משנה מועד קטן ג ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת מועד קטן · פרק ג · משנה ז | >>


משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

אין קורעיןלד, ולא חולצין, ואין מברין, אלא קרוביו של מת.

אין מברין אלא על מיטה זקופה, ואין מוליכין לבית האבל לא בטבלא ולא באסקוטלא ולא בקנון, אלא בסלים.

ואין אומרים ברכת אבלים במועד, אבל עומדין בשורה ומנחמין ופוטרין את הרבים.


נוסח הרמב"ם

[עריכה]

אין קורעין ולא חולצין ולא מברין אלא קרוביו של מת ואין מברין אלא על המיטות הזקופות אין מוליכין לבית האבל לא בטבלה ולא באסקוטלה ולא בקנון אלא בסלים ואין אומרין ברכת אבלים במועד אבל עומדים בשורה ומנחמים ופוטרין את הרבים.

פירוש הרמב"ם

[עריכה]

אין קורעין ולא חולצין ואין מברין אלא קרוביו של מת כו': אין מוליכין לבית האבל לא בטבלא בו': אמרו אין קורעין אלא קרוביו של מת רוצה לומר בחולו של מועד. כי המשנה הזו מדברת בדברים שמותר לעשותן בחולו של מועד. אבל שלא בחולו של מועד. כל הרוצה לקרוע בגדיו ולחלוץ מנעליו אין מונעין אותו. ועוד זה שאמרנו שאין קורעין בחולו של מועד אלא הקרובים כשאין המת חכם או אדם כשר או אינו עומד בשעת נטילת נשמה כי העיקר אצלנו חכם שמת הכל קרוביו והכל קורעים עליו וכמו כן אדם כשר. ועוד יש לנו עיקר אחר כל העומד בשעת יציאת נשמה חייב לקרוע. וחולצין ר"ל בכאן חליצת כתף. וקרוביו הם החייבין באבלות. והם האחים כולם בין זכרים בין נקבות בין שבאו מאם בין שבאו מאב והבנים בין זכרים בין נקבות והבעל והאבות והאשה אלו כולם חייבין באבלות קצתם על קצתם. וקריעת הבגדים מכלל חיובי האבלות. וחיובי הקרע בדרך קצרה מה שאגיד לך. והוא שיקרע טפח מן הבגד העליון בלבד וקורע בכלי ואינו צריך להבדיל שפת הבגד ויש לו להכניס ידו בפנים תחת בגדיו וקורע ואינו חייב לקרוע אלא בתוך ז' ושולל לאחר ז' ומאחה לאחר ל' וכל זה חייב על כל המתים חוץ מאביו ואמו ורבו אבל על אביו ועל אמו ועל רבו שלמדו תורה קורע ואפילו לאחר ז' וקורע כל בגדיו עד שיתגלה לבו וקורע בידו ומבדיל קומי שפה וקורע מבחוץ ושולל לאחר שלשים יום ואינו מאחה לעולם ודע כי כל קריעה אינה אלא מעומד. ואם החליף בגדו הקרוע בבגד אחר אינו חייב לקרעו אע"פ שהוא בתוך שבעה אלא על אביו ועל אמו שלא יהיו עליו כל ז' אלא בגדים קרועים ובשבת מחזיר הקרע לאחריו. ומברין הוא שעושים סעודה לאבלים לפי שהאבל אסור לאכול משלו יום ראשון כמו שבארנו. ואסור לאבל לישב ע"ג מטה כל ז' אלא בשבת לפי שהוא חייב בכפיית המטה כמו שבארנו והבאים להברותו ולנחמו אין מברין אותו בחוש"מ אלא על מטות זקופות כמו שהיו יושבין קודם על מטות זקופות וכן טבלא ואסקוטלא וקנון הם כלים חשובים כמו כלי כסף ודומיהם לפי שאינן מצויין אצל העניים ויתביישו ולפיכך התקינו שיהיו הכל מביאים בסלים של ערבה שהן נמצאים ביד העשיר והעני:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

