משנה תמורה ז רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) יש בקודשי המזבח - מה שאין בקודשי בדק הבית,

ויש בקודשי בדק הבית - מה שאין בקודשי המזבח.

שקודשי המזבח - עושין תמורה,

וחייבין עליהן משום פגול, ונותר, וטמא,

וולדן, וחלבן - אסור לאחר פדיונן,

והשוחטן בחוץ - חייב,

ואין נותנין מהן לאומנין בשכרן.

(ב) יש בקודשי בדק הבית -

שסתם הקדשות - לבדק הבית.

הקדש בדק הבית - חל על הכל,

ומועלין בגידוליהן,

ואין בהן הניה לכהנים.

(ג) אחד קודשי מזבח, ואחד קודשי בדק הבית -

אין משנין אותן מקדושה לקדושה,

ומקדישין אותן הקדש עילוי,

ומחרימין אותן,

ואם מתו - יקברו.

רבי שמעון אומר:

קודשי בדק הבית, אם מתו - יפדו.

(ד) אלו הן הנקברין -

קדשים שהפילו - יקברו,

הפילה שליה - תיקבר.

ושור הנסקל, ועגלה ערופה,

וציפורי מצורע, ושיער נזיר,

ופטר חמור, ובשר בחלב,

וחולין שנשחטו בעזרה.

רבי שמעון אומר:

חולין שנשחטו בעזרה - ישרפו,

וכן חיה שנשחטה בעזרה.

(ה) ואלו הן הנשרפין -

חמץ בפסח - ישרף.

ותרומה טמאה, והערלה, וכלאי הכרם -

את שדרכו לישרף - ישרף,

ואת שדרכו ליקבר - יקבר.

ומדליקין בפת ובשמן של תרומה.

(ו) כל הקדשים שנשחטו חוץ לזמנן, וחוץ למקומן - הרי אלו ישרפו.

אשם תלוי - ישרף.

רבי יהודה אומר: יקבר.

חטאת העוף הבאה על הספק - תשרף.

רבי יהודה אומר: יטילנה לאמה.

כל הנשרפין - לא יקברו.

וכל הנקברים - לא ישרפו.

רבי יהודה אומר:

אם רצה להחמיר על עצמו, ולשרוף את הנקברים - רשאי.

אמרו לו: אינו רשאי לשנות.

הדף הראשי של משנה תמורה ז

משנה תמורה, פרק ז':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב