משנה תמיד ה ג
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת תמיד · פרק ה · משנה ג | >>
מסרום לחזנים, היו מפשיטין אותם את בגדיהם, ולא היו מניחים עליהם אלא מכנסים בלבד.
וחלונות היו שם, וכתוב עליהם תשמישי הכלים.
מְסָרוּם לַחַזָּנִים.
- הָיו מַפְשִׁיטִין אוֹתָם אֶת בִּגְדֵיהֶם,
- וְלֹא הָיוּ מַנִּיחִים עֲלֵיהֶם אֶלָּא מִכְנְסַיִם בִּלְבַד.
- וְחַלּוֹנוֹת הָיוּ שָׁם,
- וְכָתוּב עֲלֵיהֶם תַּשְׁמִישֵׁי הַכֵּלִים:
מסרום לחזנים -
- היו מפשיטין אותן את בגדיהם,
- ולא היו מניחין עליהם - אלא מכנסים בלבד.
- וחלונות היו שם - וכתוב עליהם "תשמיש הכלים".
כבר בארתי הלכה זו בגמר כפורים. ושם נתבאר שכל הכהנים האלו לובשים בגדי קדש במקדש, ועומדים בלשכת הגזית כאילו הם קצת עגולה, והממונה רומז אל האיש שמתחיל ממנו המניין, והיה מסיר המצנפת מעל ראשו ואחר כך משיבה עליו, ומטילים גורל ויעלו בגורל לעבודה. והנשארים שלא זכו הם שמפשיטים אותם השמשין למקדש, ואין מניחין עליהם אלא המכנסים, ואחר כך לובשים בגדי חול שלהם, ואחר כך מפשיטים המכנסים, ומניחין כל בגדי כהונה בחלונות כמו שבארנו בסוכה.
ומה שאמר וכתוב עליהם תשמישי הכלים - לפי שהחלונות שהיו בהם מכנסים כתוב עליהם "מכנסים", ואשר בהם המצנפת כתוב עליהן "מצנפת", וכן כתונת ואבנט.
וסדר לבישת הבגדים הוא שילבש תחילה המכנסים, אמרו "מנין שלא יהא דבר קודם המכנסים, תלמוד לומר ומכנסי בד ילבש על בשרו", ואחר כך ילבש הכתונת, ואחר כך חוגר באבנט ומקיף המצנפת על ראשו.
וראוי לך שתדע, שהרמת הדשן תהיה באלו ארבעה הכלים על כל פנים, אף על פי שלא אמר הכתוב אלא שני כלים, שנאמר "ולבש הכהן מדו בד ומכנסי בד"(ויקרא ו, ג), אבל אמרו ז״ל "ולבש, לרבות מצנפת ואבנט להרמה, ומה שנאמר ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים, אינו רוצה לומר שיהיו בגדי חול אלא פחותים מהם בחשיבותם". ושניהם בגדי קדש, אמרו "מקיש בגדים שפשט לבגדים שלבש, מה להלן בגדי קדש אף כאן בגדי קדש, אם כן מה תלמוד לומר אחרים, אחרים פחותים מהם". למה היו הבגדים שלובש בשעת הרמת הדשן פחותים מהבגדים שלבש בשעה שהיה מתעסק בקרבן, לא מחמת שמירת הבגדים שלא יבלו, לפי שכבר הודעתיך שהעיקר במקדש אין עניות במקום עשירות, אלא הטעם בזה הוא מה שזכרו ואמרו "בגד שבשל בו קדרה לרבו, אל ימזוג בו כוס לרבו". וכבר יצאנו מכוונת ההלכה, אבל היא כוונת המסכתא:
מסרום לחזנים - אותם כהנים שהכינו עצמם ולא זכו בפייס והיו לבושים בגדי כהונה, היו מוסרים אותם לחזנים, דהיינו השמשין העוסקים בצרכי המקדש, כדי שיפשיטום בגדי הקודש שעליהם:
ולא היו מניחים עליהם אלא מכנסים בלבד - ולובשים בגדי חול ואח"כ מפשיטים המכנסים ומניחים כל בגדי כהונה ויוצאים:
וכתוב עליהם תשמישי הכלים - החלונות שבהן מכנסים כתוב עליהן מכנסים, ואת שבהן כתונת כתוב עליהן כתונת, וכן מצנפת ואבנט. וסדר לבישת הבגדים, המכנסים תחלה לכל שאר בגדים של קודש, דכתיב (ויקרא ו) ומכנסי בד ילבש על בשרו, שלא יהא דבר קודם למכנסים, ואח"כ הכתונת, ואח"כ חוגר באבנט, ואח"כ צונף במצנפת ו:
לחזנים. פי' הר"ב דהיינו שמשים. ועמ"ש ברפ"ז דיומא:
[היו מפשיטין כו'. עיין רפ"ה דשקלים ובמשנה ד' פ"ק דמדות:
וחלונות. פירשתי במסכת מעילה רפ"ו].
תשמישי הכלים. כתב הר"ב וסדר כו' וצונף במצנפת. והכי חשיב במשנה דספ"ז דיומא מצנפת בבגדי כ"ה אע"פ שבתורה נקרא מגבעת. ועיין בפירש"י שבחומש דהכל חדא. ובתוס' פ"ב דיומא דף כ"ה דלשון תורה לחוד ולשון חכמים לחוד:
(ו) (על הברטנורא) ובלשון תורה נקראת מגבעת, והכל חדא:
מסרום לחזנים וכו': שם פרק שני דיומא דף כ"ד:
וחלונות היו שם: נראה דאלשכת הגזית קאי משום שהיו מפיסין שם והיו עושין חלונות בתוך החומה הראב"ד והרא"ש ז"ל. ושם ביומא פרק שני פליגי אמוראי באיזה בגדים היו מפיסין רב נחמן אמר בבגדי חול היו מפיסין ואותן שזכו בעבודת היו פושטין מכנסי חול ולובשין מכנסי קודש כי הם קודמין לכל הבגדים כדכתיב ומכנסי בד יהיו על בשרו ואח"כ החזנים מפשיטין בגדי חול מעליהם ולא היו מניחין עליהם אלא מכנסי קדש שלבשו ואחר כך מלבישים אותם בגדי קדש ורב ששת אמר בבגדי קדש היו מפיסין וכו' כדפירש רעז"ל והוא ג"כ פירוש הרמב"ם ז"ל וביד פ"ח דהלכות כלי המקדש סימן ח' ט' ובפ"ד דהלכות תמידין ומוספין סימן ב' ושם בהלכות כלי המקדש כתב שארבע חלונות היו לכל משמר אחד למכנסים ואחד לאבנטים ואחד למצנפות ואחת לכותנות נמצאו תשעים וששה חלונות לכל הכ"ד משמרות ע"כ:
יכין
מסרום לחזנים היו מפשיטין אותם את בגדיהם: ר"ל משום דכל כהני בית אב לבשו בבוקר בגדי כהונה, דמי שיזכה בפייס, יהיה מוכן מיד לעבודה. ועתה שכבר עברו כל פייסות הבוקר, להכי אותן שלא זכו בהן, מסרם הממונה לחזנין, והן שמשים של פנחס הממונה על מלבושי כהונה [כשקלים פ"ה] הם יקבלו מהן בגדי הקודש להחזירם למקומן:
לא היו מניחין עליהם אלא מכנסים בלבד: ולבשו בגדי חול, ואח"כ הפשיטו מהן גם המכנסיים של קודש ולבשו מנכסי חול ויצאו להם. [מיהו נ"ל דאם שוב אירע קרבן יחיד ביום חוזרין ומפיסין בעבודתו. דאע"ג דבקרבן יחיד ליכא פייס (כרש"י יומא דכ"ו ב'). נ"ל דהיינו שלא הפיסו על כל נתת, ועכ"פ הפיסו מי יזכה בעבודת כולו דלא ליתי לאנצויי. תדע, דאל"כ סתרי דברי רש"י הנ"ל אהדדי עם מ"ש רש"י עצמו יומא ד"ב ב']:
וחלונות היו שם: עשוי כמין חלל שאינו מפולש בחומה, והוא מרובע כעין ארגז בכותל שראגק בל"א:
וכתוב עליהם תשמישי הכלים: ר"ל התשמיש של מין הכלי שמונח בהארגז, היה כתוב על דלת הארגז. דלכל משמור היה בהלשכה ד'. חלונות, בא' מונחים מכנסיים, וכתוב על הדלת מכנסיים, וכן בכתונות, וכן במצנפות, וכן באבנטים. וסדר לבישת בגדי כהונה, בתחלה לובש המכנסיים, ואח"כ הכתונת ממעל למכנסיים, ועליו חוגר האבנט, ואח"כ צונף המצנפת, דהיינו מגבעות של כהן הדיוט [ועי' בקופת הרוכלין בחלק בגדי כהונה שחברנו בס"ד בריש מועד]:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת