משנה נדרים יא ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת נדרים · פרק יא · משנה ו | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

אמרה קונם תאנים וענבים אלו שאיני כו טועמת, קים לתאנים, כלו קים.

הפר לתאנים, אינו מופר עד שיפר אף לענבים.

אמרה קונם תאנים שאיני טועמת וענבים שאיני טועמת, הרי אלו שני נדרים ל.

נוסח הרמב"ם

אמרה קונם תאנים וענבים אלו שאיני טועמת קיים לתאנים כלו קיים הפר לתאנים אינו מופר עד שיפר אף לענבים אמרה קונם תאנה שאיני טועמת ועינב שאיני טועמת הרי אלו שני נדרים.

פירוש הרמב"ם

אמרה קונם תאנים וענבים אלו שאני טועמת כו' — זאת המשנה היא ליחידים, אבל דעת חכמים הוא: מה שהפר הפר, ומה שקיים קיים. והלכה כחכמים, ואפילו היה הנדר אחר, ולא יהיה דין זה דין נדר שהותר מכללו הותר כולו, לפי שהיתר נדרים אינו הפרת נדרים, כמו שביארנו ובררנו בפרק שקודם זה:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

קיים לתאנים כולו קיים כו' - וטעמא, דכתיב (שם) אישה יקימנו, יקים ממנו, כשקיים מקצתו קיים כולו. אבל יפירנו, דליכא למדרש הכי, אינו מופר עד שיפר כולו. כז ואלו דברי יחיד ואינה הלכה, אלא הלכה כחכמים שאומרים מקיש הקמה להפרה, מה הפרה מה שהיפר היפר ומה שלא היפר לא היפר, דהא ליכא למדרש מיפירנו הפרה במקצת, אף הקמה מה שקיים קיים ומה שלא קיים לא קיים, דמיקימנו נמי לא דרשינן הקמה במקצת, אלא אורחיה דקרא למכתב הכי. ואף על גב דבהתרת חכם אמרינן נדר שהותר מקצתו הותר כולו כט, בהפרת הבעל והאב אינו כן:

פירוש תוספות יום טוב

תאנים וענבים וכו'. עיין משנה ח' פרק ו' דברכות מ"ש שם:

אלו שאיני טועמת. יש לדקדק למאי תנא כל אריכות זה. א"נ ליתני שאיני טועמת בלבד כמו בסיפא. ולשון הרמב"ם בפרק י"ג אסרה עצמה בתאנים וענבים בין בנדר בין בשבועה בין שאסרה עצמה בכל המין בין שאמרה תאנים וענבים אלו ע"כ. משמע שמפרש דמתניתין תרתי קאמרה או שאמרה אלו. או שאמרה שאיני טועמת דהיינו בכל המין. ואף על פי שכתבתי במשנה ג' פרק ו' לענין כבוש שאיני טועם דלהרמב"ם הא דקאמר שאיני טועם אינו מוסיף באיסור. לא קשיא דה"נ לא אמינא לך שלשון איני טועם הוא שמוסיף לאסרה בכל המין דודאי אם לא אמרה אלא תאנים עלי בלחוד שהיא נאסרת בכל המין. אלא דמתניתין בעיא לאשמועינן תרי גווני ואי לא תני אלא תאנים וענבים אלו לא שמענו אלא שהוא נדר אחד ואוסרת עצמה באלו בלבד ולפיכך הוצרך התנא להוסיף שאיני טועמת כלומר אי נמי אסרה עצמה מלטעום בכל המין:

שאיני טועמת. הרא"ש בפסקיו העתיק שאני וכן בסיפא:

אינו מופר עד שיפר אף לענבים. לשון הר"ב עד שיפר כולו כלומר שאין הנדר כולו מופר עד שיפר כולו אבל מה שהפר מופר דאלת"ה היאך כתב דחכמים קאמרי מה הפרה מה שהפר מופר דמשמע דכולי עלמא מודו בהכי. הר"ן. ומ"ש הר"ב אלא אורחיה דקרא למכתב הכי הוצרך לכתוב כן דאלת"ה ליתקש הפרה להקמה. ומ"ש הר"ב ואף על גב דבהתרת חכם אמרינן נדר שהותר מקצתו וכו' דדוקא גבי התרת חכם הוא דאמרינן הכי משום דנעשה הנדר טעות מעיקרו הלכך כיון דהותר מקצתו הותר כולו שלא היה דעתו אלא שיהא כל הנדר קיים אבל הפרת הבעל שהיא מכאן ולהבא מה שהותר הותר והשאר עומד באיסורו. הרא"ש דף פ"ב ע"ב:

קונם תאנים כו' הרי אלו ב' נדרים. בגמרא מוקמינן למתניתין דרבי שמעון היא דאמר רבי שמעון עד שיאמר שבועה לכל אחד ואחד [במשנה ג' פרק ה' דשבועות] פירש הר"ן ה"נ לא חשיבי ליה שני נדרים עד שתאמר שאני טועמת לכל אחד ואחד. אבל אם אמרה קונם שאני טועמת לא תאנה ולא ענב. לרבי שמעין נדר אחד הוי. ולרבנן ה"ל שני נדרים ע"כ. וכן פירש רש"י. אבל הרא"ש וכן הטור סימן רל"ד העתיקו שאמרה קונם פעמים. וכן כתבו התוספות. וכבר כתבו הר"ב והרמב"ם בפירוש משנה ז' פ"ט דאין הלכה כר"ש ועיין מ"ש רפ"ב דקדושין:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(כו) (על המשנה) אלו שאיני כו'. לשון הר"מ אסרה עצמה בתאנים וענבים בין בנדר בין בשבועה בין שאסרה עצמה בכל המין בין שאמרה תאנים וענבים אלו. משמע שמפרש דמתניתין תרתי קאמר או שאמרה אלו או שאמרה שאיני טועמת דהיינו בכל המין. ועתוי"ט:

(כז) (על הברטנורא) כלומר שאין הנדר מופר עד שיפר כולו אבל מה שהפר מופר כו' וכולי עלמא מודו בהכי. הר"נ: [כח] דאי לא תימא הכי לתקש הפרה להקמה:

(כט) (על הברטנורא) משום דנעשה הנדר טעות מעקרו הלכך כיון דהותר מקצתו הותר בולו שלא היה דעתו אלא שיהא כל הנדר קיים אבל הפרת הבעל שהוא מכאן ולהבא מה שהותר הותר והשאר עומד באיסורו. הרא"ש.

(ל) (על המשנה) שני נדרים. בגמרא מוקמינן למתניתין דרבי שמעון היא, דאמר עד שיאמר שבועה לבל אחד ואחד, פירש הר"נ הכי נמי לא חשיבי שני נדרים עד שתאמר שאיני טועמת לכל אחד ואחד אבל אם אמרה קונם שאיני טועמת לא תאנה ולא ענב לרבי שמעון נדר אחד הוי ולרבנן הוה להו שני נדרים:


פירושים נוספים