משנה נגעים יד יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת נגעים · פרק יד · משנה יא | >>

משנה זו במהדורה המבוארתדפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו

[עריכה]

מצורע שהביא קרבנו עני והעשיר, או עשיר והעני, הכל הולך אחר חטאת, דברי רבי שמעון.

רבי יהודה אומר, אחר האשם.

משנה מנוקדת

[עריכה]

מְצֹרָע שֶׁהֵבִיא קָרְבָּנוֹ עָנִי וְהֶעֱשִׁיר, אוֹ עָשִׁיר וְהֶעֱנִי, הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר חַטָּאת, דִּבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַחַר הָאָשָׁם.

נוסח הרמב"ם

מצורע שהביא קרבנו עני והעשיר או עשיר והעני הכל הולך אחר החטאת דברי רבי שמעון רבי יהודה אומר אחר האשם.

פירוש הרמב"ם

רבי שמעון יכוון עניינו בעת הקרבת החטאת לפי שבו יובדל העני מן העשיר שאם קרב חטאת עוף והיה עני והעשיר אחר זה ישלים קרבן עני ולא נצריכהו לחייב אותו קרבן עשיר וכן אם מקריב קרבן בהמה לפי שהיה עשיר והעני ישלים קרבן עשיר ורבי יהודה יעשה העיקר אצל הקרבן האשם אשר בו ישתוו העני והעשיר כמו שהוא בפסוק והוא המיוחד בטהרת מצורע והלכה כרבי יהודה:

פירוש רבינו שמשון

שהביא קרבנו עני. אחד עני ואחד עשיר שוין באשם שאפילו עני מביא כבש לאשם ואין חלוקין אלא בחטאת ועולה דעשיר מביא מן הבהמה ועני מביא מן העוף ב' תורים או ב' בני יונה ר' יהודה אזיל בתר אשם שהוא ראשון לכל הקרבנות דאם בשעת הבאת אשם היה עשיר ואח"כ העני גומר בעשירות ואם היה עני והעשיר גומר בעניות ור"ש אזיל בתר חטאת שאחר האשם החטאת קריבה תחלה וממין החטאת יש לו להביא העולה אם בהמה אם עוף ובפרק ד' מחוסרי כפרה (דף ט:) תניא ר' אליעזר בן יעקב אומר הכל הולך אחר צפרין ואמרינן התם אמר רב יהודה אמר רב שלשתן מקרא אחד דרשו אשר לא תשיג ידו בטהרתו ר' שמעון סבר דבר המכפרו ור' יהודה סבר דבר המכשירו ור' אליעזר בן יעקב סבר דבר הגורם לו טהרה ומאי נינהו ציפורין:

תניא בתורת כהנים אשר תשיג ידו מאשר תשיג ידו את אשר תשיג ידו מה ת"ל שיכול אימתי אני אומר יביא קרבן בזמן שהוא עני מתחלתו היה עשיר והעני מניין ת"ל (ויקרא יד) אשר תשיג ידו. מאשר תשיג ידו (שם) מה ת"ל שיכול אימתי אני אומר שיגמור בעני בזמן שהתחיל בעני הביא אשמו והעני מניין ת"ל מאשר תשיג ידו. את אשר תשיג ידו (שם) מה ת"ל שיכול אימתי אני אומר שיגמור בעשיר בזמן שהתחיל בעשיר הביא את אשמו עני והעשיר מניין ת"ל את אשר תשיג ידו יכול אפילו קרבנו עני והעשיר יגמרנו בעני ת"ל (שם) אחד לחטאת ואחד לעולה שממין חטאת יביא עולה. למנחה שתקדום מנחת בהמה לחטאת העוף יכול אף יולדת שהביאה קרבן ענייה והעשירה תגמור בענייה ת"ל זאת. פי' היה עשיר והעני. תלתא קראי כתיבי חד להיה עשיר והעני קודם הבאת אשם דמביא קרבן עני וחד להיה עשיר בהבאת האשם והעני דמביא קרבן עני וחד להיה עני בשעת האשם והעשיר דמביא קרבן עשיר. יכול אפי' קרבנו כלומר חטאת ואע"ג דסתם סיפרא ר' יהודה כדאמרינן בפ"ב דקדושין על כרחין הא דלא כר' יהודה:

ת"ל זאת. דזאת מיעוטא הוא למעוטי יולדת:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

