משנה פרה יב א
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת פרה · פרק יב · משנה א | >>
האזוב הקצר, מספקו בחוט ובכוש, וטובל ומעלה, ואוחז באזוב ומזה.
רבי יהודה ורבי שמעון אומרים, כשם שהזייה באזוב, כך טבילה באזוב.
משנה מנוקדת
הָאֵזוֹב הַקָּצָר, מְסַפְּקוֹ בְחוּט וּבְכוּשׁ, וְטוֹבֵל וּמַעֲלֶה, וְאוֹחֵז בָּאֵזוֹב וּמַזֶּה. רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים, כְּשֵׁם שֶׁהַזָּיָה בָאֵזוֹב, כָּךְ טְבִילָה בָאֵזוֹב.
נוסח הרמב"ם
האיזוב הקצר - מספקו בחוט ובכוש,
- טובל - ומעלה,
- אוחז באיזוב - ומזה.
- רבי יהודה, ורבי שמעון אומרין:
- כשם שהזיה באיזוב - כך טבילה באיזוב.
פירוש הרמב"ם
מספקו - יקשרהו בחוט בקצה הכוש עד שישיג מי החטאת אשר בכלי, ואחר יוציאהו.
ואין הלכה כרבי יהודה ורבי שמעון:
פירוש רבינו שמשון
מספקו: מאריכו כדי סיפוקו:
בכוש: פלך שהנשים טוות בו:
וטובל ומעלה: אף על גב דכתיב (במדבר יט, יח) ולקח אזוב וטבל במים לקיחה על ידי דבר אחר שמה לקיחה כדאיתא בפרק לולב הגזול (דף לג א):
ואוחז באזוב ומזה: הזאה בעינן באזוב:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
האזוב הקצר מספקו - מאריכו כדי סיפוקו:
ובכוש - הוא הפלך שהנשים טוות בו:
וטובל ומעלה - ואע"ג דכתיב ולקח אזוב וטבל במים, והוא לוקח הפלך שהאזוב נתון בראשו, שפיר קרינן ביה ולקח אזוב, דלקיחה ע"י דבר אחר שמה לקיחה:
ואוחז באזוב ומזה - דבהזאה בעינן שיהא אוחז האזוב בידו א:
ר' יהודה ור' שמעון אומרים כו' - ואין הלכה כר' יהודה ור' שמעון:
פירוש תוספות יום טוב
מספקו בחוט ובכוש. פי' הר"ב מאריכו כו' וז"ל הרמב"ם יקשרה ובחוט בקצה הכוש עד שישיג למי חטאת אשר בכלי:
ואוחז באזוב ומזה. כתב הרב דבהזאה בעינן שיהא אוחז האזוב בידו. מפני שאם אוחז בספוקו הוא מנענע כאן וכאן. ואינו מכוין ומזהו על הכלי. רש"י פ"ג דסוכה דף ל"ז:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(א) (על הברטנורא) דאם לא כן, מנענע כאן וכאן ואינו מכוין להזות על הכלי. רש"י:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
האזוב הקצר וכו': ופי' אזוב קצר שאינו מגיע לשולי הכלי אשר בו מי החטאת. וז"ל רש"י ז"ל שם פ' לולב הגזול אזוב קצר שהיו מביאים מי חטאת מעיר לעיר בשפופרת של קנים ארוכות ומצניעים אותן בהן לטהרת טמאים ומטבל האזוב ומזה ואם היה קצר כשמכניסה בפי השפופרת ואינו מגיע למים שבראש השני מספקו ומאריכו כדי ספוקו:
ואוחז באזוב ומזה: מפני שאם אחזו בספוקו הוא מנענע לכאן ולכאן ואינו מכוין להזות על הכלי ע"כ:
תפארת ישראל
יכין
מספקו בחוט: קושר חוט בקצהו כדי להאריכו כדי סיפוקו שיגיע ראש האזוב להמי חטאת שבשולי השפופרת:
ובכוש: ר"ל או תוחב בקצהו התחתון כוש. והוא פלך שהנשים כורכות עליו המטוה. ועושה כן ג"כ כדי להאריך האזוב:
וטובל: בהמי חטאת שבשפופרת. דאע"ג דאינו אוחז בהאזוב ממש בשעה שמטבילו. לקיחה ע"י דבר אחר שמה לקיחה [כסוכה ל"ו א']:
ומעלה ואוחז באזוב: דבההזאה צריך שיאחז בהאזוב עצמו. דאל"כ ינענע האזוב אנה ואנה. ולא יבוא ההזאה מכחו כראוי:
כך טבילה באזוב: אי"ל דמכח סברא אומר כן. דכמו דבהזאה לא מהני אם לא יאחז בהאזוב עצמו. כך ראוי להיות בטבילת האזוב. דמ"ש טבילה מהזייה. ליתא. דהרי בהזייה טעמא אחרינא איכא. וכדאמרן [לעיל סי' ד']. אלא ה"ק דראוי להשוותן מדהוקשו הזייה לטבילה דכתיב וטבל והזה. לגלויי דאע"ג דבכל דוכתא לקיחה ע"י דבר אחר שמה לקיחה. אפ"ה הכא כמו דבהזאה לא מהני וכדאמרן ה"נ בטבילה:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת