משנה נידה ז ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת נידה · פרק ז · משנה ג | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

כל הכתמין הבאים מרקם, טהורין.

רבי יהודה מטמא, מפני שהם גרים וטועין.

הבאין מבין הגוים, טהורין.

מבין ישראל ומבין הכותים, רבי מאיר מטמא.

וחכמים מטהרין, מפני שלא נחשדו על כתמיהןח.

נוסח הרמב"ם

כל הכתמים הבאין מרקם טהורין רבי יהודה מטמא מפני שהם גרים טועין הבאין מבין הגוים טהורין מבין ישראל ומבין הכותים רבי מאיר מטמא וחכמים מטהרין מפני שלא נחשדו על הכתמים.

פירוש הרמב"ם

כל הכתמים הבאים מרקם טהורים כו': כבר הודעתיך פעמים רבות שהכותים אינם מטמאים בזוב ולא בנדה ואמנם גזרו עליהם אך לא גזרו על כתמיהם לפי שהאמתית דם נדה שלהם מטמא מדרבנן ואיך יטמאו ספק: רקם מקום בצד ארץ ישראל והוא קדש הנזכר בתורה ויהיה בזה המקום כותים ובשכונתם ישראל והלכו ברוב דרכיהם כמו שיעשו הגרים הבלתי תוריים אם יהיה שכן לו גר תוריים: ותצטרך זאת המשנה אל תקון ותקונה הוא זה מבין ישראל ומבין הכותיים טמאים. הנמצאים בערי ישראל טהורים שלא נחשדו על כתמיהם ומצניעין אותן הנמצאים בערי הכותיים רבי מאיר מטמא מפני שאין מצניעין את כתמיהן [*) נראה דחסר כאן וצ"ל וחכמים מטמאים דלא נחשדו על כתמיהם.] והצנע מצניע אותן ר"ל שהם בלתי מורגלים מלהשליך בשוקים בגדים אם יש בהם כתם אבל יגנזוהו ויצניעוהו עד שירחץ וזה הכתם הנמצא אמנם הוא דם חיה ודם בהמה וכיוצא בהם ולכן הניחוהו שם ואין הלכה כרבי מאיר וזה כפי זה הזמן אמנם היום כותיים כעובדי כוכבים וכתמיהם טהורים כמו שבארנו פעמים רבות:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

הבאים מרקם - שהן נכרים ודמן טהור ז. ואע"ג דרבנן גזרו על הנכרים שיהיו כזבים לכל דבריהם, על כתמיהם לא גזרו:

מרקם - בין קדש ובין שור, מתרגמינן בין רקם ובין חגרא:

שהן גרים - ודמן טמא:

וטועים - כלומר, לא צניעי כולי האי, ואין מצניעים את כתמיהן, הלכך חיישינן שמא כתמים של אשה נדה הן:

הבאים מבין הגויים טהורים - דלא גזרו רבנן על כתמיהן, כיון דדמן ודאי טהור מן התורה:

מבין ישראל ומבין הכותים ר' מאיר מטמא - מתניתין חסורי מחסרא והכי קתני, מבין ישראל ומבין הכותים, טמאים, דכותים גרי אמת הן ודמן טמא. כתמים הנמצאים בערי ישראל דהיינו במקום גלוי, טהורים, דלא נחשדו על כתמיהן ואצנועי מצנעי להו. הנמצאין בערי כותים, ר' מאיר מטמא, דכותים נחשדו על כתמיהן. וחכמים מטהרים, שלא נחשדו על כתמיהן ומצנעי להו, ותלינן להאי כתם בדם חיה או בהמה, דאילו דם אשה נדה, לא היה נמצא במקום גלוי, דאינהו נמי מצנעו להו כישראל. וכבר נפסקה ההלכה דבזמן הזה גזרו על כותים להיות כנכרים לכל דבריהם, וכתמיהן טהורים ט ככתמי הנכרים:

פירוש תוספות יום טוב

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ז) (על הברטנורא) דהא דתנן מן הרקם בהמביא גט, טובא רקם הוה. ועוד, אף על גב דברקם ישראל הוו, הא מצניעין כתמיהם, אלא של נכרים הן וטהורים. ור' יהודה מטמא משום שיש שם גרים כו'. תוס':

(ח) (על המשנה) שלא כו'. ואע"ג דכתמים דרבנן, הך טומאה אית להו, דסברי דמגופה אתא ועתוי"ט.

(ט) (על הברטנורא) אף על גב דגרי אמת הן ולחשבו ישראלים דאף על גב דחטא כו'. אלא הם אמרו דכתם טמא, והם אמרו דכ. תמיהן טהורין:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

הבאין מבין העובדי כוכבים טהורים:    בגמ' פריך קפסיק ותני אפי' מתדמור אלמא בני תדמור גוים גמורים הם ומשני א"ר יוחנן זאת אומרת מקבלין גרים מתדמור ולא אמרי' ממזרים הם שנתערבו בבנות עשרת השבטים וגוי ועבד הבא על בת ישראל הולד ממזר ופריך והא ר' יוחנן וסביא דאמרי תרויהו אין מקבלין גרים מתדמור וכי תימא זאת ולא ס"ל והא א"ר יוחנן הלכה כסתם משנה ומשני אמוראי נינהו אליבא דר' יוחנן:

מבין ישראל ומבין הכותים ר"מ מטמא:    אלמא קסבר ר"מ גירי אמת הן ובב"ק שם דף ל"ח פריך עלה מהא דאמרי' בברייתא ר"מ אומר שור של כותי שנגח שור של ישראל בין תם בין מועד משלם נזק שלם כדין שור של עכו"ם ותירץ ר' אבהו קנס הוא שקנס ר"מ בממונם כדי שלא יטמעו בהן והא דלא קניס גבי הבא על הכותית דיש להם קנס כדתנן אלו נערות וכו' כדי שלא יהא חוטא נשכר ולקונסו לא לתתו לכותית רק לעניים הוי ממון שאין לו תובעין ומצי למידחי להאי עניא ולמימר ליה לעני אחר יהיבנא ליה:

וחכמים מטהרין:    בגמ' פריך ורבנן אי דישראל טהור דמאן טמא ומשני חסורי מחסרא וכו' כדפי' ר"ע ז"ל:

תפארת ישראל

יכין

טהורין:    דאי"ל שהן מישראל. שהרי מצניעים כתמיהן. ועכו"ם אף שהן כזבים מד"ס. אכתמיהן לא גזר:

וטועין:    ר"ל מדיש שם גרי אמת שחזרו לטעותן. ואלו לא צניעי בכתמיהן:

הבאין מבין העכו"ם:    נ"ל דר"ל כתמים לחים שנמצאו במדורות הגוים. דביבשים אפי' ודאי מאשה נדה. טהור אפי' לב"ה. כפ"ד מ"ג:

טהורין:    דלא גזרו אכתמיהן:

מבין ישראל ומבין הכותים:    ר"ל כתמיהן הנמצאים בגלוי בעיר שישראל וכותים דרין בתוכה. אבל לא נכרים:

ר"מ מטמא:    דס"ל כותים לא מצנעי כתמים. ומדגרי אמת הן להכי טמא:

מפני שלא נחשדו על כתמיהן:    לזרק בגלוי, ותלינן בדם בהמה:

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים