משנה תמיד ה רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) אמר להם הממונה: "ברכו ברכה אחת" - והן בירכו.

וקראו -
עשרת הדברים,
"שמע" (דברים ו ד), "והיה אם שמוע" (דברים יא יג), ו"ויאמר" (במדבר טו לז).
ובירכו את העם שלש ברכות -
אמת ויציב, ועבודה, וברכת כהנים.
ובשבת - מוסיפין ברכה אחת למשמר היוצא.


(ב) אמר להם: "חדשים לקטורת - בואו והפיסו",

הפיסו - זכה מי שזכה.
"חדשים עם ישנים -
בואו והפיסו - מי מעלה איברים מן הכבש למזבח".
רבי אליעזר בן יעקב אומר:
המעלה איברים לכבש - הוא מעלה אותן על גבי המזבח.


(ג) מסרום לחזנים -

היו מפשיטין אותן את בגדיהם,
ולא היו מניחין עליהם - אלא מכנסים בלבד.
וחלונות היו שם - וכתוב עליהם "תשמיש הכלים".


(ד) מי שזכה בקטורת -

היה נוטל את הכף,
והכף דומה לתרקב גדול של זהב,
מחזיק שלשת קבין,
והבזך בתוכו - מלא וגדוש קטורת,
וכסוי היה לו,
וכמין מטוטלת היה עליו - מלמעלן.


(ה) מי שזכה במחתה -

נטל מחתת הכסף,
ועלה לראש המזבח,
ופינה את הגחלים - הילך והילך,
וחתה מן המאוכלות הפנימיות,
וירד - ועירן לתוך של זהב.
נתפזר ממנה כקב גחלים - והיה מכבדן לאמה.
ובשבת - כופין עליהם פסכתר.
ופסכתר - היתה כלי גדול, מחזקת לתך,
ושתי שרשרות היו בה -
אחת - שהוא מושך בה ויורד,
ואחת - שהוא אוחז בה מלמעלן, בשביל שלא תתגלגל.
ושלשה דברים היתה משמשת -
כופין אותה על קב גחלים, ועל השרץ - בשבת,
ומורידין בה את הדשן מעל גבי המזבח.


(ו) הגיעו בין האולם ולמזבח -

נטל אחד את המגרפה,
וזרקה בין האולם ולמזבח.
אין אדם שומע קול חברו בירושלים - מקול המגרפה.
ושלשה דברים היתה משמשת -
כוהן שהוא שומע את קולה -
יודע שאחיו הכהנים נכנסים להשתחוות - והוא רץ ובא.
ובן לוי שהוא שומע את קולה -
יודע שאחיו הלוים נכנסין לדבר בשיר - והוא רץ ובא.
וראש המעמד -
היה מעמיד את הטמאים - בשערי המזרח.


הדף הראשי של משנה תמיד ה