵי בוֹ: (נחום א ז)
כִּי טוֹב יְיָ לְעוֹלָם חַסְדּוֹ וְעַד דֹר וָדֹר אֱמוּנָתוֹ׃ (תהלים ק ה)
טוֹב לַחֲסוֹת בַּייָ מִבְּטֹחַ בָּאָדָם: טוֹב לַחֲסוֹת בַּייָ מִבְּטֹחַ בִּנְדִיבִים: (תהלים קיח ח-ט)
טוֹב וְיָשָׁר יְיָ עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ: (תהלים כה ח)
טוֹב וְיָחִיל וְדוּמָם לִתְשׁוּעַת יְיָ: (איכה ג כו)
הוֹשִׁיעֵנוּ אֱלֹהִים כִּי בָאוּ מַיִם עַד נָפֶשׁ: (ע"פ תהלים סט ב)
הוֹשַׁע יְיָ אֶת עַמְּךָ אֵת שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל: (ירמיהו לא ו)
הוֹשִׁיעָה אֶת עַמֶּךָ וּבָרֵךְ אֶת נַחֲלָתֶךָ וּרְעֵם וְנַשְּׂאֵם עַד הָעוֹלָם: (תהלים כח ט)
הוֹשִׁיעָה יְיָ כִּי גָמַר חָסִיד כִּי פַסּוּ אֱמוּנִים מִבְּנֵי אָדָם: (תהלים יב ב)
עָזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמֶךָ וְהַצִּילֵנוּ וְכַפֵּר עַל חַטֹּאתֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ: (תהלים עט ט)

לַייָ הַיְשׁוּעָה עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶךָ סֶּלָה׃ (תהלים ג, ט)
יְיָ צְבָאוֹת עִמָּנוּ מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה׃ (תהלים מו, ח)
יְיָ צְבָאוֹת אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ׃ (תהלים פד, יג)
יְיָ הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ׃ (תהלים כ, י)

כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים׃ אֲדֹנָי שְׁמָעָה, אֲדֹנָי סְלָחָה, אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר, לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ׃ (דניאל ט, יח-יט)

שְׁעֵה נֶאֱסַר. אֲשֶׁר נִמְסַר. בְּיַד בָּבֶל וְגַם שֵׂעִיר.
לְךָ יֶהֱמֶה זֶה כַּמֶּה וְיִתְחַנֵּן כְּבֶן צָעִיר.
יוֹם גָּבַר הָאוֹיֵב וַתִּבָּקַע הָעִיר:

לְזֹאת אִכַּף. וְאֶסְפּוֹק כַּף. בְּיוֹם חִמֵּשׁ פִּזְרוֹנִי.
וְעַל רֶגֶל הָעֵגֶל הַלּוּחוֹת יְצָאוּנִי.
וְגַם הִשְׁמִיד הַתָּמִיד וּבַסּוּגַר הֱבִיאַנִי.
וְהוּשַׂם אֱלִיל בְּהֵיכַל כְּלִיל וּמֵעֲצָתוֹ כְּלָאַנִי.
וְהַמִּנְחָה הוּנָחָה וְדָתְךָ צָר בָּאֵשׁ הִבְעִיר. יום...

מְאֹד אֶתְחַל וָאֶתְחַלְחַל בְּיוֹם שַׁדַּי דְּחָפַנִי. וְהַשְּׁפִיפוֹן מִצָּפוֹן כְּשִׁבּוֹלֶת שְׁטָפַנִי. מְאוֹר חָשַׁךְ וְגַם שֵׁשַׁךְ כְּמוֹ כַּדּוּר צְנָפַנִי. וְהַצַּיָּד שָׁלַח יָד וְהַצָּפִיר וְהַשָּׂעִיר. יום...

הוֹד לִבִּי וּמִשְׂגַּבִּי הֲלָעַד אַפְּךָ יֶעֱשַׁן. הֲלֹא תִרְאֶה עַם נִלְאֶה אֲשֶׁר הָשְׁחַר כְּמוֹ כִּבְשָׁן. גְּדוֹר פִּרְצִי בְּבֶן פַּרְצִי. וּמֵחֶדֶק לְקוֹט שׁוֹשָׁן. בְּנֵה בֵּית זְבוּל לְהָשִׁיב גְּבוּל. הַכַּרְמֶל וְהַבָּשָׁן. וְעַיִן פְּקַח וְנָקָם קַח מֵאֵצֶר וּמִדִּישָׁן. שְׁפוֹט אִלֵּם וְאָז יְשַׁלֵּם הַמַּבְעֶה וְהַמַּבְעִיר. יוֹם גָּבַר הָאוֹיֵב וַתִּבָּקַע הָעִיר:

אֵל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים, מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת, מוֹחֵל עֲוֹנוֹת עַמּוֹ, מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן, מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים וּסְלִיחָה לַפּוֹשְׁעִים עוֹשֵׂה צְדָקוֹת עִם כָּל בָּשָׂר וָרוּחַ, לֹא כְרָעָתָם תִּגְמוֹל. אֵל הוֹרֵיתָ לָּנוּ לוֹמַר שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה, וּזְכָר לָנוּ הַיּוֹם בְּרִית שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה, כְּמוֹ שֶׁהוֹדַעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּדֶם, וְכֵן כָּתוּב: וַיֵּרֶד יְיָ בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְיָ׃

וַיַּעֲבֹ֨ר יְ֥יָ׀ עַל־פָּנָיו֘ וַיִּקְרָא֒

יְ֣יָ׀ יְיָ֔ אֵ֥ל רַח֖וּם וְחַנּ֑וּן אֶ֥רֶךְ אַפַּ֖יִם וְרַב־חֶ֥סֶד וֶאֱמֶֽת׃ נֹצֵ֥ר חֶ֙סֶד֙ לָאֲלָפִ֔ים נֹשֵׂ֥א עָוֹ֛ן וָפֶ֖שַׁע וְחַטָּאָ֑ה וְנַקֵּה֙ (שמות לד, ה-ז) וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ׃ (שמות לד, ט)
סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ, מְחַל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשָׁעְנוּ. כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶסֶד לְכָל קֹרְאֶיךָ׃ (תהלים פו, ה)

סיום הסליחות

[עריכה]

ואתה קדוש

[עריכה]

וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל: (תהלים כב ד)
וְאַתָּה הוּא וּשְׁנוֹתֶיךָ לֹא יִתָּמּוּ: (תהלים קב כח)
אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ כִּי בָא מוֹעֵד: (תהלים קב יד)
זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלֹהִים לֹא תִבְזֶה: (תהלים נא יט)
הֵיטִיבָה בִרְצוֹנְךָ אֶת צִיּוֹן תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלִָם: (תהלים נא כ)
אָז תַּחְפֹּץ זִבְחֵי צֶדֶק עוֹלָה וְכָלִיל אָז יַעֲלוּ עַל מִזְבַּחֲךָ פָרִים: (תהלים נא כא)
וְעַתָּה יְיָ אָבִינוּ אָתָּה אֲנַחְנוּ הַחֹמֶר וְאַתָּה יֹצְרֵנוּ וּמַעֲשֵׂה יָדְךָ כֻּלָּנוּ: (ישעיהו סד ז)
אַתָּה יְיָ לֹא תִכְלָא רַחֲמֶיךָ מִמֶּנּוּ, חַסְדְּךָ וַאֲמִתְּךָ תָּמִיד יִצְּרוּנוּ: (ע"פ תהלים מ יב)
זְכֹר רַחֲמֶיךָ יְיָ וַחֲסָדֶיךָ, כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה׃ (תהלים כה ו)
זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ, פָּקְדֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ׃ (ע"פ תהלים קו ד)
זְכֹר עֲדָתְךָ קָנִיתָ קֶּדֶם, גָּאַלְתָּ שֵׁבֶט נַחֲלָתֶךָ, הַר צִיּוֹן זֶה שָׁכַנְתָּ בּוֹ׃ (תהלים עד ב)
זְכֹר יְיָ חִבַּת יְרוּשָׁלָיִם, אַהֲבַת צִיּוֹן אַל תִּשְׁכַּח לָנֶצַח.
זְכֹר יְיָ לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלָיִם, הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ׃ (תהלים קלז ז)
זְכֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לָהֶם בָּךְ, וַתְּדַבֵּר אֲלֵהֶם, אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲכֶם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמָיִם, וְכָל הָאָרֶץ הַזֹּאת אֲשֶׁר אָמַרְתִּי, אֶתֵּן לְזַרְעֲכֶם וְנָחֲלוּ לְעֹלָם׃ (שמות לב יג)
זְכֹר לַעֲבָדֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב, אַל תֵּפֶן אֶל קְשִׁי הָעָם הַזֶּה וְאֶל רִשְׁעוֹ וְאֶל חַטָּאתוֹ׃ (דברים ט כז)

חטאנו

[עריכה]

אַל נָא תָשֵׁת עָלֵינוּ חַטָּאת אֲשֶׁר נוֹאַלְנוּ וַאֲשֶׁר חָטָאנוּ(במדבר יב יא)
חָטָאנוּ צוּרֵנוּ סְלַח לָנוּ יוֹצְרֵנוּ.

אוֹדֶה עֲלֵי פִשְׁעִי / לְצוּר מָעֻזִּי וּמוֹשִׁיעִי / אָנָּא מָרֵק רִשְׁעִי / אַךְ לֹא בְעִי(איוב ל כד)
בְּעִי הַשָּׂדֶה וְגַלִּים / נִתַתִּי, בְּרֹעַ מַעֲלָלִים / בְּצֶדֶק שְׁלֹשֶׁת הַגְּדוֹלִים / יַנִּיחַ חֲטָאִים גְּדוֹלִים(קהלת י ד)
גְּדוֹלִים מַעֲשֶׂיךָ אָבִינוּ / בְּשִׁבְעִים פְּתָנִים כְּהָיִינוּ / לוּלֵי רַחֲמֶיךָ קִוִּינוּ / כִּמְעָט כִּסְדֹם הָיִינוּ לַעֲמֹרָה דָּמִינוּ(ישעיהו א ט)
דָּמִינוּ לִקְאַת מִדְבָּר / מֵת לַחַי כְּחֻבָּר / וְהוּשַׁב לִי דָּבָר / מַה לַתֶּבֶן אֶת הַבָּר(ירמיהו כג כח)

...



זכור לנו ברית אבות

[עריכה]

זְכֹר לָנוּ בְּרִית אָבוֹת, כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ: וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב, וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק, וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר׃ (ויקרא כו מב)
זְכֹר לָנוּ בְּרִית רִאשׁוֹנִים, כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ: וְזָכַרְתִּי לָהֶם בְּרִית רִאשֹׁנִים, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם לִהְיוֹת לָהֶם לֵאלֹהִים, אֲנִי יְיָ׃ (ויקרא כו מה)
עֲשֵׂה עִמָּנוּ כְּמָה שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ: וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם, לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם, כִּי אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיהֶם׃ (ויקרא כו מד)
רַחֵם עָלֵינוּ וְאַל תַּשְׁחִיתֵנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: כִּי אֵל רַחוּם יְיָ אֱלֹהֶיךָ, לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַשְׁחִיתֶךָ וְלֹא יִשְׁכַּח אֶת בְּרִית אֲבֹתֶיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם׃ (דברים ד לא)
הָשֵׁב שְׁבוּתֵנוּ וְרַחֲמֵנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וְשָׁב יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ, וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה׃ (דברים ל ג)
קַבֵּץ נִדָּחֵינוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ׃ (דברים ל ד)
הַלְבֵּן חֲטָאֵינוּ כַּשֶּׁלֶג וְכַצֶּמֶר, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: לְכוּ נָא וְנִוָּכְחָה יֹאמַר יְיָ, אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ, אִם יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ׃ (ישעיהו א יח)
זְרוֹק עָלֵינוּ מַיִם טְהוֹרִים וְטַהֲרֵנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם, מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם׃ (יחזקאל לו כה)
מְחֵה פְשָׁעֵינוּ לְמַעַנְךָ, כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ: אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מֹחֶה פְשָׁעֶיךָ לְמַעֲנִי, וְחַטֹּאתֶיךָ לֹא אֶזְכֹּר׃ (ישעיהו מג כה)
מְחֵה פְשָׁעֵינוּ כָּעָב וְכֶעָנָן, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶיךָ וְכֶעָנָן חַטֹּאותֶיךָ, שׁוּבָה אֵלַי כִּי גְאַלְתִּיךָ׃ (ישעיהו מד כב)
אֲמָרֵינוּ הַאֲזִינָה יְיָ, בִּינָה הֲגִיגֵנוּ׃ (ע"פ תהלים ה ב)
יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִינוּ וְהֶגְיוֹן לִבֵּנוּ לְפָנֶיךָ, יְיָ צוּרֵנוּ וְגוֹאֲלֵנוּ׃ (ע"פ תהלים יט טו)
כִּי לְךָ יְיָ הוֹחָלְנוּ, אַתָּה תַעֲנֶה אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ׃ (ע"פ תהלים לח טז)

