משנה נידה ז ג

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת נידה · פרק ז · משנה ג | >>

[עריכה]

כל הכתמין הבאים מרקם, טהורין.

רבי יהודה מטמא, מפני שהם גרים וטועין.

הבאין מבין הגוים, טהורין.

מבין ישראל ומבין הכותים, רבי מאיר מטמא.

וחכמים מטהרין, מפני שלא נחשדו על כתמיהן^ח.

נוסח הרמב"ם

[עריכה]

כל הכתמים הבאין מרקם - טהורין.

רבי יהודה - מטמא, מפני שהם גרים טועין.

הבאין מבין הגוים - טהורין.

מבין ישראל, ומבין הכותים -

רבי מאיר - מטמא.

וחכמים - מטהרין, מפני שלא נחשדו על הכתמים.

פירוש הרמב"ם

[עריכה]

כבר הודעתיך פעמים רבות שהגוים אינם מטמאים בזוב ולא בנדה, ואמנם גזרו עליהם אך לא גזרו על כתמיהם, לפי שאמיתת דם נדה שלהם מטמא מדרבנן ואיך יטמאו ספק.

רקם - מקום בצד ארץ ישראל, והוא "קדש" הנזכר בתורה, ויהיה בזה המקום גוים ובשכונתם ישראל, והלכו ברוב דרכיהם כמו שיעשו הגרים הבלתי תוריים אם יהיה שכן לו גר תוריי.

ותצטרך זאת המשנה אל תיקון, ותיקונה הוא זה "מבין ישראל ומבין הכותים טמאים, הנמצאים בערי ישראל טהורים שלא נחשדו על כתמיהם ומצניעין אותן, הנמצאים בערי הכותים, רבי מאיר מטמא מפני שאין מצניעין את כתמיהן, [וחכמים מטהרים שלא נחשדו על כתמיהם] והצנע מצניעין אותן", רוצה לומר שהם בלתי מורגלים מלהשליך בשווקים בגדים אם יש בהם כתם אבל יגנזוהו ויצניעוהו עד שירחץ, וזה הכתם הנמצא אמנם הוא דם חיה ודם בהמה וכיוצא בהם ולכן הניחוהו שם.

ואין הלכה כרבי מאיר. וזה כפי זה הזמן, אמנם היום כותים כגוים וכתמיהם טהורים כמו שבארנו פעמים רבות:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

הבאים מרקם - שהן נכרים ודמן טהור ^ז. ואע"ג דרבנן גזרו על הנכרים שיהיו כזבים לכל דבריהם, על כתמיהם לא גזרו:

מרקם - בין קדש ובין שור, מתרגמינן בין רקם ובין חגרא:

שהן גרים - ודמן טמא:

וטועים - כלומר, לא צניעי כולי האי, ואין מצניעים את כתמיהן, הלכך חיישינן שמא כתמים של אשה נדה הן:

הבאים מבין הגויים טהורים - דלא גזרו רבנן על כתמיהן, כיון דדמן ודאי טהור מן התורה:

מבין ישראל ומבין הכותים ר' מאיר מטמא - מתניתין חסורי מחסרא והכי קתני, מבין ישראל ומבין הכותים, טמאים, דכותים גרי אמת הן ודמן טמא. כתמים הנמצאים בערי ישראל דהיינו במקום גלוי, טהורים, דלא נחשדו על כתמיהן ואצנועי מצנעי להו. הנמצאין בערי כותים, ר' מאיר מטמא, דכותים נחשדו על כתמיהן. וחכמים מטהרים, שלא נחשדו על כתמיהן ומצנעי להו, ותלינן להאי כתם בדם חיה או בהמה, דאילו דם אשה נדה, לא היה נמצא במקום גלוי, דאינהו נמי מצנעו להו כישראל. וכבר נפסקה ההלכה דבזמן הזה גזרו על כותים להיות כנכרים לכל דבריהם, וכתמיהן טהורים ^ט ככתמי הנכרים:

פירוש תוספות יום טוב

[עריכה]

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(ז) (על הברטנורא) דהא דתנן מן הרקם בהמביא גט, טובא רקם הוה. ועוד, אף על גב דברקם ישראל הוו, הא מצניעין כתמיהם, אלא של נכרים הן וטהורים. ור' יהודה מטמא משום שיש שם גרים כו'. תוס':

(ח) (על המשנה) שלא כו'. ואע"ג דכתמים דרבנן, הך טומאה אית להו, דסברי דמגופה אתא ועתוי"ט.

(ט) (על הברטנורא) אף על גב דגרי אמת הן ולחשבו ישראלים דאף על גב דחטא כו'. אלא הם אמרו דכתם טמא, והם אמרו דכ. תמיהן טהורין:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

[עריכה]

הבאין מבין העובדי כוכבים טהורים: בגמ' פריך קפסיק ותני אפי' מתדמור אלמא בני תדמור גוים גמורים הם ומשני א"ר יוחנן זאת אומרת מקבלין גרים מתדמור ולא אמרי' ממזרים הם שנתערבו בבנות עשרת השבטים וגוי ועבד הבא על בת ישראל הולד ממזר ופריך והא ר' יוחנן וסביא דאמרי תרויהו אין מקבלין גרים מתדמור וכי תימא זאת ולא ס"ל והא א"ר יוחנן הלכה כסתם משנה ומשני אמוראי נינהו אליבא דר' יוחנן:

מבין ישראל ומבין הכותים ר"מ מטמא: אלמא קסבר ר"מ גירי אמת הן ובב"ק שם דף ל"ח פריך עלה מהא דאמרי' בברייתא ר"מ אומר שור של כותי שנגח שור של ישראל בין תם בין מועד משלם נזק שלם כדין שור של עכו"ם ותירץ ר' אבהו קנס הוא שקנס ר"מ בממונם כדי שלא יטמעו בהן והא דלא קניס גבי הבא על הכותית דיש להם קנס כדתנן אלו נערות וכו' כדי שלא יהא חוטא נשכר ולקונסו לא לתתו לכותית רק לעניים הוי ממון שאין לו תובעין ומצי למידחי להאי עניא ולמימר ליה לעני אחר יהיבנא ליה:

וחכמים מטהרין: בגמ' פריך ורבנן אי דישראל טהור דמאן טמא ומשני חסורי מחסרא וכו' כדפי' ר"ע ז"ל: