משנה נגעים יד יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת נגעים · פרק יד · משנה יב | >>

משנה זו במהדורה המבוארתדפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו

[עריכה]

מצורע עני שהביא קרבן עשיר, יצא.

ועשיר שהביא קרבן עני, לא יצאכג.

מביא אדם על ידי בנו, על ידי בתו, על ידי עבדו ושפחתו קרבן עניכד, ומאכילן בזבחים.

רבי יהודה אומר, אף על ידי אשתו מביא קרבן עשירכה, וכן כל קרבן שהיא חייבתכו.

משנה מנוקדת

[עריכה]

מְצֹרָע עָנִי שֶׁהֵבִיא קָרְבַּן עָשִׁיר, יָצָא. וְעָשִׁיר שֶׁהֵבִיא קָרְבַּן עָנִי, לֹא יָצָא. מֵבִיא אָדָם עַל יְדֵי בְנוֹ, עַל יְדֵי בִתּוֹ, עַל יְדֵי עַבְדּוֹ וְשִׁפְחָתוֹ קָרְבַּן עָנִי, וּמַאֲכִילָן בַּזְּבָחִים. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף עַל יְדֵי אִשְׁתּוֹ מֵבִיא קָרְבַּן עָשִׁיר, וְכֵן כָּל קָרְבָּן שֶׁהִיא חַיָּבֶת.

נוסח הרמב"ם

מצורע עני שהביא קרבן עשיר יצא ועשיר שהביא קרבן עני לא יצא מביא אדם על ידי בנו על ידי בתו על ידי עבדו ושפחתו קרבן עני ומאכילן בזבחים רבי יהודה אומר אף על ידי אשתו מביא קרבן עשיר וכן כל קרבן שהיא חייבת.

פירוש הרמב"ם

מבואר הוא שהקרבן עני אצל מיעוט היכולת ואמרו מביא אדם ע"י בנו ע"י בתו קרבן עני רצה לומר בשביל בנו או בשביל בתו אע"פ שהוא עשיר מביא בעבורם קרבן עני לפי שאין הקרבן מעצמו ואמנם יעשה קרבן מזולתו ובתנאי שבנו ובתו עניים אולם אשתו להיותה כמוהו הנה לא יקריב בעבורה אלא קרבן עשיר לפי שהיא כגופו ואמר רבי יהודה כי כמו שיקריב מאשתו קרבן עשיר כן כל קרבן שתתחייב רצה לומר קרבן זבות ויולדות הנה הוא מחוייב אליו ולא יקריבהו קרבן עני בעבורה אם היה עשיר והלכה כרבי יהודה:

פירוש רבינו שמשון

שהביא קרבן עשיר יצא. אפילו לכתחלה מביא ותבא עליו ברכה ואיידי דתנא סיפא לא יצא תנא רישא יצא וכולהו דריש בת"כ מקראי:

וכן כל קרבן שהיא חייבת. כגון דלידה וזיבה וסוטה חייב הבעל להביא על אשתו אבל אם אכלה את החלב או שחללה שבת אין הבעל חייב:

תניא בת"כ זאת תורת אשר בו נגע צרעת (ויקרא יד) מלמד שהעני שהביא קרבן עשיר יצא יכול אף עשיר שהביא קרבן עני יצא ת"ל זאת תורת אשר בו נגע צרעת מלמד שמביא אדם ע"י בנו וע"י בתו וע"י עבדו וע"י שפחתו קרבן עני ומאכילן בזבחים יכול אף ע"י אשתו יביא קרבן עני ת"ל זאת דברי ר' יהודה א"ר יהודה לפיכך אם פטרה אינו חייב לה שכך היא כותבת לו אחריות דאית לי עליך מן קדמת דנא: (הגה"ה. בריש המקבל מייתי לה והיא כתובה בספרים בשיבוש ורבינו שמשון הגיה אותה כך ע"כ*):

פירוש אם פטרה בגט שכך היא כותבת כשגירשה ופורע לה את כתובתה וקורעין את כתובתה רגילים לכתוב שהיא פוטרת אותו מכל מה שהיה חייב לה מקודם הילכך אע"פ שנתחייבה מקודם שפטרה לא משלם:

תניא בספרי זוטא והביא את קרבנה עליה יכול אף בזמן שחללה שבת ת"ל קרבנה כשאמר את קרבנה לרבות קרבן נגעה וזיבתה ומה ראית לרבות את אלו ולמעט את אלו מרבה אני את אלו שהן באין לטהרה וממעט אני את אלו שאין באין אלא לכפרה:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

שהביא קרבן עשיר יצא - [אפילו לכתחלה מביא] ותבוא עליו ברכה. ואיידי דבעי למתני בסיפא לא יצא, תנא רישא יצא:

מביא אדם על [ידי] בנו ובתו - אע"פ שהוא עשיר, מביא עליהם קרבן עני אם הם עניים, וקרבן זה מטהרן לאכול בזבחים, כדאמרן הביא כפרתו אוכל בקדשים:

אף על ידי אשתו מביא קרבן עשיר - דאשתו שהיא כגופו אינו יכול להביא עליה קרבן עני אם הוא עשיר. ולא קרבן מצורע בלבד, אלא הוא הדין לכל קרבן שהיא חייבת, אינו מביא עליה קרבן עני אם הוא עשיר:

פירוש תוספות יום טוב

יצא. בת"כ יליף מדכתיב תורת לרבות וכתיב זאת מיעוטא. ומסתברא דרבויא לעני שמביא קרבן עשיר ומיעוטא לעשיר שמביא קרבן עני:

מביא אדם ע"י בנו כו'. יליף ליה בת"כ מדכתיב אשר בו נגע צרעת (כן הוא בר"ש) [ונ"ל דמסיפא דקרא דריש. דכתיב אשר לא תשיג ידו בטהרתו דאף ע"ג דדרשי מיניה במתני' דלעיל להכל הולך אחר חטאת. לר"ש. ולר"י מבטהרתו נפקי להו. אכתי לא לכתוב אלא זאת תורת אשר בו צרעת בטהרתו. מאי אשר לא תשיג ידו. חדא דהא הך פרשה בואם דל הוא מיירי. ותו דמדלא כתיב בפרשה דלעיל דמיירי בעשיר זאת תורת אשר בו נגע צרעת לא ה"ל לכתוב כאן אשר לא תשיג ידו. והוי קאי זאת תורת וגו' על ב' הפרשיות. על זו ועל הקודמת. אלא לרבויי אתא שהעשיר מביא קרבן עני בשביל העני. וה"ק קרא אשר בו נגע צרעת אשר לא תשיג ידו דאזלינן בתריה דההוא דאית ביה הנגע. שאם הוא עני אע"פ שהמביא קרבן בשבילו הוא עשיר. לא אזלינן אלא אחר אשר בו הנגע. ומסתברא לי דזה דוקא כשהעשיר מביא בלא קבלת נדר להביא קרבנו של מצורע דהא [ההיא] תנן במשנה ב' פ"ד דערכין שאע"פ שהמצורע עני מביא קרבן עשיר אלא לפי שלא מצאתי להרמב"ם שהעתיק למשנה דהכא. וכתב בסוף הלכות מחוסרי כפרה לההיא דערכין ש"מ דס"ל דהא דהכא נדחית מקמי ההיא דערכין]:

רי"א אף ע"י אשתו מביא כו'. ארישא מהדר דקתני עשיר שהביא קרבן עני לא יצא. קאמר דאף ע"י אשתו כו' וברייתא מתניא בהכי. ומייתי לה בגמ' ר"פ ט' דב"מ (דף ק"ד) ופ"ד דנדרים דף כ"ה. ופ"ד דנזיר דף ל"ד. וגרסי' אדם מביא קרבן עשיר על אשתו [ופירש"י ואין יכול לומר היא אין לה כלום ותפטר בקרבן עני. ועיין לקמן]:

מביא קרבן עשיר. בת"כ יליף לה נמי מזאת:

[וכן כל קרבן שהיא חייבת. כגון דלידה וזיבה וסוטה חייב הבעל להביא על אשתו אבל אם אכלה חלב או שחללה שבת אין הבעל חייב הר"ש. ומשמע דהוא חייב ממילא. כמו שמתחייב לה בשאר דברים כגון לפדותה ולקוברה כו' וכן הוא דעת רש"י דממילא נתחייב. וכן דעת הרא"ש והר"ן בפירושם למס' נדרים (דף ל"ה) וק"ק לי דבכולהו שאר דברים יש טעם. כדאמרינן פ' נערה במס' כתובות. אבל לחיוב זה לא מצאתי טעם. אבל כפי הגרסא דברייתא שכתבתי לעיל בד"ה רי"א כו'. דמסיים שכך כתב לה אחריות דאית ליך עלי מן קדמת דנא. וכתבו התוס' פי' כל קרבנות שהיתה חייבת קודם שנשחת לו יביא [בעבורה] שכתב לה אחריות כו' ודוקא בקרבנות שהם לכפרתה כגון לידה כו' ובירושלמי פ' נערה אפילו אכלה חלב או חללה שבת. אבל קרבנות שנדרה או נדבה לא. ע"כ משמע דמכח כתיבת האחריות חייב. אלא דאכתי קשיא אמאי אסברה לה הברייתא באחריות שקודם נשואין. ה"ל למתני באחריות דמנשואין ולהלן. ונ"ל דההיא מלתא דפשיטא היא כשכתב לה אחריות מנשואין ולהלן והכא קמ"ל שכשרתב לה כך ואחריות דמקדמת דנא הכל בכלל אף שמנשואים ולהלן מכח ק"ו. אבל אה"נ שאם לא כתב אחריות כלל אף שמנשואים ולהלן אינו מתחייב. ומיהת רש"י דחי לגי' הספרים. וגורס כגי' דת"כ. אם פטרה אינו חייב בהן שכך כותבת לו אחראין דאית לי עלך כו'. ופי' אם גרשה ונתן לה כתובתה ועדיין קרבנותיה עליה אינו חייב בהן שכך כותבת לו בתוך השובר כו'. וכן הוא הגי' בת"כ שלפנינו. וגם בירושלמי דפ' נערה שנתפתתה הלכה ח' כך היא הגי'. וצ"ע מה טעם נתחייב בקרבנותיה ולא ראיתי ג"כ מזו הבבא בחבורו של הרמב"ם כלום ?[יא] ונ"ל שגירסתו כגי' רש"י וס"ל דיחידאה הוא. ולרבנן אינו חייב בקרבנותיה. ולפיכך לא ה"ל לכתבם ולפי שאינו גורס כלל שכך כותב לה כו' אע"פ דאם כתב ודאי דנתחייב אפ"ה לא השמיענו לזה לאשמעי' מה הוא בכלל האחריות דמכיון שלא נזכר כלום מזה בגמ' אין להאשימו על שלא המציא הדין מלבו ולכתבו שאין אחריות זה עליו כפי כונת חבורו]:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(כג) (על המשנה) מצורע כו'. בתורת כהנים יליף להו:

(כד) (על המשנה) קרבן עני. בתורת כהנים יליף להו. ומסתברא דזה דוקא בלא קבלת נדר. אבל עשיר הנודר, להביא קרבן מצורע עני, מביא קרבן עשיר, כדתנן ריש פרק ד' דערכין. אלא שהר"מ לא העתיק להך דהכא, שמע מינה דסבירא ליה דהיו נדחים מהלכה:

(כה) (על המשנה) אף כו'. ארישא מהדר, עשיר שהביא קרבן עני לא יצא, וקאמר ר' יהודה אף כו'. ועתוי"ט:

(כו) (על המשנה) חייבת. כגון דלידה וזיבה וסוטה. אבל אם אכלה חלב או חיללה שבת, פטור הבעל. הר"ש. ועתוי"ט:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

ר' יהורה אומר אף וכו'. בנדרים פ' אין בין המודר (נדרים דף ל"ה) ובנזיר בפ"ד דף כ"ד ברייתא ומסיים בה וכן כל קרבן שהיא חייבת שכך כותבת לו בשובר שעל כתובתה בשעה שהיא מוחלת לו כל אחריות שיש לה מקודם ויש בכלל לשון זה אפילו קרבנות ואיתא נמי בתוס' דסוטה ס"פ היה נוטל ובמציעא פ' המקבל (בבא מציעא דף ק"ד) ההיא ברייתא. ובת"כ סוף פרשה ד' דפ' מצורע היא שנוי' ורש"י ותוס' יש להם פי' אחר גם כן דלכך כותבת לו קאי אשעת נישואין שהוא מתחייב להביא בעד אשתו קרבן עשיר במה שהיתה חייבת קודם נישואין ומבוארת ברייתא זו יפה בנימוקי יוסף במציעא דף קכ"ו ע"א: [*) כוונתו דהא דאמר ר"י אף ע"י אשתו לא קאי אדלעיל ע"י בנו וכו'. דהתם מביא קרבן עני והכא קרבן עשיר. אלא ר"ל אף ע"י אשתו חייב להביא כמו על עצמו.] ואף דקתני כלומר אף עלי' כמו על עצמו כך נלע"ד וכך מצאתי ג"כ שפי' הרא"ש ז"ל.

וכן כל קרבן שהיא חייבת ודוקא קרבן דלידה וזיבה וסוטה אבל אם   אכלה חלב וחללה שבת ומכל שכן אם נדרה שום נדר אינו חייב להביא עלי' דא"כ היא תדור בכל יום כדי להקניטו. וביד מפ' דאפילו שלא מדעתן יכול להביא אע"פ שהן גדולים דהא מתני' סתמא קתני משמע אפילו קטנים אם היו מחוסרי כפרה מביא עליהן אע"ג דמדעתן כמאן דליתא היא דאע"פ שכל מחוייבי קרבן אין מקריבין על ידן אלא מדעתן מחוסרי כפרה אין צריכין דעת בעלים ומימרא מבוארת היא דר' יוחנן שם בפ' אין בין המודר:

תפארת ישראל

יכין

מצורע עני שהביא קרבן עשיר:    כגון שנתנו לו במתנה. או שהלוו לו:

יצא:    ואפילו לכתחלה שרי. רק איידי סיפא נקט נמי ברישא יצא:

מביא אדם:    ר"ל אדם עשיר רשאי להביא:

על ידי בנו:    אם היו מחוסכ"פ שצריכין קרבן לטהרתן. מביא עליהן קרבן עני. אע"פ שהוא עצמו עשיר. עכ"פ חשבינן לבני ביתו כעניים. מדאין להם רק מה שיתן להם הוא:

אף על ידי:    האי אף לאו אבנו ובתו וכו' דלעיל מינה קאי דהרי בהנך רשאי להביא קרבן עני. אלא ארישא קמהדר דקתני דעשיר שהביא קרבן עני לא יצא. קאמר ר' יהודה דאף באשתו חייב להביא קרבן עשיר. מדכגופו דמי. ואם הביא בעדה קרבן עני לא יצא:

וכן כל קרבן שהיא חייבת:    כגון זבה או יולדת. מביא עבורה קרבן עשיר. וה"ה שחייב להביא עבורה כל קרבן שהוא להכשירה ולהתירה בשום דבר. כגון קרבן נזירות [ומה שהזכיר הר"ש שגם קרבן סוטה חייב להביא. לא זכיתי להבין דזה אינו חיובא דידי' מדהוא בעלה. וכקרבנות נזיר. אלא התורה חייבתו בפירוש להביאן. ואם תרצה היא להביאן משלה לא יצא אם לא תזכה לו. משא"כ בקרבנות נזיר שלה. אם יש לה. תוכל להביאן משלה. כי חיובא דידי' הוא. וצ"ע]. אבל קרבנות שחייבת לכפרה בלבד. כגון שאכלה חלב או דם וכדומה להר"ש הכא. פטור הבעל מלהביאן. אבל להרמב"ם [פ"י משגגות] חייב הבעל להביאן. וממשנה שלנו יש קצת ראיה להרמב"ם מדקתני וכן כל קרבן. ואע"ג דמה שנתחייבה א"ע בנדר ונדבה לכ"ע הבעל פטור. אין על זה קושיא במה דאמרינן דקרבנות שנדרה היא פטורה. י"ל הרי ממקומו הוא מוכרע. דהרי מתני' בקרבנות שחייבת קאמר ור"ל אבל לא בקרבנות שהתחייבה היא א"ע בעצמה:

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים