משנה נזיר ו יא

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת נזיר · פרק ו · משנה יא | >>

מי שנזרק עליו אחד מן הדמים ונטמא, רבי אליעזר אומר, סותר את הכל.

וחכמים אומרים, יביא שאר קרבנותיו ויטהר.

אמרו לו: מעשה במרים התרמודית, שנזרק עליה אחד מן הדמים, ובאו ואמרו לה על בתה שהיתה מסוכנת, והלכה ומצאה שמתה^לג, ואמרו חכמים, תביא שאר קרבנותיה ותטהר.

משנה מנוקדת

[עריכה]

מִי שֶׁנִּזְרַק עָלָיו אֶחָד מִן הַדָּמִים וְנִטְמָא,

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:

סוֹתֵר אֶת הַכֹּל;

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:

יָבִיא שְׁאָר קָרְבְּנוֹתָיו וְיִטְהָר.

אָמְרוּ לוֹ:

מַעֲשֶׂה בְּמִרְיָם הַתַּרְמוּדִית,

שֶׁנִּזְרַק עָלֶיהָ אֶחָד מִן הַדָּמִים,

וּבָאוּ וְאָמְרוּ לָהּ עַל בִּתָּהּ שֶׁהָיְתָה מְסֻכֶּנֶת,

וְהָלְכָה וּמָצְאָה שֶׁמֵּתָה;

וְאָמְרוּ חֲכָמִים:

תָּבִיא שְׁאָר קָרְבְּנוֹתֶיהָ וְתִטְהַר:

נוסח הרמב"ם

[עריכה]

מי שנזרק עליו אחד מן הדמים - ונטמא,

רבי אליעזר אומר: סותר את הכל.

וחכמים אומרין: יביא שאר קרבנותיו - ויטהר.

מעשה במרים התדמורית,

שנזרק עליה - אחד מן הדמים,

ובאו ואמרו לה על בתה - שהיא מסוכנת,

והלכה - ומצאתה שמתה,

אמרו חכמים: תביא שאר קרבנות - ותטהר.

פירוש הרמב"ם

[עריכה]

כבר נקדם לך בפרק השלישי (הלכה ג), שרבי אליעזר סובר שנזיר שנטמא אחר מלאת סותר שבעה ימים.

ומה שאמר בכאן סותר את הכל - אינו רוצה לומר מימי הנזירות, ואמנם רוצה לומר ביטול כל הקרבנות וסתירת כולם, וצריך קרבנות שלמים אחר תשלום שבעת ימי סתירה.

וחכמים אומרים שהוא מביא שאר הקרבנות.

ואין הלכה כרבי אליעזר.

וממה שצריך שתדעהו מאמר התוספתא (פרק ב), נזיר שכלו ימיו אסור לגלח ולשתות יין וליטמא למתים, ואם גלח ושתה ונטמא סופג את הארבעים, רוצה לומר שדיני הנזירות נשארין עליו עד שיגלח תגלחת טהרה, לפי מה שנתבאר בזה הפרק:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

ר"א אומר סותר את הכל - לא כל הימים קאמר ^לא, אלא סותר כל הקרבנות. ור"א לטעמיה דאמר שלא הותר הנזיר לשתות יין אלא אחר כל המעשים כולם, אחר הבאת כל הקרבנות, וכשנטמא קודם שהקריב כולם, הוי כאילו נטמא שחרית קודם שהקריב שום אחד מהם, והוי הקרבן שהקריב כאילו הביאו תוך מלאת:

וחכמים אומרים יביא שאר קרבנותיו ויטהר - פירוש, לכשיטהר. ואותו הזבח שהביא בטהרה לא יחזור ויביאנו. רבנן לטעמייהו דאמרי אחר מעשה יחידי מותר לשתות יין ומותר לגלח ^לב. הלכך קודם שנטמא היה ראוי לתגלחת ולא יסתור אותו זבח, אבל שאר הזבחים שהקריב משנטמא, ודאי סותר, דקרא קפיד שיהו קרבנות נזיר כו. לן בטהרה:

מרים התרמודית - מתרמוד היתה. והלכה כחכמים:

פירוש תוספות יום טוב

[עריכה]

רבי אליעזר אומר סותר את הכל. כתב הר"ב לא כל הימים קאמר דהא אמר כל לאחר מלאת שבעה סותר. גמ':

וחכמים אומרים יביא שאר קרבנותיו [וכו']. פירש הר"ב רבנן לטעמייהו. דאמרי אחר מעשה יחידי מותר לשתות יין ומותר לגלח. הלכך קודם שנטמא היה ראוי לתגלחת. קצת יש לדקדק מדכתב ומותר לגלח שסובר כמו שכתבתי במ"ז דלר"י שכן הלכה מצות הגילוח אחר השלמים שקרב לאחרונה. אבל מ"מ קשה. דלמאי נקט כלל דין הגילוח ושני מלישנא דר"ש ור"א דלא נקטי אלא שתיה וטומאה וגילוח מכ"ש דלר"א גילוח מעכב ולרבי שמעון נהי דלא מעכב. מכל מקום מצותו קודמת:

ומצאה שמתה. ונטמאת עליה. רש"י:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(לא) (על הברטנורא) דהא אמר כל לאחר מלאת שבעה סותר. גמרא:

(לב) (על הברטנורא) קצת יש לדקדק מדכתב ומותר לגלח שסובר כמ"ש לעיל במשנה ז' דלר"י עיקר מצות הגילוח אחר השלמים שקרב באחרונה. אבל מ"מ קשה למה נקטיה כלל, ושני מלישנא דר"א ור"ש דלא נקטיה דמצותו קודמת ולר"א מעכב נמי:

(לג) (על המשנה) שמתה. ונטמאת עליה. רש"י:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

[עריכה]

ר' אליעזר אומר סותר את הכל: לא כל הימים קאמר אלא סותר כל הקרבנות דאי סותר ימים קאמר הא שמעינן ליה לעיל פ"ג דאמר אינו סותר אלא שבעה משום דהוי לאחר מלאת וה"נ מסתברא דאקרבנות הוא דפליגי מדקתני וחכמים אומרים יביא שאר קרבנותיו ויטהר מכלל דלר' אליעזר ס"ל דאף ראשון לא עלה לו וצריך להביא אחר. ענין אחר אמר רב מאי סותר נמי דקאמר ר' אליעזר סותר את הכל ול"מ זבח ראשון דאינו עולה לו אלא אפילו אותן שהפריש תחלה צריך להחליף ויביא אחרים במקומן וחכמים אומרי' אותו ראשון בלבד לא עלה לו וצריך להביא אחר במקומו אבל שאר קרבנות שהפריש אינו צריך להחליף אלא לכשיטהר יביא אותם ה"נ מסתברא דאקרבנות פליגי מדקאמרי רבנן דיביא שאר קרבנות ויטהר אלמא דשמעינן מינה דר' אליעזר אפילו אותן קרבנות שהפריש תחלה אינו יכול להביא לקרבנותיו ואמרו לו רבנן מביא ומעשה וכו' ולעולם ז' הוא דסותר ותו לא לדברי הכל. רש"י ז"ל. וז"ל הרב ר' יהוסף ז"ל סתר את הכל פי' אפילו הקרבן שנשחט בטהרה:

יביא שאר קרבנותיו ויטהר: פי' אותן שנשחטו אחרי שנטמא כגון שלא ידע שנטמא הר"י ז"ל:

אמרו לו: בס"א ל"ג מלות אמרו לו:

וחכמים אומרים יביא שאר קרבנתיו ויטהר: תוס' פ' כיצד צולין (פסחים דף פ"א.) וביד פ' ששי דהלכות נזירות סי' ד'. התדמורית מתדמור היתה וא"כ דלית ברישא וכן הוא בירושלמי וכן הגיה הר' יהוסף ז"ל אבל איכא עיר אחרת דקראת תרמוד כדאיתא בפ"ק דיבמות דף ט"ז ובפ' דם הנדה (נדה דף נ"ו) אי מקבלין גרים מתרמוד ושמא שגם שם צריך להיות תדמור ולא מצאתי הכרח אפי' מן הערוך:

תפארת ישראל

יכין

[עריכה]

סותר את הכל: לא כל הימים, דהרי אחר מלאת לרבי אליעזר רק ז' סותר. אלא רצונו לומר סותר כל הקרבנות, מדס"ל דאסור לשתות יין קודם הבאת כל קרבנותיו אם כן הוה ליה כמביא קרבנותיו תוך מלאות:

יביא שאר קרבנותיו ויטהר: רצונו לומר לכשיטהר:

והלכה ומצאה שמתה: ונטמאת בה:

בועז

[עריכה]

פירושים נוספים

כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
מהדורת ויקיטקסט המבוארת

מפרשי הגמרא

פרק זה בתלמוד הבבלי