משנה תמיד ז ניקוד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


פרק ז

משניות: א ב ג ד

עריכה

(א) בִּזְמַן שֶׁכֹּהֵן גָּדוֹל נִכְנָס לְהִשְׁתַּחֲווֹת,
שְׁלֹשָׁה אוֹחֲזִין בּוֹ:
אֶחָד בִּימִינוֹ,
וְאֶחָד בִּשְׂמֹאלוֹ,
וְאֶחָד בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת.
וְכֵיוָן שֶׁשָּׁמַע הַמְּמֻנֶּה קוֹל רַגְלָיו שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁהוּא יוֹצֵא,
הִגְבִּיהַּ לוֹ אֶת הַפָּרֹכֶת.
נִכְנַס וְהִשְׁתַּחֲוָה וְיָצָא,
וְנִכְנְסוּ אֶחָיו הַכֹּהֲנִים,
וְהִשְׁתַּחֲווּ וְיָצְאוּ:
(ב) בָּאוּ וְעָמְדוּ עַל מַעֲלוֹת הָאוּלָם.
עָמְדוּ הָרִאשׁוֹנִים לִדְרוֹם אֲחֵיהֶם הַכֹּהֲנִים,
וַחֲמִשָּׁה כֵּלִים בְּיָדָם:
הַטֶּנִי בְּיַד אֶחָד,
וְהַכּוּז בְּיַד אֶחָד,
וְהַמַּחְתָּה בְּיַד אֶחָד,
וְהַבָּזָךְ בְּיַד אֶחָד,
וְכַף וְכִסּוּיָהּ בְּיַד אֶחָד.
וּבֵרְכוּ אֶת הָעָם בְּרָכָה אַחַת;
אֶלָא שֶׁבַּמְּדִינָה אוֹמְרִים אוֹתָהּ שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת,
וּבַמִּקְדָּשׁ בְּרָכָה אַחַת;
בַּמִּקְדָּשׁ הָיוּ אוֹמְרִים אֶת הַשֵּׁם כִּכְתָבוֹ,
וּבַמְּדִינָה בְּכִנּוּיוֹ.
בַּמְּדִינָה הַכֹּהֲנִים נוֹשְׂאִים אֶת כַּפֵּיהֶם,
יְדֵיהֶם כְּנֶגֶד כִּתְפוֹתֵיהֶן,
וּבַמִּקְדָּשׁ עַל גַּבֵּי רָאשֵׁיהֶן,
חוּץ מִכֹּהֵן גָּדוֹל,
שֶׁאֵין מַגְּבִּיהַּ אֶת יָדָיו לְמַעְלָה מִן הַצִּיץ.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
אַף כֹּהֵן גָּדוֹל מַגְבִּיהַּ אֶת יָדָיו לְמַעְלָה מִן הַצִּיץ,
שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ט, כב):
"וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָיו אֶל הָעָם וַיְבָרְכֵם":
(ג) בִּזְמַן שֶׁכֹּהֵן גָּדוֹל רוֹצֶה לְהַקְטִיר,
הָיָה עוֹלֶה בַּכֶּבֶשׁ,
וְהַסְּגָן בִּימִינוֹ.
הִגִּיעַ לְמַחֲצִית הַכֶּבֶשׁ,
אָחַז הַסְּגָן בִּימִינוֹ וְהֶעֱלָהוּ.
הוֹשִׁיט לוֹ הָרִאשׁוֹן הָרֹאשׁ וְהָרֶגֶל,
וְסָמַךְ עֲלֵיהֶן וּזְרָקָן.
הוֹשִׁיט הַשֵּׁנִי לָרִאשׁוֹן שְׁתֵּי הַיָּדַיִם,
נוֹתְנָן לְכֹהֵן גָּדוֹל,
וְסָמַךְ עֲלֵיהֶן וּזְרָקָן.
נִשְׁמַט הַשֵּׁנִי וְהָלַךְ לוֹ.
וְכָךְ הָיוּ מוֹשִׁיטִין לוֹ שְׁאָר כָּל הָאֵבָרִין,
וְהוּא סוֹמֵךְ עֲלֵיהֶן וְזוֹרְקָן;
וּבִזְמַן שֶׁהוּא רוֹצֶה,
הוּא סוֹמֵךְ, וַאֲחֵרִים זוֹרְקִין.
בָּא לוֹ לְהַקִּיף אֶת הַמִּזְבֵּחַ.
מֵהֵיכָן הוּא מַתְחִיל?
מִקֶּרֶן דְּרוֹמִית מִזְרָחִית,
מִזְרָחִית צְפוֹנִית,
צְפוֹנִית מַעֲרָבִית,
מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית.
נָתְנוּ לוֹ יַיִן לְנַסֵּךְ,
הַסְּגָן עוֹמֵד עַל הַקֶּרֶן,
וְהַסּוּדָרִים בְּיָדוֹ,
וּשְׁנֵי כֹּהֲנִים עוֹמְדִים עַל שֻׁלְחַן הַחֲלָבִים,
וּשְׁתֵּי חֲצוֹצְרוֹת שֶׁל כֶּסֶף בְּיָדָם.
תָּקְעוּ וְהֵרִיעוּ וְתָקְעוּ.
בָּאוּ וְעָמְדוּ אֵצֶל בֶּן אַרְזָא,
אֶחָד מִימִינוֹ וְאֶחָד מִשְּׂמֹאלוֹ.
שָׁחָה לְנַסֵּךְ,
וְהֵנִיף הַסְּגָן בַּסּוּדָרִין,
וְהִקִּישׁ בֶּן אַרְזָא בַּצִּלְצָל,
וְדִבְּרוּ הַלְוִיִּם בַּשִּׁיר.
הִגִּיעוּ לַפֶּרֶק,
תָּקְעוּ, וְהִשְׁתַּחֲווּ הָעָם;
עַל כָּל פֶּרֶק, תְּקִיעָה,
וְעַל כָּל תְּקִיעָה, הִשְׁתַּחֲוָיָה.
זֶה הוּא סֵדֶר הַתָּמִיר לַעֲבוֹדַת בֵּית אֱלֹהֵינוּ,
יְהִי רָצוֹן שֶׁיִבָּנֶה בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן:
(ד) הַשִּׁיר שֶׁהָיוּ הַלְוִיִּם אוֹמְרִים בַּמִּקְדָּשׁ.
בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן הָיוּ אוֹמְרִים:
"לַייָ הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ,
תֵּבֵל וְיוֹשְׁבֵי בָהּ" (תהלים כד, א).
בַּשֵּׁנִי הָיוּ אוֹמְרִים:
"גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד,
בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ הַר קָדְשׁוֹ" (תהלים מח, ב).
בַּשְּׁלִישִׁי הָיוּ אוֹמְרִים:
"אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל,
בְּקֶרֶב אֱלֹהִים יִשְׁפֹּט" (תהלים פב, א).
בָּרְבִיעִי הָיוּ אוֹמְרִים:
"אֵל נְקָמוֹת יְיָ,
אֵל נְקָמוֹת הוֹפִיעַ" וְגוֹמֵר (תהלים צד, א).
בַּחֲמִישִׁי הָיוּ אוֹמְרִים:
"הַרְנִינוּ לֵאלֹהִים עוּזֵּנוּ,
הָרִיעוּ לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב" (תהלים פא, ב).
בַּשִּׁשִּׁי הָיוּ אוֹמְרִים:
"יְיָ מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ" וְגוֹמֵר (תהלים צג, א).
בְּשַׁבָּת הָיוּ אוֹמְרִים,
"מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת" (תהלים צב, א),
מִזְמוֹר שִׁיר לֶעָתִיד לָבוֹא,
לְיוֹם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת מְנוּחָה, לְחַיֵּי הָעוֹלָמִים:


«הפרק הקודםלדף הראשי • פרק ז תמיד


משנה תמיד, פרק ז':
הדף הראשי מהדורה מנוקדת נוסח הרמב"ם נוסח הדפוסים ברטנורא עיקר תוספות יום טוב