וידוי

[עריכה]

אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, תָּבֹא לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתֵנוּ, וְאַל תִּתְעַלַּם מִתְּחִנָּתֵנוּ. שֶׁאֵין אָנוּ עַזֵּי פָנִים וּקְשֵׁי עֹרֶף לוֹמַר לְפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, צַדִּיקִים אֲנַחְנוּ וְלֹא חָטָאנוּ, אֲבָל אֲנַחְנוּ חָטָאנוּ.

אָשַׁמְנוּ. בָּגַדְנוּ. גָּזַלְנוּ. דִּבַּרְנוּ דֹּפִי. הֶעֱוִינוּ. וְהִרְשַׁעְנוּ. זַדְנוּ. חָמַסְנוּ. טָפַלְנוּ שֶׁקֶר. יָעַצְנוּ רָע. כִּזַּבְנוּ. לַצְנוּ. מָרַדְנוּ. נִאַצְנוּ. סָרַרְנוּ. עָוִינוּ. פָּשַׁעְנוּ. צָרַרְנוּ. קִשִּׁינוּ עֹרֶף. רָשַׁעְנוּ. שִׁחַתְנוּ. תִּעַבְנוּ. תָּעִינוּ. תִּעְתָּעְנוּ.

סַרְנוּ מִמִּצְוֹתֶיךָ וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ הַטּוֹבִים וְלֹא שָׁוָה לָנוּ. וְאַתָּה צַדִּיק עַל כָּל הַבָּא עָלֵינוּ, כִּי אֱמֶת עָשִׂיתָ וַאֲנַחְנוּ הִרְשָׁעְנוּ׃ (נחמיה ט לג)

מְשִׁיחַ צִדְקֶךָ אָמַר לְפָנֶיךָ: שְׁגִיאוֹת מִי יָבִין מִנִּסְתָּרוֹת נַקֵּנִי׃ (תהלים יט יג) נַקֵּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ מִכָּל פְּשָׁעֵינוּ, וְטַהֲרֵנוּ מִכָּל טֻמְאוֹתֵינוּ. וּזְרוֹק עָלֵינוּ מַיִם טְהוֹרִים וְטַהֲרֵנוּ, כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶךָ: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם׃ (יחזקאל לו כה)

מִיכָה עַבְדֶּךָ אָמַר לְפָנֶיךָ: מִי אֵל כָּמוֹךָ נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ, לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא׃ יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבּשׁ עֲוֹנֹתֵינוּ, וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטֹּאתָם׃ תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם, אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם׃ (מיכה ז, יח-כ)

דָּנִיֵּאל אִישׁ חֲמוּדוֹת שִׁוַע לְפָנֶיךָ: הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ וּשְׁמָע, פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה שֹׁמְמֹתֵינוּ וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶיהָ, כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים׃ אֲדֹנָי שְׁמָעָה, אֲדֹנָי סְלָחָה, אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר, לְמַעֲנְךָ אֱלֹהַי, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ׃ (דניאל ט, יח-יט)

עֶזְרָא הַסּוֹפֵר אָמַר לְפָנֶיךָ: אֱלֹהַי בֹּשְׁתִּי וְנִכְלַמְתִּי לְהָרִים אֱלֹהַי פָּנַי אֵלֶיךָ כִּי עֲוֹנֹתֵינוּ רָבוּ לְמַעְלָה רֹּאשׁ וְאַשְׁמָתֵנוּ גָדְלָה עַד לַשָּׁמָיִם׃ (עזרא ט ו)

וְאַתָּה אֱלֹהֵינוּ אֱלוֹהַּ סְלִיחוֹת חַנּוּן וְרַחוּם אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת וְלֹא עֲזַבְתָּם. אַל תַּעַזְבֵנוּ אָבִינוּ, וְאַל תִּטְּשֵׁנוּ בּוֹרְאֵנוּ, וְאַל תַּזְנִיחֵנוּ יוֹצְרֵנוּ, וְאַל תַּעַש עִמָּנוּ כָּלָה כְּחַטּאתֵינוּ. וְקַיֵּם לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת הַדָּבָר שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ בְּקַבָּלָה עַל יְדֵי יִרְמְיָהוּ חוֹזָךְ, כָּאָמוּר: בַּיָּמִים הָהֵם וּבָעֵת הַהִיא נְאֻם יְיָ יְבֻקַּשׁ אֶת עֲוֹן יִשְׂרָאֵל וְאֵינֶנּוּ וְאֶת חַטֹּאת יְהוּדָה וְלֹא תִמָּצֶאינָה כִּי אֶסְלַח לַאֲשֶׁר אַשְׁאִיר׃ (ירמיהו נ כ)

עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ רְעֵבֵי טוּבְךָ, צְמֵאֵי חַסְדֶּךָ, תְּאֵבֵי יִשְׁעֶךָ, יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כִּי לַייָ אֱלֹהֵינוּ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִיחוֹת.

וְאַל יְעַכֵּב חֵטְא וְעָוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ, מְחוֹל וּסְלַח לְכָל חַטֹּאתֵינוּ, כִּי אֵל טוֹב וְסַלָּח אָתָּה, בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, חַנּוּן הַמַּרְבֶּה לִסְלֹחַ.

שומר ישראל

[עריכה]

במקור, המנהג לומר פיוט זה הוא רק בתענית ציבור.

לפני "ואנחנו לא נדע", אומרים:

שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל, שְׁמֹר שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל, וְאַל יֹאבַד יִשְׂרָאֵל, הָאוֹמְרִים שְׁמַע יִשְׂרָאֵל.

שׁוֹמֵר גּוֹי אֶחָד, שְׁמֹר שְׁאֵרִית עַם אֶחָד, וְאַל יֹאבַד גּוֹי אֶחָד, הַמְיַחֲדִים שִׁמְךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד.

שׁוֹמֵר גּוֹי קָדוֹשׁ, שְׁמֹר שְׁאֵרִית עַם קָדוֹשׁ, וְאַל יֹאבַד גּוֹי קָדוֹשׁ, הַמְשַׁלְּשִׁים בְּשִׁלּוּשׁ, קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ.

מִתְרַצֶּה בְּרַחֲמִים וּמִתְפַּתֶּה בְּתַחֲנוּנִים, הִתְרַצֶּה וְהִתְפַּתֶּה לְדוֹר עָנִי כִּי אֵין עוֹזֵר.

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ כִּי אֵין בָּנוּ מַעֲשִׂים, עֲשֵׂה עִמָּנוּ צְדָקָה וָחֶסֶד וְהוֹשִׁיעֵנוּ.

  1. ^ נו"א: תּוֹסִיף יָדְךָ שֵׁנִית לִקְנוֹת אֲיֻמָּה