משנה שביעית ח ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת שביעית · פרק ח · משנה ח | >>

אין לוקחים עבדים וקרקעות ובהמה טמאה מדמי שביעית.

ואם לקח, יאכל כנגדן.

אין מביאיןטו קיני זבים וקיני זבות וקיני יולדות מדמי שביעית.

ואם הביא, יאכל כנגדן.

אין סכין כליםטז בשמן של שביעית.

ואם סך, יאכל כנגדו.

משנה מנוקדת

אֵין לוֹקְחִים עֲבָדִים וְִקַרְקָעוֹת וּבְהֵמָה טְמֵאָה מִדְּמֵי שְׁבִיעִית;

וְאִם לָקַח, יֹאכַל כְּנֶגְדָּן.
אֵין מְבִיאִין קִנֵּי זָבִים וְקִנֵּי זָבוֹת וְקִנֵּי יוֹלְדוֹת מִדְּמֵי שְׁבִיעִית;
וְאִם הֵבִיא, יֹאכַל כְּנֶגְדָּן.
אֵין סָכִין כֵּלִים בְּשֶׁמֶן שֶׁל שְׁבִיעִית;
וְאִם סָךְ, יֹאכַל כְּנֶגְדּוֹ.

נוסח הרמב"ם

אין לוקחין,

עבדים, וקרקעות, ובהמה טמאה - מדמי שביעית.
ואם לקח - יאכל כנגדן.
אין מביאין,
קיני זבים, קיני זבות, קיני יולדות - מדמי שביעית.
ואם הביא - יאכל כנגדן.
אין סכין כלים - בשמן של שביעית.
ואם סך - יאכל כנגדו.

פירוש הרמב"ם

כבר נתבאר שהשביעית נתנה לאכילה ולשתיה ולסיכה, רוצה לומר לסיכת אדם, לא סיכת עורות וכלים.

וקיני זבים וזבות ויולדות - הם שתי תורים או שני בני יונה, שחייבים בהם אלו מחוסרי כפרה.

ושאמר יאכל כנגדו - שיוציא מממונו מה שהוא שווה הדבר ההוא, ויקנה בו פירות, מלבד פירות שביעית, ויאכלם בקדושת שביעית:

פירוש רבינו שמשון

ובהמה טמאה מדמי שביעית. דאסירא באכילה ושביעית לא נתנה אלא לאכילה:

יאכל כנגדן. כשיעור אותן דמים יקנה צורך אכילה ויאכל בתורת שביעית וכן כולן:

ירושלמי (פ"ח ה"ח) א"ר יוסי זאת אומרת אסור ליקח אשה מדמי שביעית דלא דכן [פי' דאל"כ] מה בין קונה אשה לקונה שפחה תני שמן שביעית אין חוסמין בו תנור וכירים ולא סכין בו מנעל וסנדל ולא יסוך בו רגליו והוא בתוך מנעל או בתוך סנדל אבל סך הוא רגליו ונותנה בתוך מנעלו וסנדלו וסך שמן ומתעגל (ונותנה) ע"ג קטבליא ואינו חושש ולא יתן ע"ג טבלה של שיש להתעגל בה רשב"ג מתיר. חוסמין ל' חיזוק כדאמרי' בפ' המביא (ביצה דף לד.) גבי ליבון רעפים מפני שצריך לחסמן ושמא לאחר שנשרף בכבשן מושחין אותו בשמן כדי לעשות בו היסק שני ויאחוז האור בכולו מחמת השמן ומתחמם בכך כדפרשינן במס' כלים פט"ז (מ"ד) קטבלי' של עור:

ירושלמי (פ"ח ה"ז) מי שיש לו סלע מדמי שביעית והוא רוצה ליקח לו חלוק הולך אצל חנוני הרגיל אצלו ואומר לו תן לי בזו פירות והוא נותן לו והוא אומר לו פירות אלו נתונין לך במתנה וחנוני אומר הרי סלעי נתונה לך במתנה וחוזר ולוקח לו חלוק והכי נמי בסוף לולב הגזול (דף מא.) ומדקדק מכאן דפרי שני דרך מקח אין דרך חילול לא:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