אין קורעין - במועד, אלא קרוביו של מת. לאמו ולאביו ולבנו ולבתו ולאחיו ולאחותו ולאשתו, אלו שבעה מתים שחייב להתאבל עליהם לה. ועל שאר קרובים שאינו חייב להתאבל עליהם אין קורעין עליהם במועד. ולא אמרן אלא שאינו חכם או אדם כשר ובעל מעשים. אבל חכם שמת, הכל קרוביו, והכל קורעין עליו אפילו במועד. וכן על אדם המוחזק בכשרות וחסידות. וכל העומד בשעת יציאת נשמה על כל אדם מישראל, חייב לקרוע ואפילו במועד. וקריעה על אביו ועל אמו היא בכל בגדיו עד שמגלה את לבו, וקורע בידו ומבדיל שפת הבגד העליונה, וקורע מבחוץ, שאינו מכניס ידו תחת בגדיו כשהוא קורע, ושולל לאחר ל' יום, ואינו מאחה לעולם. וכן על רבו שלמדו תורה. אבל על כל שאר קרוביו קורע טפח מן הבגד העליון לבד, וקורע בכלי אם ירצה, וא"צ להבדיל השפה, ויש לו להכניס ידו תחת בגדיו כשהוא קורע, ושולל לאחר שבעה, ומאחה לאחר שלשים. ואין קריעה אלא מעומד:

ולא חולצים במועד - חליצת כתף שזרועותיהן וכתפיהן מגולות:

ולא מברין - סעודה ראשונה, שאבל אסור לאכול משלו ורגילים להברותו ברחובה של עיר, ובמועד אין מברין אלא קרוביו בתוך ביתו:

ואין מברין אלא על מטות זקופות - ואפילו בתוך ביתו אין מברין אותו על מטות כפויות שרגילין בשאר ימות השנה כל קרוביו ומי שלבו גס בו לאכול עמו על מטה כפוייה לארץ, ובמועד אין מברין אלא על מטות זקופות:

ואין מוליכין - הסעודה לבית האבל:

לא בטבלא - דרך כבוד:

ולא באסקוטלא - כמין שלחן קטן של כסף או של זהב או של זכוכית. ואני שמעתי קערה של כסף, שכן בלע"ז קורין לקערה שקודיל"א:

אלא בסלין - של ערבה קלופה. שלא לבייש העניים שבאין להברות שאין להם טבלא ואסקוטלא לו:

ופוטרין את הרבים - נותנים להם רשות לילך מיד:

פירוש תוספות יום טוב

[עריכה]

אין קורעין כו'. דין הקריעה מדכתיב (ויקרא ה) ובגדיכם לא תפרומו. הא אחרים חייבים בפרימה. ודמעומד מדכתיב (שמואל ב' י"ג) ויקם המלך ויקרע את בגדיו. וכן קריעת טפח מדוד. דכתיב ביה (שם א) ויחזק דוד בבגדיו ויקרעם. ואין אחיזה פחות מטפח. ופירוש מאחה תופר ממש. שכן ועת לתפור מתרגמינן ועידן בחיר לאחאה ואלו ז' מתים דחשב הר"ב אלו הן שהכהן מטמא להם:

ולא מוליכין כו' אלא בסלים. פי' הר"ב שלא לבייש כו' גמרא ואפילו בחול קאמר. ואשמועינן הא בחוה"מ. דמהו דתימא כל היכא דלא יראה דרך אבילות. אלא דורון וחשיבות עדיף טפי קמ"ל. הר"ן:

ולא בקנון. מפורש במשנה ג' פי"ו דכלים:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(לד) (על המשנה) אין כו'. דין הקריעה יליף בגמרא שם. ודמעומד בגמרא דף כ"א ודבעיא טפח דף כ"ב. ופירוש מאחה תופר ממש שכן ועת לתפור מתרגם ועידן בחיר לאחאה.

(לה) (על הברטנורא) שהכהן מטמא לחב:

(לו) (על הברטנורא) גמרא. ואפילו בחול קאמר ואשמעינן הא בחה"מ דמהו דתימא כל היכא דלא יראה דרך אבילות אלא דורון וחשיבות עדיף טפי, קמ"ל. הר"ן:


פירושים נוספים

בבלי כד ב  רמב"ם הלכות שביתת יום טוב ז כג  שולחן ערוך אורח חיים תקמז ו