משנה שביעית ה ניקוד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
«הפרק הקודםלדף הראשי • פרק ה שביעיתהפרק הבא»


פרק ה

משניות: א ב ג ד ה ו ז ח ט

עריכה

(א) בְּנוֹת שׁוּחַ, שְׁבִיעִית שֶׁלָּהֶן שְׁנִיָּה, שֶׁהֵן עוֹשׂוֹת לְשָׁלֹשׁ שָׁנִים.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הַפַּרְסָאוֹת, שְׁבִיעִית שֶׁלָּהֶן מוֹצָאֵי שְׁבִיעִית, שֶׁהֵן עוֹשׂוֹת לִשְׁתֵּי שָׁנִים.
אָמְרוּ לוֹ: לֹא אָמְרוּ אֶלָּא בְּנוֹת שׁוּחַ:
(ב) הַטּוֹמֵן אֶת הַלּוּף בַּשְּׁבִיעִית,
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר:
לֹא יִפְחוֹת מִסָּאתַיִם, עַד גֹּבַהּ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים, וְטֶפַח עָפָר עַל גַּבָּיו.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
לֹא יִפְחוֹת מֵאַרְבָּעָה קַבִּים, עַד גֹּבַהּ טֶפַח, וְטֶפַח עָפָר עַל גַּבָּיו.
וְטוֹמְנוֹ בִּמְקוֹם דְּרִיסַת אָדָם:
(ג) לוּף שֶׁעָבְרָה עָלָיו שְׁבִיעִית,
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
אִם לִקְּטוּ הָעֲנִיִּים אֶת עָלָיו, לִקְּטוּ;
וְאִם לָאו, יַעֲשֶׂה חֶשְׁבּוֹן עִם הָעֲנִיִּים.
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר:
אִם לִקְּטוּ הָעֲנִיִּים אֶת עָלָיו, לִקְּטוּ;
וְאִם לָאו, אֵין לָעֲנִיִּים עָלָיו חֶשְׁבּוֹן:
(ד) לוּף שֶׁל עֶרֶב שְׁבִיעִית שֶׁנִכְנַס לַשְּׁבִיעִית,
וְכֵן בְּצָלִים הַקַּיְצוֹנִים,
וְכֵן פּוּאָה שֶׁל עִדִּית,
בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: עוֹקְרִין אוֹתָן בְּמַאֲרוּפוֹת שֶׁל עֵץ;
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: בְּקַרְדֻּמּוֹת שֶׁל מַתֶּכֶת.
וּמוֹדִים בְּפוּאָה שֶׁל צְלָעוֹת, שֶׁעוֹקְרִין אוֹתָה בְּקַרְדֻּמּוֹת שֶׁל מַתֶּכֶת:
(ה) מֵאֵימָתַי מֻתָּר אָדָם לִקַּח לוּף בְּמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית?
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מִיָּד;
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: מִשֶּׁיִּרְבֶּה הֶחָדָשׁ.
(ו) אֵלּוּ כֵּלִים שֶׁאֵין הָאֻמָּן רַשַּׁאי לְמָכְרָם בַּשְּׁבִיעִית:
מַחֲרֵשָׁה וְכָל כֵּלֶיהָ,
הָעֹל,
וְהַמִּזְרֶה,
וְהַדֶּקֶר.
אֲבָל מוֹכֵר הוּא מַגַּל יָד וּמַגַּל קָצִיר,
וַעֲגָלָה וְכָל כֵּלֶיהָ.
זֶה הַכְּלָל:
כָּל שֶׁמְּלַאכְתּוֹ מְיֻחֶדֶת לַעֲבֵרָה, אָסוּר;
לְאִסּוּר וּלְהֶתֵּר, מֻתָּר.
(ז) הַיּוֹצֵר, מוֹכֵר חָמֵשׁ כַּדֵּי שֶׁמֶן וַחֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה כַּדֵּי יַיִן,
שֶׁכֵּן דַּרְכּוֹ לְהָבִיא מִן הַהֶפְקֵר.
וְאִם הֵבִיא יוֹתֵר מִכָּאן, מֻתָּר.
וּמוֹכֵר לַנָּכְרִי בָּאָרֶץ, וּלְיִּשְׂרָאֵל בְּחוּצָה לָאָרֶץ.
(ח) בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים:
לֹא יִמְכֹּר לוֹ פָּרָה חוֹרֶשֶׁת בַּשְּׁבִיעִית.
וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין, מִפְּנֵי שֶׁהוּא יָכוֹל לְשָׁחֳטָהּ.
מוֹכֵר לוֹ פֵּרוֹת בִּשְׁעַת הַזֶּרַע,
וּמַשְׁאִיל לוֹ סְאָתוֹ,
אַף עַל פִּי שֶׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ לוֹ גֹּרֶן.
וּפוֹרֵט לוֹ מָעוֹת,
אַף עַל פִּי שֶׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁיֶּשׁ לוֹ פּוֹעֲלִים.
וְכֻלָּן, בְּפֵרוּשׁ, אֲסוּרִין.
(ט) מַשְׁאֶלֶת אִשָּׁה לַחֲבֶרְתָּהּ הַחֲשׁוּדָה עַל הַשְּׁבִיעִית, נָפָה וּכְבָרָה, וְרֵחַיִם וְתַנּוּר;
אֲבָל לֹא תָּבֹר וְלֹא תִּטְחַן עִמָּהּ.
אֵשֶׁת חָבֵר מַשְׁאֶלֶת לְאֵשֶׁת עַם הָאָרֶץ, נָפָה וּכְבָרָה,
וּבוֹרֶרֶת וְטוֹחֶנֶת וּמְרַקֶּדֶת עִמָּהּ.
אֲבָל מִשֶּׁתַּטִּיל הַמַּיִם, לֹא תִּגַּע אֶצְלָהּ,
שֶׁאֵין מַחֲזִיקִין יְדֵי עוֹבְרֵי עֲבֵרָה.
וְכֻלָּן לֹא אָמְרוּ, אֶלָּא מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם.
וּמַחֲזִיקִין יְדֵי נָכְרִי בַּשְּׁבִיעִית, אֲבָל לֹא יְדֵי יִשְׂרָאֵל.
וְשׁוֹאֲלִין בִּשְׁלוֹמָן,
מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם.
«הפרק הקודםלדף הראשי • פרק ה שביעיתהפרק הבא»