משנה פרה ח רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) שנים שהיו שומרין את השוקת -

נטמא אחד מהן - כשרין,

מפני שהן ברשותו של שני.

טהר, ונטמא שני - כשרין,

מפני שהן ברשותו של ראשון.

נטמאו שניהן כאחת - פסולין.

עשה אחד מהן מלאכה - כשרין,

מפני שהן ברשותו של שני.

עמד, ועשה השני מלאכה - כשרין,

מפני שהן ברשותו של ראשון.

עשו שניהן כאחת - פסולין.

(ב) המקדש מי חטאת -

לא ינעול את הסנדל,

שאם נפלו משקין על הסנדל - נטמא, וטימאהו,

הרי זה אומר: "מטמאיך לא טימאוני, ואתה טימאתני".

נפלו משקין על בשרו - טהור.

נפלו על כסותו - נטמאת, וטימאתו,

הרי זה אומר: "מטמאיך לא טימאוני, ואתה טימאתני".

(ג) השורף פרה, ופרים,

והמשלח את השעיר - מטמא בגדים.

פרה, ופרים,

ושעיר המשתלח עצמן - אינן מטמאין בגדים.

הרי זה אומר: "מטמאיך לא טימאוני, ואתה טימאתני".

(ד) האוכל מנבילת העוף הטהור,

והיא בבית הבליעה - מטמא בגדים.

נבילה עצמה - אינה מטמאה בגדים.

הרי זה אומר: "מטמאיך לא טימאוני, ואתה טימאתני".

(ה) כל ולד הטומאות, אינו מטמא כלים - אלא משקה.

נטמא משקה - טימאן.

הרי זה אומר: "מטמאיך לא טימאוני, ואתה טימאתני".

(ו) אין כלי חרס מטמא חברו - אלא משקה.

נטמא משקה - טימאהו.

הרי זה אומר: "מטמאיך לא טימאוני, ואתה טימאתני".

(ז) כל הפוסל את התרומה - מטמא משקין להיות תחילה,

לטמא אחד, ולפסול אחד - חוץ מטבול יום.

הרי זה אומר: "מטמאיך לא טימאוני, ואתה טימאתני".

(ח) כל הימים - כמקוה,

שנאמר: "ולמקוה המים קרא ימים" (בראשית א, י),

דברי רבי מאיר.

רבי יהודה אומר: הים הגדול - כמקוה,

לא נאמר ימים - אלא שיש בו מיני ימים הרבה.

רבי יוסי אומר: כל הימים -

מטהרין - בזוחלין,

ופסולין - לזבים, ולמצורעים, ולקדש מהן מי חטאת.

(ט) המים המוכין - פסולין.

אלו הן המוכין - המלוחין, והפושרין.

המים המכזבין - פסולין.

ואלו הם המכזבין - המכזבין אחד בשבוע.

המכזבין בפולמסיות, ובשני ביצרון - כשרין.

רבי יהודה - פוסל.

(י) מי קרמיון, ומי פיגה - פסולין,

מפני שהן מי ביצים.

מי הירדן, ומי הירמוך - פסולין,

מפני שהן מי תערובות.

אלו הן מי תערובות -

אחד כשר, ואחד פסול - ונתערבו.

שניהן כשרין, ונתערבו - כשרין.

רבי יהודה - פוסל.

(יא) באר אחאב, ומערת פנייס - כשרה.

המים שנשתנו שינויין מחמת עצמן - כשרין.

אמת המים הבאה מרחוק - כשרה,

ובלבד שישמרנה שלא יפסיקנה אדם.

רבי יהודה אומר: הרי היא בחזקת מותרת.

באר שנפל לתוכה חרסית, או אדמה -

ימתין לה עד שתיצל - דברי רבי ישמעאל.

רבי עקיבה אומר: אינו צריך להמתין.

הדף הראשי של משנה פרה ח

משנה פרה, פרק ח':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב