משנה פרה ח ו
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת פרה · פרק ח · משנה ו | >>
אין כלי חרש מטמא חבירו, אלא משקה.
נטמא משקה, טמאהו.
הרי זה אומר, מטמאיך לא טמאוני ואתה טמאתני.
משנה מנוקדת
אֵין כְּלִי חֶרֶשׂ מְטַמֵּא חֲבֵרוֹ, אֶלָּא מַשְׁקֶה. נִטְמָא מַשְׁקֶה, טִמְּאַתּוּ. הֲרֵי זֶה אוֹמֵר, מְטַמְּאֶיךָ לֹא טִמְּאוּנִי וְאַתָּה טִמֵּאתָנִי.
נוסח הרמב"ם
אין כלי חרס מטמא חברו - אלא משקה.
- נטמא משקה - טימאהו.
- הרי זה אומר: "מטמאיך לא טימאוני, ואתה טימאתני".
פירוש הרמב"ם
כבר ביארנו גם כן בפתיחת זה הסדר, שכלי חרש לא יהיה אב הטומאה לעולם, ושלא יטמא כלי חרש אלא באב הטומאה או במשקים טמאים. ובהיות זה גם כן יחוייב שלא יטמא כלי חרש לכלי חרש בשום פנים אם נגע בו. ומהעיקר המוקדם שכלי חרש יטמא משקים, ואלה המשקים יטמאו כלי חרש להיותן משקים טמאים.
וכבר ביארנו אלה העיקרים כולן תכלית הביאור בפתיחת זה הסדר:
פירוש רבינו שמשון
אין כלי חרס מטמא את חבירו: דאין נעשה אב הטומאה כדאמרי' בסוף עירובין (דף קד ב) ואין מטמא חבירו אבל מטמא משקין והמשקין מטמאים חבירו גזירה משום משקה זב וזבה:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
אין כלי חרס מטמא חבירו - שאין כלי חרס נעשה אב הטומאה לעולם, ואין כלי חרס מקבל טומאה אלא מאב הטומאה, אלמא שאין כלי חרס מטמא חבירו:
אלא משקין - אבל מטמא הוא משקין והמשקים חוזרים ומטמאים חבירו, גזירה משום משקה זב וזבה כדאמרן:
פירוש תוספות יום טוב
[אין כלי חרס מטמא חבירו. עיין בספ"ד דאהלות]:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
.אין פירוש למשנה זו
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
אין כלי חרש מטמא חברו: אבל כלי מתכות מטמא חברו אם נגע במת אבל כלי חרש אין נעשה אב הטומאה אף אם נגע במת:
מטמא את המשקים: להיות תחלה כתב הרמב"ם ז"ל בהקדמתו לסדר זה אמרו תחלה ולא אמר ראשון בעבור שתחלה ר"ל דינו דין הראשון ואינו ראשון באמת ע"כ.
ה"ז אומר: פי' הרי האוכל של חולין שנגע במשקה אומר למשקה מטמאיך וכו':
תפארת ישראל
יכין
אין כלי חרש מטמא חבירו: מלת חבירו לא קאי רק אמלת כלי. דבאמת גם כלי שטף א"א שיהי' נטמא מכ"ח. משום דבכל כ"ח א"א שיהי' אב הטומאה דהרי מדרס אינו נעשה וגם אפי' נגע במת אינו נעשה רק ראשון [כעירובין קד"ב]. ורק בשעת חיבורו במת הוא אהט"ו [ועמ"ש בס"ד בפ"א דאהלות]. ואם כן איך אפשר שכ"ח יטמא לשום כלי. והרי כלי אינו מקבל טומאה רק מאב הטומאה [כב"ק דב"ב]. וכבר נשנית משנתנו זו בלשון אחר [כלים פ"ח מ"ד]:
אלא משקה: ר"ל אבל כלי חרס טמא מטמא משקה. וה"ה דמטמא נמי אוכל. רק נקט משקה משום סיפא. וקמ"ל הך מתני'. אף דהיא היא כמשנה ה'. דכיון דכ"ח אפילו כשנגע במת אינו נעשה אב. רק ולד א"כ וכי גרע משקין שנגעו בהכלי ממשקין שנגעו בשאר ולד. שחוזרים ומטמאים כלי [כמ"ה]. ונ"ל דאפ"ה כיון דמיעט רחמנא לכ"ח שלא יהיה אב. סד"א דהקילו גם רבנן בטומאתו שלא יעשה למשקין תחלה. או שעכ"פ המשקין שנטמא מכ"ח לא יחזור ויטמא כלי, קמ"ל:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת