משנה מנחות יג יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת מנחות · פרק יג · משנה יא | >>


משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

נאמר בעולת הבהמה אשה ריח ניחוח, [ ובעולת העוף אשה ריח ניחוח ], ובמנחה אשה ריח ניחוח, ללמד, שאחד המרבה ואחד הממעיט, ובלבד שיכוין אדם את דעתו לשמים.


נוסח הרמב"ם

[עריכה]

נאמר בעולת הבהמה אישה ריח ניחוח (ויקרא א ט) ונאמר בעולת העוף אישה ריח ניחוח (ויקרא א יז) ובמנחה אישה ריח ניחוח (ויקרא ב ב) ללמד שאחד מרבה ואחד ממעט ובלבד שיכוון אדם דעתו לשמיים.

פירוש הרמב"ם

[עריכה]

נאמר בעולת הבהמה אשה ריח ניחוח ובעולת כו': אמרו גם כן זאת התורה לעולה ולמנחה וגו' כל העוסק בתורה כאילו הקריב עולה ומנחה וחטאת ואמרו תלמידי חכמים העוסקים בהלכות עבודה מעלה עליהן הכתוב כאילו נבנה בית המקדש בימיהם ועל כן ראוי לאדם להתעסק בדברי הקרבנות ולשאת ולתת בהן ולא יאמר הרי הן דברים שאין צורך להן בזמן הזה כמו שאומרים רוב בני האדם:

סליק פירוש המשניות להרמב"ם ז"ל ממסכת מנחות


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

פירוש תוספות יום טוב

[עריכה]

ללמד שאחד המרבה ואחד הממעיט. עיין מ"ש בזה בס"ד בסוף פ"ב דאבות:

סליקא לה מסכת מנחות

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]


פירושים נוספים