משנה תמיד ו ניקוד
<< הפרק הקודם • לדף הראשי • פרק ו, תמיד • הפרק הבא >>
(א) הֵחֵלּוּ עוֹלִים בְּמַעֲלוֹת הָאוּלָם.
- מִי שֶׁזָּכוּ בְּדִשּׁוּן מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי וְהַמְּנוֹרָה,
- הָיוּ מַקְדִּימִין לִפְנֵיהֶם.
- מִי שֶׁזָּכָה בְּדִשּׁוּן מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי
- נִכְנַס,
- וְנָטַל אֶת הַטֶּנִי,
- וְהִשְׁתַּחֲוָה וְיָצָא.
- מִי שֶׁזָּכָה בְּדִשּׁוּן הַמְּנוֹרָה,
- נִכְנַס,
- וּמָצָא שְׁתֵּי נֵרוֹת מִזְרָחִיִּים דּוֹלְקִין.
- מְדַשֵּׁן אֶת הַמִּזְרָחִי,
- וּמַנִּיחַ אֶת הַמַּעֲרָבִי דּוֹלֵק,
- שֶׁמִּמֶּנּוּ הָיָה מַדְלִיק אֶת הַמְּנוֹרָה בֵּין הָעַרְבַּיִם.
- מְצָאוֹ שֶׁכָּבָה,
- מְדַשְּׁנוֹ וּמַדְלִיקוֹ מִמִּזְבַּח הָעוֹלָה.
- נָטַל אֶת הַכּוּז מִמַּעֲלָה שְׁנִיָּה,
- וְהִשְׁתַּחֲוָה וְיָצָא:
- צָבַר אֶת הַגֶּחָלִים עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ,
- וְרִדְדָן בְּשׁוּלֵי הַמַּחְתָּה,
- וְהִשְׁתַּחֲוָה וְיָצָא:
- הָיָה נוֹטֵל אֶת הַבָּזָךְ מִתּוֹךְ הַכַּף,
- וְנוֹתְנוֹ לְאוֹהֲבוֹ אוֹ לִקְרוֹבוֹ.
- נִתְפַּזֵּר מִמֶּנּוּ לְתוֹכוֹ,
- נוֹתְנוֹ לוֹ בְּחָפְנָיו.
- וּמְלַמְּדִים אוֹתוֹ,
- הֱוֵי זָהִיר שֶׁמָּא תַּתְחִיל לְפָנֶיךָ,
- שֶׁלֹּא תִּכָּוֶה.
- הֱוֵי זָהִיר שֶׁמָּא תַּתְחִיל לְפָנֶיךָ,
- הִתְחִיל מְרַדֵּד וְיוֹצֵא.
- לֹא הָיָה הַמַּקְטִיר מַקְטִיר,
- עַד שֶׁהַמְּמֻנֶּה אוֹמֵר לוֹ:
- הַקְטֵר.
- עַד שֶׁהַמְּמֻנֶּה אוֹמֵר לוֹ:
- אִם הָיָה כֹּהֵן גָּדוֹל,
- הַמְּמֻנֶּה אוֹמֵר:
- אִישִׁי כֹּהֵן גָּדוֹל, הַקְטֵר.
- הַמְּמֻנֶּה אוֹמֵר:
- פָּרְשׁוּ הָעָם,
- וְהִקְטִיר,
- וְהִשְׁתַּחֲוָה וְיָצָא:
- וְהִקְטִיר,
משנה תמיד, פרק ו':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב