משנה תמורה ו ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת תמורה · פרק ו · משנה ג | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

איזה הוא מחיר כלב, האומר לחברו, הא לך טלה זה תחת כלב זה.

וכן שני שותפין שחלקו, אחד נטל עשרה, ואחד נטל תשעה וכלב, שכנגד הכלב, אסורים.

שעם הכלב, מותרים.

אתנן כלב ח ומחיר זונה, הרי אלו מותרים, שנאמר (דברים כג), שנים, ולא ארבעה.

ולדותיהן ט מותרים, [ שנאמר ] הן, ולא ולדותיהן.

נוסח הרמב"ם

איזה הוא מחיר כלב האומר לחברו הא לך טלה זה תחת כלב זה וכן שני שותפין שחלקו אחד נטל עשרה ואחד נטל תשעה וכלב שכנגד הכלב אסורין ושעם הכלב מותרין אתנן כלב ומחיר זונה הרי אלו מותרין שנאמר שנים (ראה דברים כג יט) שנים ולא ארבעה ולדותיהן מותרין שנאמר הם (ראה שם) ולא ולדותיהן.

פירוש הרמב"ם

איזהו מחיר כלב האומר לחבירו הא לך כו': מה שאמר שכנגד הכלב אסורים ע"מ שהוא מחיר הכלב בפני עצמו יתר מכל אחד ואחד מהעשרה טלאים שכנגדו לפי שהחלק שהוא תמורת אותו התוספת מצוי בכל אחד מהעשרה טלאים ולפיכך אסורים כלם אבל אם היה מחיר הכלב כנגד מחיר אחד מהעשרה או פחות ממנו מפריש אותו הכבש כנגד הכלב ויהיה מחיריו ויהיו מותרין התשעה שיש עמו: ומה שאמר שנים רוצה לומר ענין המשנה שהוא פי שנים וכאילו חלק הדבור כשחלק הנסתר ודרש אותו לפיכך אסר שניהם וסמך ענין שנים וענין הם:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

אחד נטל עשרה טלאים ואחד נטל תשעה טלאים וכלב - כנגד העשרה טלאים שנטל חברו. העשרה טלאים שכנגד התשעה וכלב, כולם אסורים משום מחיר כלב. והתשעה שעם הכלב מותרים. ובגמרא פריך, אמאי שכנגד הכלב כולם אסורים, ניפוק חד להדי כלבא והנך כולהו לישתרו ו. ומשני, הכא במאי עסקינן כגון דטפי דמי כלב מחד מינייהו, שאין באותן שכנגדו טלה שוה דמי הכלב, דהשתא שייכי דמי הכלב בכולהו. כגון שאותן שכנגדן שוין כל אחד דינר דהוי עשרה דינרין, ואותן תשעה שעמו שוין כל אחד דינר חסר מעה ז דהיינו תשעה דינרים פחות תשע מעות, והכלב שוה דינר ותשע מעות, נמצא באותן עשרה שכנגד התשעה וכלב יש בהן תשעה, שבכל אחד מהן יש בו מעה מחיר כלב, והעשירי כולו מחיר כלב:

שנים ולא ארבעה - שניהם דכתב קרא פלגינא ליה כאילו כתב שנים הן. שנים, אשמועינן דוקא אתנן זונה ומחיר כלב ולא ארבעה אתנן כלב ומחיר זונה. והן, משמע הן ולא ולדותיהן:

פירוש תוספות יום טוב

איזהו מחיר כלב. האומר הא לך טלה זה תחת כלב זה. דת"ר מחיר כלב זהו חליפי כלב. וכה"א (תהלים מ"ד) תמכר עמך בלא הון ולא רבית במחיריהם. אלמא מחיר היינו דמים: שכנגד הכלב אסורים. כתב הר"ב ובגמ' פריך ליפוק חד להדי כלבא והנך כולהו לישתרו. פי' מטעם ברירה. ויש לתמוה דהא קי"ל דבדאורייתא אין ברירה [כמ"ש הר"ב בספ"ז [מ"ד] דדמאי] ועוד דכי היכי דהכא נוטלין האיסור וסומכין על ברירה לומר שזה הוא האיסור שנסתלק א"כ בכל איסור המעורב בהיתר נסמוך אברירה ונשקול כשיעור האיסור ואידך לשרו וכן זבחים שנתערבו *)דריש פרקין ירעו עד שיסתאבו ואמאי נהי דב"ח חשיבי ולא בטלי מ"מ לשקול חד מינייהו ואידך לישתרו. ואומר מורי הרמ"ר כלל גדול בדין זה דודאי כל דבר שהוברר האיסור מתחלה ואח"כ נתערב בהיתר. לא סמכינן אברירה כיון שתערובתו היה באיסור. אבל הני תערובתו בהיתר. כי האיסור לא היה מבורר קודם תערובתו. ולאחר התערובות נולד האיסור אז סמכינן אברירה. תוס'. ומ"ש הר"ב ואותן ט' שעמו שוין כל א' דינר [חסר] מעה וכן לשון רש"י. ולאו דוקא דהא רש"י גופיה מייתי לשון ירושלמי. דאסברה לה בארבעה זוזא ופלגא חומשא שהוא פחות ממעה שהוא ששית דינר. כדפי' הר"ב בפ"ד דב"מ משנה ג'. אלא ודאי לאו דוקא. וכן הרמב"ם בפירושו ובחבורו פ"ד מהל' איסורי מזבח סתם ולא פירש כמה:

אתנן כלב. הילך טלה זה ותלין כלבתך אצלי. רש"י:

ולדותיהן. דמחיר ואתנן. רש"י:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ו) (על הברטנורא) פירוש, מטעם ברירה. ויש לתמוה, דהא קיי"ל דבדאורייתא אין ברירה. ועוד, דא"כ בכל איסור המעורב בהיתר נסמוך אברירה ונשקול כשיעור האיסור ואידך לשרי כו'. ואומר מורי הרמ"ר, כלל גדול בדין זה, דודאי כל דבר שהוכר האיסור מתחלה ואח"כ נתערב בהיתר, לא סמכינן אברירה, כיון שתערובתו היה באיסור, אבל הני תערובתו בהיתר, כי האיסור לא היה מבורר קודם תערובתו, ולאחר התערובת נולד האיסור, אז סמכינן אברירה. תוס':

(ז) (על הברטנורא) ולאו דוקא. דהוא הדין בפחות:

(ח) (על המשנה) אתנן כלב. הילך טלה זה ותלין כלבתך אצלי. רש"י:

(ט) (על המשנה) ולדותיהן. דמחיר ואתנן. רש"י:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

איזהו מחיר כלב:    האומר לחברו הילך טלה זה וכו' כך צ"ל. ובגמרא פריך בלישנא אחרינא שבכתיבת יד אימא מאי מחיר כלב אתנניה דכלב ומשני א"כ ניכתוב קרא אתנן זונה וכלב והדר פריך ואימא אתנן זונה ומחיר כלב ויו דומחיר מוסיף על ענין ראשון ובין חליפין ובין אתננו אסור ומשני גם שניהם כתיב שניהם שנים ולא שלשה שהן אתנן זונה ואתנן כלב ומחיר כלב דהיינו חלופי כלב. ועיין בתוספת דבפרק מרובה (בבא קמא דף ע') וגם דבפרק הפועלים דף צ"א:

וכן שני שותפים וכו':    פרק מעשר בהמה (בכורות דף נ"ז.) ואיתא בפירוש הר"ן ז"ל דבנדרים ר"פ השותפים. בפירוש רעז"ל והנך כולהו לישתרו כתבו התוספות ז"ל פירוש מטעם ברירה והשתא ניחא לפירוש ר"י דפסק הלכתא בכוליה תלמודא דיש ברירה אבל לר"ת דפסק הלכתא דאין ברירה היכי פריך כ"כ בפשיטות ואידך לישתרו ויש לומר משום דאיכא תנאי דאית להו ברירה פריך ליה ממתניתין דלא כותיהו מיתוקמא. ויש לתמוה דהכא משמע שאם איסור מעורב בהיתר נוטל האיסור וסומכין על ברירה לומר שזה הוא האיסור שנסתלק וכן בההיא דהלוקח יין מבין הכותים אומר שני לוגין שאני עתיד להפריש הרי הן מעשר וסומך על ברירה ולומר שזהו החולין שהוא שותה וכן ההיא דשלשה שלקחו קניהן בשותפות ומתה אחת מהן דפריך תלמודא בפשיטות במסכת יומא ונישקול ד' זוזי ונישדינהו ואידך לישתרי משום ברירה וא"כ בכל איסור המעורב בהיתר נסמוך אברירה ונשקול כשיעור האיסור ואידך לישתרו וכן זבחים שנתערבו בשור הנסקל דאמר ימותו ואמאי נהי דב"ח חשיבי ולא בטלו מ"מ נשקול חד מינייהו ואידך לישתרו ואומר מורי הרמ"ר ז"ל כלל גדול בדין זה דודאי כל דבר שהוברר האיסור מתחלה ואת"כ נתערב בהיתר לא סמכינן אברירה כיון שתערובתו היה באיסור אבל הני תערובתם בהיתר כי האיסור לא היה מבורר קודם תערובתו ולאחר התערובות נולד האיסור אז סמכינן אברירה ע"כ. ומפרש [רש"י ז"ל] בגמ' בלישנא אחרינא לשון ירוש' כגון דשוי כל חד וחד מאותן שכנגדו ארבעה זוזי ופלגא חומש דזוזא דהוו להו בין כולהו מ"א ואותן שעמו לא שוו כל חד אלא ד' זוזי דהוו ל"ו זוזי וכלבא שוי חמשא והוו מ"א נמצא בתשעה מעשרה שכנגדו בכל אחד חצי חומש מדמי הכלב והעשירי כולו כנגדו ע"כ:

שעם הכלב:    מותרין:

אתנן כלב ומחיר זונה הרי אלו מותרין:    שנאמר שניהם שנים ולא ארבעה וכו' כך צ"ל. ואיתה בפרק הבא על יבמתו (יבמות דף נ"ט) ובסוטה פרק ארוסה (סוטה דף כ"ו.) ופירוש אתנן כלב הילך טלה זה ותלין כלבתך אצלי או הילך טלה זה והבעלי לכלבי:

מחיר זונה:    שהחליף טלה בזונה וקנאה לשפחה באותו טלה:

ולדותיהן:    דמחיר ואתנן. וביד פ"ג דהלכות איסורי מזבח סימן י"ב ובפ"ד סימן ט"ז י"ז י"ח. ועיין בספר הלבוש דאבן העזר סימן ו' סעיף ט' וכתוב בספר לקח טוב פי כי תצא דף קמ"ה הן ולא ולדותיהן הן ולא שנוייהן שאם נתן לה כספים ולקח בהן קרבן כשר וכן אם נתן לה חטים ועשאן סלת זתים ועשאן שמן כשרים שכבר נשתנו וכן נשתנה המחיר כגון שהחליף כלב בחטים ועשאן סלת ה"ז מותר ומלת גם אייתר ואמרו בגמרא גם לב"ה קשיא דב"ש דרשי גם לרבות שנוייהן שהם אסורין וב"ה ממעטי ליה הם ולא שנוייהן כדאמרן ואפשר לומר דב"ה יפרשו מלת גם כמו שפירש הרמב"ן ז"ל כי המחיר אינו נראה תועבה כמו האתנן כי בו נעשתה תועבת הזמה אמר שגם שניהם יתעב ה' וכמוהו מצדיק רשע וגו' תועבת ה' גם שניהם או טעמו שהזהיר כבר על פסולי הקרבן במומין ואמר לא תזבח לה' אלהיך וכו' כי תועבת ה' אלהיך הוא והוסיף כאן לומר כי גם האתנן והמחיר שגופם תמים גם הם תועבת ה' כמותם עכ"ל ז"ל:


פירושים נוספים