משנה תמיד ה ניקוד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


פרק ה

משניות: א ב ג ד ה ו

עריכה

(א) אָמַר לָהֶם הַמְּמֻנֶּה:
בָּרְכוּ בְּרָכָה אַחַת,
וְהֵן בֵּרְכוּ.
קָרְאוּ עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים,
שְׁמַע, וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ, וַיֹּאמֶר.
בֵּרְכוּ אֶת הָעָם שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת:
אֱמֶת וְיַצִּיב, וַעֲבוֹדָה, וּבִרְכַּת כֹּהֲנִים.
וּבַשַּׁבָּת מוֹסִיפִין בְּרָכָה אַחַת לַמִּשְׁמָר הַיּוֹצֵא:
(ב) אָמַר לָהֶם:
חֲדָשִׁים לַקְּטֹרֶת בּוֹאוּ וְהָפִיסוּ.
הֵפִיסוּ, זָכָה מִי שֶׁזָּכָה.
אָמַר לָהֶם:
חֲדָשִׁים עִם יְשָׁנִים,
בּוֹאוּ וְהָפִיסוּ,
מִי מַעֲלֶה אֵיבָרִים מִן הַכֶּבֶשׁ לַמִּזְבֵּחַ.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר:
הַמַּעֲלֶה אֵיבָרִים לַכֶּבֶשׁ,
הוּא מַעֲלֶה אוֹתָן עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ:
(ג) מְסָרוּם לַחַזָּנִים.
הָיו מַפְשִׁיטִין אוֹתָם אֶת בִּגְדֵיהֶם,
וְלֹא הָיוּ מַנִּיחִים עֲלֵיהֶם אֶלָּא מִכְנְסַיִם בִּלְבַד.
וְחַלּוֹנוֹת הָיוּ שָׁם,
וְכָתוּב עֲלֵיהֶם תַּשְׁמִישֵׁי הַכֵּלִים:
(ד) מִי שֶׁזָּכָה בַּקְּטֹרֶת,
הָיָה נוֹטֵל אֶת הַכַּף.
וְהַכַּף דּוֹמֶה לְתַרְקַב גָּדוֹל שֶׁל זָהָב,
מַחֲזִיק שְׁלֹשֶׁת קַבִּים;
וְהַבָּזָךְ הָיָה בְּתוֹכוֹ,
מָלֵא וְגָדוּשׁ קְטֹרֶת.
וְכִסּוּי הָיָה לוֹ,
וּכְמִין מְטוּטֶלֶת הָיָה עָלָיו מִלְמַעְלָן:
(ה) מִי שֶׁזָּכָה בַּמַּחְתָּה,
נָטַל מַחְתַּת הַכֶּסֶף,
וְעָלָה לְרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ,
וּפִנָּה אֶת הַגֶּחָלִים הֵילָךְ וְהֵילָךְ וְחָתָה.
יָרַד וְעֵרָן לְתוֹךְ שֶׁל זָהָב.
נִתְפַּזֵּר מִמֶּנָּה כְּקַב גֶּחָלִים,
וְהָיָה מְכַבְּדָן לָאַמָּה;
וּבְשַׁבָּת הָיָה כּוֹפֶה עֲלֵיהֶן פְּסַכְתֵּר.
וּפְסַכְתֵּר הָיְתָה כְּלִי גָּדוֹל,
מַחֲזֶקֶת לֶתֶךְ;
וּשְׁתֵּי שַׁרְשְׁרוֹת הָיוּ בָּהּ,
אַחַת שֶׁהוּא מוֹשֵׁךְ בָּהּ וְיוֹרֵד,
וְאַחַת שֶׁהוּא אוֹחֵז בָּהּ מִלְמַעְלָן,
בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא תִּתְגַּלְגֵּל.
וּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים הָיְתָה מְשַׁמֶּשֶׁת:
כּוֹפִין אוֹתָהּ עַל גַּב גֶּחָלִים וְעַל הַשֶּׁרֶץ בְּשַׁבָּת,
וּמוֹרִידִין בָּהּ אֶת הַדֶּשֶׁן מֵעַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ:
(ו) הִגִּיעוּ בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ.
נָטַל אֶחָד אֶת הַמַּגְרֵפָה,
וְזוֹרְקָהּ בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ.
אֵין אָדָם שׁוֹמֵעַ קוֹל חֲבֵרוֹ בִּירוּשָׁלַיִם מִקּוֹל הַמַּגְרֵפָה.
וּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים הָיְתָה מְשַׁמֶּשֶׁת:
כֹּהֵן שֶׁשּׁוֹמֵעַ אֶת קוֹלָהּ,
יוֹדֵעַ שֶׁאֶחָיו הַכֹּהֲנִים נִכְנָסִים לְהִשְׁתַּחֲווֹת,
וְהוּא רָץ וּבָא;
וּבֶן לֵוִי שֶׁהוּא שׁוֹמֵעַ אֶת קוֹלָהּ,
יוֹדֵעַ שֶׁאֶחָיו הַלְוִיִּם נִכְנָסִים לְדַבֵּר בְּשִׁיר,
וְהוּא רָץ וּבָא;
וְרֹאשׁ הַמַּעֲמָד הָיָה מַעֲמִיד אֶת הַטְּמֵאִים בְּשַׁעַר הַמִּזְרָח:


«הפרק הקודםלדף הראשי • פרק ה תמידהפרק הבא»


משנה תמיד, פרק ה':
הדף הראשי מהדורה מנוקדת נוסח הרמב"ם נוסח הדפוסים ברטנורא עיקר תוספות יום טוב