משנה תמיד ו דפוסים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

משנה תמיד, פרק ו':
הדף הראשי מהדורה מנוקדת נוסח הרמב"ם נוסח הדפוסים ברטנורא עיקר תוספות יום טוב

<< | משנה תמיד ו דפוסים | >>

משנה א[עריכה]

החלו עולים במעלות האולם.

מי שזכו בדישון מזבח הפנימי והמנורה היו מקדימין לפניהם.

מי שזכה בדישון מזבח הפנימי, נכנס ונטל את הטני והשתחוה ויצא.

מי שזכה בדישון המנורה, נכנס ומצא שתי נרות מזרחיים דולקין, מדשן את המזרחי, ומניח את המערבי דולק, שממנו היה מדליק את המנורה בין הערבים.

מצאו שכבה, מדשנו ומדליקו ממזבח העולה.

נטל את הכוז ממעלה שניה, והשתחוה ויצא.

משנה ב[עריכה]

מי שזכה במחתה, צבר את הגחלים על גבי המזבח ורדדן בשולי המחתה, והשתחוה ויצא.

משנה ג[עריכה]

מי שזכה בקטרת, היה נוטל את הבזך מתוך הכף ונותנו לאוהבו או לקרובו.

נתפזר ממנו לתוכו, נותנו לו בחפניו.

ומלמדים אותו, הוי זהיר שמא תתחיל לפניך שלא תכוה.

התחיל מרדד ויוצא.

לא היה המקטיר מקטיר, עד שהממונה אומר לו הקטר.

אם היה כהן גדול, הממונה אומר, אישי כהן גדול, הקטר.

פרשו העם, והקטיר והשתחוה ויצא.

משנה תמיד, פרק ו':
הדף הראשי מהדורה מנוקדת נוסח הרמב"ם נוסח הדפוסים ברטנורא עיקר תוספות יום טוב

<< | משנה תמיד ו דפוסים | >>