משנה סנהדרין ב ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת סנהדרין · פרק ב · משנה ה | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

אין רוכבין על סוסו, ואין יושבין על כסאו, ואין משתמשין בשרביטוכג, ואין רואין אותו כשהוא מסתפר ולא כשהוא ערום ולא בבית המרחץ, שנאמר (שם) שום תשים עליך מלך, שתהא אימתו עליך.

נוסח הרמב"ם

אין רוכבין על סוסו ואין יושבין על כיסאו ואין משתמשין בשרביטו ואין רואין אותו ערום ולא כשהוא מסתפר ולא בבית המרחץ שנאמר שום תשים עליך מלך (דברים יז טו) שתהא אימתו עליך.

פירוש הרמב"ם

אין רוכבין על סוסו ואין יושבין על כסאו ואין כו': כשהוא מסתפר פירוש כשהוא מגלח שער ראשו ושאר המאמר מבואר:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

כשהוא מסתפר - כשמגלח שער ראשו:

פירוש תוספות יום טוב

ואין משתמשין בשרביטו. ולא בכתרו. ולא באחד מכל כלי תשמישו. רמב"ם ריש פ"ב מהלכות מלכים:

בשרביטו כדכתיב במלך אחשורוש (אסתר ד) [מאשר יושיט לו המלך] את שרביט הזהב:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(כג) (על המשנה) בשרביטו. ולא בכתרו ולא באחד מכל כלי תשמישו. הר"מ. ובשרביטו כדכתיב מאשר יושיט לו המלך את שרביט הזהב:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

אין רוכבין על סוסו וכו':    פרק חלק (סנהדרין דף צ"ה:)

ולא כשהוא ערום ולא בבית המרחץ:    מצינן למימר דלא זו אף זו קתני ל"מ ערום בשאר דוכתי אלא אפילו במרחץ שדרך בני אדם להיות שם ערומים אפילו הכי אסור לראותו שם ערום אי נמי דהכי קאמר במרחץ אסור לראותו אפילו לבוש ולשון הרמב"ם שם ביד כך ואסור לראותו כשהוא ערום ולא כשהוא מסתפר ולא כשהוא בבית המרחץ ולא כשהוא מסתפג ע"כ:

כשהוא מסתפר:    ס"א מסתפג הרי"א ז"ל. ולפי זה נוכל לפרש ולא כשהוא בבית המרחץ אפי' שחציו לבוש רצוני לומר שאין על גביו רק חלוק או אפילו אין כל מלבושיו עליו אסור לראותו דומיא דמסתפג דדמי ללבוש קצת כך נלע"ד:

שתהא אימתו עליך:    פי' רש"י ז"ל בפ' שני דכתובות דף י"ז שום תשים עליך מלך. ישראל הוזהרו שישימו עליהם שימות הרבה כלומר שתהא אימתו עליהם הלכך אין כבודו מחול שלפיכך ריבה הכתוב שימות הרבה ע"כ. אבל קשה לע"ד דפרק החולץ ובפרק עשרה יוחסין דרשינן ליה לכל משימות שאתה משים לא יהו אלא מקרב אחיך ואפילו ריש גרגותא ושמא שקולים הם ויבאו שניהם אי נמי דאי לההיא דרשא לחודא אתי ליכתוב שום תשים מלך ולישתוק אבל השתא דכתב שום תשים עליך מלך ש"מ תרתי ועיקר דרשא מעליך אי נמי ליכתוב הכי שום תשים מלך עליך אבל השתא דסמך מלת עליך לשום תשים למידרש נמי הא שישימו עליהם שימות הרבה להזהר בכבודו כנלע"ד:

תפארת ישראל

יכין

לט) ואין משתמשין בשרביטו [צעפטער], וה"ה שאר כלי תשמישו.

מ) ואין רואין אותו כשהוא מסתפר כשמתגלח, דקודם שיגמור הגלוח נראה כעור [דמה"ט בנודע לאדם באמצע גלוחו שהוא אבל, מותר לגמור גלוחו, מפני כבוד הבריות [כי"ד ש"צ], וגנאי לו שיראוהו כעור. מיהו המשמשו בגלוח ובמרחץ שרי, מדא"א בלא"ה:

בועז


הלכתא גבירתא

פירושים נוספים

בבלי כב א  רמב"ם הלכות מלכים ב א