יאכל כנגדן - כנגד אותם דמים יקנה משלו דברים שהם לצורך אכילה יד ויאכל בקדושת שביעית:

קני זבים וקני זבות - שתי תורים או שני בני יונה שחייבין להביא הזבים והיולדות:

פירוש תוספות יום טוב

יאכל כנגדן. כתב הר"ב כנגד אותן דמים יקנה משלו דברי' שהם לצורך אכילה וסיים הרמב"ם מלבד פירות שביעית [ועיין מ"ש במשנה דלקמן]:

[אין מביאין כו'. דכל דבר שבחובה אינה באה אלא מן החולין בספ"ק דמעשר שני]:

אין סכין כלים וכו'. דהא דתנן לעיל דשביעית נתנה לסיכה. ר"ל לסיכת אדם לא לסיכת עורות וכלים. הרמב"ם. [ועיין במשנה דלקמן]:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(יד) (על הברטנורא) מסיים הר"מ. מלבד פירות שביעית:

(טו) (על המשנה) אין מביאין. דכל דבר שבחובה אינו בא אלא מן החולין:

(טז) (על המשנה) אין סכין כלים. דהא דתנן לעיל דשביעית נתנה לסיכה ר"ל לסיכת אדם לא לסיכת עורות וכלים. הר"מ:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

עבדים וקרקעות ובהמה טמאה:    דאינם בני אכילה ולאכלה אמר רחמנא וכתוב בה"ר שמשון המוגה ירושלמי א"ר ייסא זאת אומרת שאסור לאדם ליקח אשה מפירות שביעית דאשה ליקוחין כתיב בה דאם לא כן מה בין הקונה אשה לקונה שפחה. ויש לחלק דגבי אשה איכא מצות פרי' ורבי' וראוי להקל ע"כ. ולשון הרמב"ם ז"ל יוציא מממונו מה שהוא שוה הדבר ההוא ויקנה בו פירות מלבד פירות שביעית ויאכלם בקדושת שביעית ע"כ:

יאכל כנגדן:    כדי שלא יהא חוטא נשכר:

אין מביאין קיני זבין וכו':    דהאחד עולה למזבח ולאכל' אמר רחמנא:

אין סכין כלי' בשמן של שביעי':    דמיתקנים הכלים בכך ונבלע השמן בהם וכי מטי זמן הביעור קיימין:

תפארת ישראל

יכין

ואם לקח יאכל כנגדן:    כפי דמים שנתן יאכל משאר פירות בקדושת שביעית. דדמי שביעית נתנו רק לאכילה:

אין מביאין קיני זבים:    קן הוא ב' תורים או ב' בני יונה. א' חטאת וא' עולה. ותמוה מ"ש דנקט הנך קרבנות ולא עולה חטאת ושלמים ואשם דשכיחי טפי. ואת"ל דקינים לרבותא נקט. אע"ג דאיכא בהו חטאת העוף שכולה נאכל לכהנים. אפ"ה כיון דמשולחן גבוה קזכו. לא אכל מדמי שביעית. או משום שכל דבר שבחובה אין בא רק מן החולין. ושביעית שיש בה קדושה. אינו חולין. עכ"פ ק' דהרי בל"ז אית בקנין נמי עולה שאינו נאכל. ולפיכך לא עדיף קנים משאר קדשים שאין אימוריהן נאכלים. טפי הו"ל למנקט דאין מביאין מדמי שביעית חטאת עוף. ונ"ל דרבותא קמ"ל בקנין. אף דאתו לתקן הגוף לאכילת קדשים וסד"א מדאתו לצורך אכילה. שרי להביאן קמ"ל:

אין סכין כלים בשמן של שביעית:    דדוקא סיכת אדם מותר:

בועז

פירושים נוספים