משנה פרה יב רמבם
נוסח הרמב"ם[עריכה]
(א) האיזוב הקצר - מספקו בחוט ובכוש,
- טובל - ומעלה,
- אוחז באיזוב - ומזה.
- רבי יהודה, ורבי שמעון אומרין:
- כשם שהזיה באיזוב - כך טבילה באיזוב.
(ב) הזה -
- ספק מן החוט, ספק מן הכוש,
- ספק מן הגבעול - הזיתו פסולה.
- הזה על שני כלים,
- ספק על שניהם הזה,
- ספק מחברו מיצה עליו - הזיתו פסולה.
- מחט שהיא נתונה על החרס, והזה עליו -
- ספק על המחט הזה,
- ספק מן החרס מיצה עליה - הזיתו פסולה.
- צלוחית שפיה צר - טובל ומעלה כדרכו.
- רבי יהודה אומר: הזיה ראשונה.
- מי חטאת שנתמעטו -
- טובל אפילו ראשי גבעולין - ומזה,
- ובלבד שלא יספג.
- טובל אפילו ראשי גבעולין - ומזה,
[ג] *הערה 1: נתכוון להזות לפניו, והזה לאחריו,
- לאחריו, והזה לפניו - הזיתו פסולה.
- לפניו, והזה על הצדדין שלפניו - הזיתו כשרה.
- מזין על האדם - לדעתו, ושלא לדעתו.
- מזין על האדם, ועל הכלים - אפילו הן מאה.
(ג) [ד] נתכוון להזות על דבר שהוא מקבל טומאה, והזה על דבר שאינו מקבל טומאה -
- אם יש באיזוב - לא ישנה.
- על דבר שאינו מקבל טומאה, והזה על דבר שהוא מקבל טומאה -
- אם יש באיזוב - ישנה.
- על האדם, והזה על הבהמה -
- אם יש באיזוב - לא ישנה.
- על הבהמה, והזה על האדם -
- אם יש באיזוב - ישנה.
- המים המנטפין - כשרין,
- לפיכך - הן מטמאין לשם מי חטאת.
(ד) [ה] המזה מחלון של רבים -
- ונכנס למקדש, ונמצאו המים פסולין - פטור.
- מחלון של יחיד -
- ונכנס למקדש, ונמצאו המים פסולין - חייב.
- אבל כוהן גדול -
- בין מחלון של יחיד, בין מחלון של רבים - פטור,
- שאין כוהן גדול חייב על ביאת המקדש.
- בין מחלון של יחיד, בין מחלון של רבים - פטור,
- ומחליקין היו לפני חלון של רבים,
- ודורסין - ולא נמנעין,
- מפני שאמרו: מי חטאת שעשו מצותן - אינן מטמאין.
- ודורסין - ולא נמנעין,
(ה) [ו] אוחז הוא הטהור בקורדום הטמא, ובכנפו - ומזה עליו,
- אף על פי שיש עליו מים כדי הזיה - טהור.
- כמה יהא במים, ויהא בהן כדי הזיה?
- כדי שיטביל ראשי גבעולין - ויזה.
- רבי יהודה אומר: רואין אותן - כאילו הן על איזוב של נחושת.
(ו) [ז] המזה באיזוב טמא -
- אם יש בו כביצה -
- המים - פסולין,
- והזיתו - פסולה.
- אין בו כביצה -
- המים - כשרין,
- והזיתו - פסולה.
- מטמא את חברו, וחברו את חברו - אפילו הן מאה.
- אם יש בו כביצה -
(ז) [ח] הטהור לחטאת שנטמאו ידיו - נטמא גופו.
- מטמא את חברו, וחברו את חברו - אפילו הן מאה.
(ח) לגין של חטאת שנטמאו אחוריו - נטמא תוכו.
- מטמא את חברו, וחברו את חברו - אפילו הן מאה.
[ט] הזוג והענבול - חיבור.
- כוש של רובן -
- לא יזה - לא על הכוש, ולא על הפיקה.
- ואם הזה - מוזה.
- של פשתן - חיבור.
- לא יזה - לא על הכוש, ולא על הפיקה.
- עור של עריסה, שהוא מחובר לפיקות - חיבור.
- המלבן - אינו חיבור,
- לא לטומאה, ולא לטהרה.
- כל ידות הכלים הקדוחות - חיבור.
- רבי יוחנן בן נורי אומר: אף החדוקות.
(ט) [י] הסלים שבקנתל, והמטה של טרבל,
- וקרן של כליכה, וקרנים של יוצאי דרכים,
- ושלשלת המפתחות, ושלל הכובסים,
- והבגד שהוא תפור בכלאים - חיבור לטומאה, ואינו חיבור להזיה.
(י) [יא] כסוי המיחם שהוא מחובר בשלשלת -
- בית שמאי אומרין: חיבור לטומאה, ואינו חיבור להזיה.
- בית הלל אומרין:
- הזה על המיחם - הזה על הכסוי,
- הזה על הכסוי - לא הזה על המיחם.
- הכל - כשרין להזות,
- חוץ מטומטום, ואנדרוגינוס, והאשה, והתינוק שאין בו דעת.
- והאשה מסעדתו - ומזה,
- ואוחזת לו במים - והוא טובל, ומזה.
- אם אחזה בידו, אפילו בשעת הזיה - פסול.
(יא) [יב] טבל את האיזוב ביום, והזה ביום - כשר.
- ביום, והזה בלילה,
- בלילה, והזה ביום - פסול.
- אבל הוא עצמו - טובל בלילה, ומזה ביום,
- שאין מזין - עד שתנץ החמה.
- וכולן, שעשו משעלה עמוד השחר - כשר.
הערות[עריכה]
- הערה 1: [] סימון חלוקת משניות בנוסח המשנה להרמב"ם
הדף הראשי של משנה פרה יב
משנה פרה, פרק י"ב:
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב