משנה נגעים יד רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) כיצד מטהרין את המצורע היה מביא פיילי של חרס חדשה ונותן לתוכה רביעית מים חיים ומביא שתי ציפורים דרור ושוחט את אחת מהן על כלי חרס ועל מים חיים וחופר וקוברה בפניו ונוטל עץ ארז ואיזוב ושני תולעת וכרכן בשירי הלשון והקיף להן ראשי גפיים וראש הזנב של שניה וטבל והזה שבע פעמים לאחר ידו של מצורע ויש אומרים על מצחו וכך היה מזה על השקוף שבבית מבחוץ.

(ב) בא לו לשלח את הציפור החיה אינו הופך את פניו לא לים ולא לעיר ולא למדבר שנאמר ושילח את הציפור החיה אל מחוץ לעיר אל פני השדה (ויקרא יד נג וראה ויקרא יד ז) בא לו לגלח את המצורע העביר תער על כל בשרו וכיבס בגדיו וטבל וטהר מלטמא בביאה והרי הוא מטמא כשרץ ונכנס לפנים מן החומה מנודה מביתו שבעת ימים ואסור בתשמיש המיטה.

(ג) ביום השביעי מגלחו תגלחת שניה כתגלחת הראשונה וכיבס בגדיו וטבל וטהר מלטמא כשרץ והרי הוא טבול יום אוכל במעשר העריב שמשו אוכל בתרומה הביא כפרתו אוכל בקדשים נמצאו שלש טהרות למצורע ושלש טהרות ליולדת.

(ד) שלשה מגלחין ותגלחתן מצוה הנזיר והמצורע והלויים וכלן שגלחו שלא בתער או ששיירו שתי שערות לא עשו כלום.

(ה) שתי ציפורים מצותן שיהו שוות במראה ובקומה ובדמים ולקיחתן כאחת אף על פי שאינן שוות כשרות לקח אחת היום ואחת למחר כשרות שחט את אחת מהן ונמצאת שלא דרור ייקח זוג לשניה הראשונה מותרת באכילה שחטה ונמצאת טריפה ייקח זוג לשניה הראשונה מותרת בהנאה נשפך הדם תמות המשתלחת מתה המשתלחת יישפך הדם.

(ו) מצות עץ ארז אורכו אמה ועובייו כרביע כרעי המיטה אחד לשנים ושנים לארבעה מצות איזוב לא איזוביון ולא איזוב כוחלי ולא איזוב רומי ולא איזוב מדברי ולא כל איזוב שיש לו שם לווי.

(ז) ביום השמיני מביא שלש בהמות חטאת ואשם ועולה והדל היה מביא חטאת העוף ועולת העוף.

(ח) בא לו אצל האשם וסמך שתי ידיו עליו ושחטו וקיבלו שני כהנים את דמו אחד בכלי ואחד ביד זה שקיבל בכלי בא וזורקו על גבי המזבח וזה שקיבל ביד בא לו אצל המצורע ומצורע טבל בלשכת המצורעין בא ועמד בשער ניקנור רבי יהודה אומר לא היה צריך טבילה.

(ט) הכניס ראשו ונתן על תנוך אוזנו ידו ונתן על בוהן ידו רגלו ונתן על בוהן רגלו רבי יהודה אומר שלשתן היה מכניס כאחת אין לו בוהן יד בוהן רגל אוזן ימנית אין לו טהרה עולמית רבי אליעזר אומר נותן הוא על מקומן רבי שמעון אומר אם נתן על של שמאל יצא.

(י) נטל מלוג השמן ויצק לתוך כפו של חברו ואם יצק לתוך כף עצמו יצא טבל והזה שבע פעמים כנגד בית קודש הקדשים על כל הזיה טבילה בא לו אצל המצורע מקום שהוא נותן את הדם שם הוא נותן את השמן שנאמר אל מקום דם האשם והנותר מן השמן אשר על כף הכוהן ייתן על ראש המיטהר לכפר (ראה ויקרא יד כח-כט) אם נתן כיפר ואם לא נתן לא כיפר דברי רבי עקיבה רבי יוחנן בן נורי אומר שירי מצוה הן בין שנתן בין שלא נתן כיפר ומעלין עליו כאילו לא כיפר חסר הלוג עד שלא יצק ימלאנו משיצק יביא אחר כתחילה דברי רבי יעקוב רבי שמעון אומר חסר הלוג עד שלא נתן ימלאנו משנתן יביא אחר כתחילה.

(יא) מצורע שהביא קרבנו עני והעשיר או עשיר והעני הכל הולך אחר החטאת דברי רבי שמעון רבי יהודה אומר אחר האשם.

(יב) מצורע עני שהביא קרבן עשיר יצא ועשיר שהביא קרבן עני לא יצא מביא אדם על ידי בנו על ידי בתו על ידי עבדו ושפחתו קרבן עני ומאכילן בזבחים רבי יהודה אומר אף על ידי אשתו מביא קרבן עשיר וכן כל קרבן שהיא חייבת.

(יג) שני מצורעין שנתערבו קרבנותיהן קרב קרבנו של אחד מהן ומת אחד מהן זו שאלו אנשי אלכסנדריה את רבי יהושע אמר להן יכתוב נכסיו לאחר ויביא קרבן עני.

הדף הראשי של משנה נגעים יד