משנה תמורה ז דפוסים
משנה תמורה, פרק ז':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
משנה א[עריכה]
יש בקדשי מזבח מה שאין בקדשי בדק הבית, ויש בקדשי בדק הבית מה שאין בקדשי מזבח, שקדשי מזבח עושים תמורה, וחייבין עליהם משום פגול, נותר, וטמא, ולדן וחלבן אסור לאחר פדיונם, והשוחטם בחוץ חייב, ואין נותנין מהם לאומנין בשכרן, מה שאין כן בקדשי בדק הבית.
משנה ב[עריכה]
יש בקדשי בדק הבית מה שאין בקדשי מזבח:
שסתם הקדשות לבדק הבית.
הקדש בדק הבית חל על הכל, ומועלין בגדוליהן, ואין בהם הנאה לכהנים.
משנה ג[עריכה]
אחד קדשי מזבח ואחד קדשי בדק הבית, אין משנין אותן מקדושה לקדושה, ומקדישין אותן הקדש עלוי, ומחרימין אותן.
ואם מתו, יקברו.
רבי שמעון אומר, קדשי בדק הבית אם מתו, יפדו.
משנה ד[עריכה]
ואלו הן הנקברים:
קדשים שהפילו, יקברו.
הפילה שליא, תקבר.
שור הנסקל, ועגלה ערופה, וצפורי מצורע, ושער נזיר, ופטר חמור, ובשר בחלב, וחולין שנשחטו בעזרה.
רבי שמעון אומר, חולין שנשחטו בעזרה, ישרפו, וכן חיה שנשחטה בעזרה.
משנה ה[עריכה]
ואלו הן הנשרפים:
חמץ בפסח, ישרף.
ותרומה טמאה, והערלה, וכלאי הכרם, את שדרכו לישרף, ישרף.
ואת שדרכו ליקבר, יקבר.
ומדליקין בפת ובשמן של תרומה.
משנה ו[עריכה]
כל הקדשים שנשחטו חוץ לזמנן, וחוץ למקומן, הרי אלו ישרפו.
אשם תלוי, ישרף.
רבי יהודה אומר, יקבר.
חטאת העוף הבאה על ספק, תשרף.
רבי יהודה אומר, יטילנה לאמה.
כל הנשרפין, לא יקברו.
וכל הנקברים, לא ישרפו.
רבי יהודה אומר, אם רצה להחמיר על עצמו לשרוף את הנקברים, רשאי.
אמרו לו, אינו מותר לשנות.
משנה תמורה, פרק ז':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב