משנה תמורה ו דפוסים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

משנה תמורה, פרק ו':
הדף הראשי מהדורה מנוקדת נוסח הרמב"ם נוסח הדפוסים ברטנורא עיקר תוספות יום טוב

<< | משנה תמורה ו דפוסים | >>

משנה א[עריכה]

כל האסורין על גבי המזבח, אוסרים כל שהן.

הרובע, והנרבע, והמוקצה, והנעבד, ואתנן, ומחיר, והכלאים, והטרפה, ויוצא דופן.

איזה הוא מוקצה, המוקצה לעבודה זרה.

הוא אסור, ומה שעליו מותר.

איזהו נעבד, כל שעובדין אותו.

הוא ומה שעליו אסור.

זה וזה מותרין באכילה.

משנה ב[עריכה]

איזהו אתנן, האומר לזונה, הא ליך טלה זה בשכרך, אפילו מאה, כולן אסורין.

וכן האומר לחברו, הא לך טלה זה ותלין שפחתך אצל עבדי, רבי אומר, אינו אתנן.

וחכמים אומרים, אתנן.

משנה ג[עריכה]

איזה הוא מחיר כלב, האומר לחברו, הא לך טלה זה תחת כלב זה.

וכן שני שותפין שחלקו, אחד נטל עשרה, ואחד נטל תשעה וכלב, שכנגד הכלב, אסורים.

שעם הכלב, מותרים.

אתנן כלב ומחיר זונה, הרי אלו מותרים, שנאמר (דברים כג), שנים, ולא ארבעה.

ולדותיהן מותרים, [ שנאמר ] הן, ולא ולדותיהן.

משנה ד[עריכה]

נתן לה כספים, הרי אלו מותרין.

יינות, שמנים, וסלתות, וכל דבר שכיוצא בו קרב על גבי מזבח, אסור.

נתן לה מוקדשין, הרי אלו מותרין.

עופות, הרי אלו אסורין.

שהיה בדין, מה אם המוקדשין שהמום פוסל בהם, אין אתנן ומחיר חל עליהן, עופות שאין המום פוסל בהן, אינו בדין שלא יהא אתנן ומחיר חל עליהן, תלמוד לומר (שם) "לכל נדר", להביא את העוף.

משנה ה[עריכה]

כל האסורים על גבי המזבח, ולדותיהן מותרים.

ולד טרפה, רבי אליעזר אומר, לא יקרב על גבי המזבח.

וחכמים אומרים, יקרב.

רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר, כשרה שינקה מן הטרפה, פסולה מעל גבי המזבח.

כל הקדשים שנעשו טרפה, אין פודים אותם, שאין פודים את הקדשים להאכילן לכלבים.

משנה תמורה, פרק ו':
הדף הראשי מהדורה מנוקדת נוסח הרמב"ם נוסח הדפוסים ברטנורא עיקר תוספות יום טוב

<< | משנה תמורה ו דפוסים | >>