הכל הולך אחר חטאת - דבחטאת ועולה חלוק העשיר והעני, דעשיר מביא מן הבהמה, ועני מביא מן העוף, שתי תורים או שני בני יונה, הלכך אם בשעת הקרבת החטאת היה עני והביא חטאת העוף, אע"פ שהעשיר אח"כ, משלים קרבן עני ומביא עולת העוף. וכן אם היה עשיר והביא חטאת בהמה, אע"פ:

' - ש:

' - ה::

' - ע. ני, צריך להביא עולת בהמה:

רבי יהודה אומר אחר האשם - דבאשם שוין עני ועשיר, והוא ראשון לקרבנות המצורע, ומיוחד לטהרתו יותר מכולן. ושניהם מקרא אחד דרשו, דכתיב (ויקרא יד) אשר לא תשיג ידו בטהרתו, ר"ש סבר, דבר המכפרו, והוא החטאת. ור' יהודה סבר, דבר המכשירו ומטהרו, והוא האשם. והלכה כר' יהודה:

פירוש תוספות יום טוב

רבי יהודה אומר אחר האשם. כתב הר"ב והלכה כר"י. וכ"כ הרמב"ם. ובמשנה ג' פ"ב דכריתות לא כתבו כן. ושם כתבתי [ד"ה ר"י] דהא דהכא עיקר.

פירוש עיקר תוספות יום טוב

.אין פירוש למשנה זו

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

מצורע שהביא וכו' בכריתות פ' ארבעה מחוסרי כפרה (כריתות דף ט') מצאתי מוגה מצורע שהפריש קרבנו וכו' והכי מוכח ג"כ שהיא הגירסא מפי' הראב"ד יו"ל ומפי' הרז"ה ז"ל דבס"פ שני דקנים ע"ש:

ותניא עלה התם בכילהו תלתא דוכתי ר' אליעזר בן יעקב אומר הכל הולך אחר צפרים דס"ל דבר הגורם טהרה דהיינו צפרים שכל זמן שאינו מביא צפרים אינו יכול לגלח ושם בכריתות סתם לן תנא במתני' דהתם כר"ש גם בת"כ סוף פרשה ד' דפ' מצורע סתם לן תנא כר"ש אע"ג דסתם ספרא ר' יהודה. וביד ה' מתו"כ פ"ה סי' ט' כתיב שהביא. ופסק כר' יהודה דהכל הולך אחר האשם שאם הי' בשעת שחיטת האשם עשיר ישלם קרבן עשיר ואם היה עני ישלם קרבן עני וכתב מהרי"ק ז"ל שם דלא חש לדראב"י כיון שלא נשנה במשנה:

תפארת ישראל

יכין

עני:    דעני שאין לו בכדי לקנות ג' בהמות כנ"ל. מביא רק כבש א' אשם ולוג שמן. וב' תורים או ב' בני יונה א' לחטאת וא' לעולה. וזה הי' עני. והביא קצת מקרבן עני. דהיינו מהעופות. ונתעשר:

או עשיר:    ר"ל או עשיר שהביא קצת מקרבנות עשיר. דהיינו חטאת או עולה מבהמות. ונתעני:

הכל הולך אחר חטאת:    שלכתחלה צריך להביאו קודם להעולה. וכמין החטאת צריך שיהיה ג"כ בעולה. וכשילהי קינין. וא"כ אם הי' אז עני. והביא אז חטאת העוף אחר שהקריב אשמו. ואח"כ נתעשר. מביא עולת העוף שחייב. כאלו עדיין הוא עני. ואם בשעת הבאת החטאת היה עשיר [והיינו שהי' לו כל כך מעות עכ"פ כדי לקנות ג' בהמות]. והביא האשם והחטאת בהמה. אע"ג שאח"כ נתעני. אין לו טהרה עד שיהי' לו מעות כל כך כדי שיוכל להביא עולת בהמה:

אחר האשם:    דבאשם עני ועשיר שוין. וגם הקרבת האשם הוא שמכשירו לאכול קדשים [כערכין י"ז ב']. ואף דגם החטאת מעכבו מלאכול בקדשים [כערכין כ"א א']. עכ"פ מהאשם ניתן ההזאות והמתנות. ועוד שממנו מתחיל ההכשר. והכי קיימא לן:

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים