משנה פסחים ד דפוסים
משנה פסחים, פרק ד':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
מקום שנהגו לעשות מלאכה בערבי פסחים עד חצות, עושין.
מקום שנהגו שלא לעשות, אין עושין.
ההולך ממקום שעושין למקום שאין עושין, או ממקום שאין עושין למקום שעושין, נותנין עליו חומרי מקום שיצא משם וחומרי מקום שהלך לשם.
ואל ישנה אדם, מפני המחלוקת.
כיוצא בו, המוליך פירות שביעית ממקום שכלו למקום שלא כלו, או ממקום שלא כלו למקום שכלו, חייב לבער.
רבי יהודה אומר, אומרים לו, צא והבא לך אף אתה.
מקום שנהגו למכור בהמה דקה לגוים, מוכרין.
מקום שנהגו שלא למכור, אין מוכרין.
ובכל מקום אין מוכרין להם בהמה גסה, עגלים וסייחים שלמים ושבורין.
רבי יהודה מתיר בשבורה.
בן בתירה מתיר בסוס.
מקום שנהגו לאכול צלי בלילי פסחים, אוכלין.
מקום שנהגו שלא לאכול, אין אוכלין.
מקום שנהגו להדליק את הנר בלילי יום הכיפורים, מדליקין.
מקום שנהגו שלא להדליק, אין מדליקין.
ומדליקין בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, ובמבואות האפלים, ועל גבי החולים.
מקום שנהגו לעשות מלאכה בתשעה באב, עושין.
מקום שנהגו שלא לעשות מלאכה, אין עושין.
ובכל מקום תלמידי חכמים בטלים.
רבן שמעון בן גמליאל אומר, לעולם יעשה אדם עצמו תלמיד חכם.
וחכמים אומרים: ביהודה היו עושין מלאכה בערבי פסחים עד חצות, ובגליל לא היו עושין כל עיקר.
הלילה, בית שמאי אוסרין, ובית הלל מתירין עד הנץ החמה.
רבי מאיר אומר: כל מלאכה שהתחיל בה קודם לארבעה עשר, גומרה בארבעה עשר.
אבל לא יתחיל בה בתחילה בארבעה עשר, אף על פי שיכול לגומרה.
וחכמים אומרים: שלש אמניות עושין מלאכה בערבי פסחים עד חצות, ואלו הן, החייטים והספרים והכובסין.
רבי יוסי בר יהודה אומר: אף הרצענים.
מושיבין שובכין לתרנגולים בארבעה עשר.
ותרנגולת שברחה, מחזירין אותה למקומה.
ואם מתה, מושיבין אחרת תחתיה.
גורפין מתחת רגלי בהמה בארבעה עשר, ובמועד מסלקין לצדדין.
מוליכין ומביאין כלים מבית האומן, אף על פי שאינם לצורך המועד.
ששה דברים עשו אנשי יריחו, על שלושה מיחו בידם, ועל שלושה לא מיחו בידם.
ואלו הן שלא מיחו בידם: מרכיבין דקלים כל היום, וכורכין את שמע, וקוצרין וגודשין לפני העומר, ולא מיחו בידם.
ואלו שמיחו בידם: מתירין גמזיות של הקדש, ואוכלין מתחת הנשרים בשבת, ונותנין פאה לירק, ומיחו בידם חכמים.
ששה דברים עשה חזקיה המלך, על שלושה הודו לו, ועל שלושה לא הודו לו.
גירר עצמות אביו על מיטה של חבלים, והודו לו.
כיתת נחש הנחושת, והודו לו.
גנז ספר רפואות, והודו לו.
על שלושה לא הודו לו: קצץ דלתות של היכל ושיגרן למלך אשור, ולא הודו לו.
סתם מי גיחון העליון, ולא הודו לו.
עיבר ניסן בניסן, ולא הודו לו.
משנה פסחים, פרק ד':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב